משתמש:Libilove15/טיוטה

הבגד המסורתי בתרבות ההודית בהשוואה לבגד המסורתי בתרבות היהודית ישראלית

      מגישה: ליבי ירון

תוכן עניינים מהו הבגד המסורתי לנשים בשתי התרבויות?...................................עמוד 4 מהי הסיבה ללבישת הבגד המסורתי בשתי התרבויות?..................... עמוד 5 מה ההיסטוריה של בבגדים המסורתיים בשתי התרבויות?................. עמוד 6 מתחילים ללבוש את הבגדים המסורתיים בשתי התרבויות?..........עמוד 7 מתי האם הנשים רק דתיות לובשות בגדים מסורתיים בשתי התרבויות?..... עמוד 8 האם נשים לובשות בגדים מסורתיים על פי מסורת דתיות או מדינית?.. עמוד 9 האם יש השפעה על הבגד לפי האזור בשתי התרבויות?....................עמוד 10 מהם הבגדים מסורתיים של הזכרים בשתי התרבויות ?.....................עמוד 11   מבוא

       בחרתי לחקור את הבגד המסורתי בתרבות ההודית ההשוואה לתרבות היהודית ישראלית מהנימוקים הבאים:

ראיתי סרט ,וראיתי את הנשים בסרט לובשות בגד יפה להפליא. וסקרו אותי לדעת מה עומד מאחורי התחבולה הלהטוטנית בהם משתמשות נשות הודו כאשר הן לובשות את בגד הסארי . ובנוסף: בספר של תרבות הודו היה מעט מידע על הסארי. וזה סקרן אותי לדעת עוד על הסארי .וכאשר בכתתי היה צריך לעשות עבודת השוואה באפשרויות היה אפשר לחקור את הבגד המסורתי .ידעתי שזה מה שאני רוצה לחקור!

  מהו הבגד המסורתי לנשים בשתי התרבויות? הבגד המסורתי לנשים בהודו הוא הסארי, הסארי הוא בגד הנשים הנפוץ והאופייני ביותר בכל הודו. (ראי נספח1,2,3) הינו יריעת בד לא תפורה. באורך שישה עד תשעה מטרים ברוחב של כמטר אחד. כורכים את הסארי סביב הגוף ולעיתים ממקדשים נשים כיסו את ראשן בעזרת הסארי. ומתחת לסארי נהוג ללבוש חולצה קצרה והדוקה הנקראת צ'ולי או חולצה עם שרוולים ארוכים הנקראת פולקה. כמו כן לבשו תחתונית הנקראת פאראקראו לנגה או מכנס ארוך. ולמותניהם חגרו הנשים שקית המחוברת לשרוך הנקראת פישווי .כמעין כיסוי חבוי שהו שמרו כסף וחפצים קטנים ויקרי ערך. ולרגליהן ענדו הנשים עכסי כסף מצלצלים. ועל ידיהם צמידים וטבעות זכוכית ושרשראות. ויש המקשטות את האף בנזם, ובכפרים הנשים נהגו ללכת יחפות או עם כפכפים. לעומת זאת ,בתרבות היהודית חולצה עם שרוולים בין המרפק לכתף. לנשים יותר קיצוניות עד מאחורי המרפק. ולנשים יותר קיצניות עד פרק כף היד. והחולצה צריכה כמובן לטשטש את אזור החזה והחצאית צריכה להיות עד מאחורי הברך ומטה. ואת הראש הם מכסות בכיסוי ראש. ובהשוואה לנשות הודו נשים דתיות מכסות את הראש בכיסוי ראש תמיד. ולא רק במקדשים ויש אפילו נשים בתרבות היהודית ישראלית שהם דתיות קיצוניות שמגלחות את שערם. ועל הקרחת שמות כיסוי ראש.   מהי הסיבה ללבישת הבגד המסורתי בשתי התרבויות?

נשים לובשות סארי משום שהסארי מספר את סיפורה של הלובשת אותו :דרך אופן לבוש הסארי ,הצבע , הטקסטורה מצביעה על מצבה המשפחתי , מגלה את עיסוקיה , אזור מגוריה ואמונותיה הדתיות של האישה. ולמעשה מסביר כמעט הכל על אותו, למשל מבחינה גאוגרפית ישנו הבדל קל בדרך קשירת הסארי בין אזורים שונים בהודו למשל הנשים מז'ורז'ט מביאות את קצה הסארי קדימה במקום אחורה ואילו הנשים מרז'סטאן לא דווקא יטרחו על יצירת קשרים או כפלים, הן משתמשות בקשירת הקאצ'ה המסורתית בה יריעת הבד מוכנסת בין הרגלים ויוצרות בגד דומה למכנסיים קשירה זו נפוצה בעיקר במעמדות נמוכים בקרב נשים שעובדות עבודה פיזית, ונזקקות לנוחות שקשירה זו מאפשרת .נשים ממעמדות גבוהים יכסו את גופן וישמרו על צניעות גם כשהמערב מכתיב אופנה אחרת. לעומת זאת, בתרבות היהודית ישראלית הבגד המסורתי לא משמש לשום דבר מלבד צניעות. ובהשוואה להודיות בתרבות היהודית יש בתרבות היהודית ישראלית אין שינוי או השפעה על הלבוש המסורתי באזורים גאוגרפים שונים.  

מה ההיסטוריה של הבגדים המסורתיים בשתי התרבויות ? מלבושים אריגים לא תפורים הנכרכים באופנים שונים על הגוף. עוד בתקופות הקדומות ברחבי העולם העתיק נודעו במיוחד הם הטוגות של יון העתיקה. ומהאימפריה הרומית גם תושבי הציביליזציה העתיקה של הודו. הנהגו לכרוך סביב גופם אריגים לא תפורים. והאם יתכן שצורת הלבוש הדומות הם תוצאה של קשרי מסחר והשפעה בין תרבויות או שמדובר בכורח מקרי של תקופה קדומה ? זו שאלה אינה כה תמימה כפי שהיא נשמעת .שכן הי צופנת היבט של זהות תרבותית האם ישנה אפשרות שלמקור של הבגד נעשה במרוצת המאות לסמל ההודיות מצוי בתרבות זרה ? ההודים הגאים יתנגדו לכך בתוקף .ושאלה זו עתידה לחזור במהלך ההיסטוריה. כך או כך ניתן לאתר עדויות ראשונות למה שנחשב הגרסה הקודמת של הסארי. בפסלים שנוצרו בהודו בתקופת גנדהרארה ,מטהורה וגופטה בין המאה הראשונה למאה השמינית לספירה. בפסלי אלו נראות דמויות שעל פלג גופן התחתון כרוכים אריגים קצרים. בהודו נוטים להראות באריגים אלה הכרוכים בפשטות יחסית לתחכום ולעושר של המסורת המגוונת של קשירת הסארי. כיום מעין גרסה מוקדמת לדהוטי .שהוא פיסת בד הנכרכת על המותניים שנלבש עד המאה ה-14 על ידי גברים ונשים כאחד ומאז נחשב ללבוש גברים. על שלב נוסף רומזת מסורת מגוונת של ציורי מיניאטורות מונגוליות מצפון הודו. מאזור ראז'סטאן באיורים עדינים עטירי פרטים המתוארכים בין המאה ה-13 למאה ה-16. נראות נשים עוטות חצאיות שמעליהן כרוכים אריגים שקופים .ויש הרואים בציורים אלו עדות להתארכותו של הבד שכיסה גם את פלג הגוף העליון .וגם בהתפתחות חלקים שונים המרכיבים את התלבושת המלאה. ואגב כך יוצרים בינהם משחקים עדינים ומתוחכמים של תואם בלבישת התלבושת בת שני החלקים או השלושה. היא נור ז'האן אשתו של הקיסר המונגולי ז'הנז'יר מן המאה ה-17. המונגולים היו כידוע מוסלמים ונשים מוסלמיות מזוהות באופן אידאלי ומסורתי עם תלבושת הסלוואר או קמיז .שהוא חליפה מטוניקה ומכנסיים שמעליה נכרך צעיף רחב. האם אכן לבשה נור ג'האן סארי, ואם כן האם יתכן שהסארי הוא למעשה מיזוג של מסורת הינדואית ומוסלמית ואינו משקף שאיפה להבדל תרבותי ודתי באמצעות קודים של לבוש? המציאות הדיפוזית של הודו מימי הביניים לא סיפקה תשובות חד משמעותיות. וגם היום הן לא יימצאו למרות הרצון ההינדואי לראות בסארי סמל מייחד. לעומת זאת, בתרבות היהודית וישראלית אין היסטוריה לבגדי מסורת ,משום שבגדי מסורת הם לא מסורת של ממש הם רק התחילו במאה הקודמת .משום שלפני זה או בתקופת התנ"ך היהודים התלבשו כמו בדואים. בשל העובדה שישראל היתה מדברית והעובדה זו אילצה אותם להתלבש כך, כך שאין היסטוריה של ממש לבגדי המסורת היהודית של התרבות היהודית ישראלית. מתי מתחילים ללבוש בגדים מסורתיים? הסארי אינו לבוש ילדות: הוא נלבש עם הבגרות המינית ומסמן אותה. ובאופן זה עשוי ללבישתו יתרחש בתקופה שבה מבקשים הורי הנערה להשיאה לאישה. באופן מסורתי נישאים מרבית בני הודו בשידוך המוסדר בין הוריהם וכך מחפשים הורים חתן לביתם. ובהימצא מועמד ראוי הם מציגים אותה בפני הוריו ובפני המועמד עצמו לבושה בסארי המעמד האישי. סארי הכלולות המפואר מכולם הוא בצבעי אדום עז וזהב-צבעים. המסמנים חיות, פוריות, עוצמה נשית ושפע. הסארי לבן מייצג אלמנות המסמל אבלות באמצעות היעדר צבע. גם בתרבות היהודית ישראלית הבגד צנוע נלבש עם בגרות מינית. אבל לא רק ולא כשהורי הכלה רוצים לשאת את בתם לאישה. וגם אצל היהודיים הדתיים מחפשים חתן דרך שידוך. .   האם רק נשים דתיות לובשות בגדים מסורתיים?

בהודו הסארי לא נלבש על ידי דתיים. אלא כל נשות הודו לובשות .לא רק נשים מדת ההינדו אלא כמעט כל הודו לובשות אותו .כי הוא לא נלבש רק לשם צניעות אלא גם בשביל לסמל בגרות מינית, הסארי גם "מספר" את סיפורה של הלובשת אותו דרך הצבע והטקסטורה יצביע על מצבה המשפחתי ,מגלה את עיסוקיה ,את מקום מגוריה והאמונות הדתיות של האישה ומסביר כמעט הכל על הלובשות אותו. למשל מבחינה גאוגרפית ישנו נבדל קל בדרך קשירת הסארי .בין האיזורים השונים בהודו .ולכן בגד הסארי נלבש לא רק על ידי נשים הודיות מסורתיות .לעומת זאת, בתרבות היהודית הבגד המסורתי נלבש רק על ידי נשים דתיות .הסיבה שתפקידו של הבגד המסורתי בתרבות היהודית הוא רק לשם צניעות.

  האם הנשים לובשות בגדים מסרתיים על פי מסורת דתית או מדינית?

הסארי הוא הלבוש המסורתי של הודו ,ולא משוייך לדת מסוימת .לכן כמעט כל נשות הודו לובשות את הסארי. כולם חוץ מרוב העשירים שחלה אצלם השפעה מערבית(מודרנית) .אך למרות זאת כ75% מתושבות הודו לובשות סארי .ואפילו כאשר שוחחתי עם אישה הודית היא סיפרה לי שאמה כל הזמן לובשת סארי ולא מסכימה לוותר על הסארי. והיא לובשת אך ורק סארי כך גם 75% מנשות הודו גם הנשים המצליחות והעשירות מבניהם לובשות סארי בישיבות. לעומת זאת, הלבוש המסורתי בתרבות היהודית ישראלית הוא הבגד המסורתי רק של יהודי ישראל. מפני שיש גם מוסלמים ישראלים שלובשים את הבגד המסורתי שלהם .וגם הוא הלך עם היהודים כאשר לא היה להם מדינה.   האם יש השפעה על הבגד לפי האזור בשתי התרבויות? בהודו יש השפעה קלה בקשירת הסארי. למשל ,נשות בז'רז'ט מביאות את קצה הסארי קדימה במקום אחורה. ולמשל,בסארי לנקה בנגלדש ופקיסטן ובקהילות יוצאות הודו ברחבי העולם משתמשים בשיטת נוי בסארי .ואילו נשות ראזיסטאן לא דווקא יטרחו על יצירת קפלים אלה. הם ישתמשו בקשירת הקאצ'ה המסורתית. בה יריעת הבד של הסארי מוכנסת בין הרגליים ,ויוצרת בגד הדומה למכנסיים קשירת הקאצ'ה. נפוצה בעיקר במעמדות נמוכים בקרב נשים שעובדות עבודה פיזית ונזקקות לנוחות שקשירה זו מאפשרת. ממעמדות גבוהים יכסו את גופן וישמרו על צניעות גם כשמערב מכתיב אופנה אחרת .לעומת זאת ,בתרבות היהודית אין סוגי קשירות ואילו היה לבישת הבגדים המסורתיים. הם אלא לא מזמן אותו הדבר משום שהבגד המסורתי .הוא של היהדות משום שאין בגד מסורתי של ישראל משום, שלא מאז והמתמיד היה לנו מדינה.

מהם הבגדים מסורתיים של הזכרים בשתי התרבויות ?

הגברים ההודים לובשים לעיתים חליפות בהם החולצה מגיעה עד הברכיים .ומכנסיים מבד שרוול. כלומר מבד מתרחב צמוד אל הגוף .ורובם הולכים יחפים .ושמים טורבן על ראשם טורבן. על ראשם טורבן הוא פריט לבוש נפוץ מאוד בהודו .והוא אחד המאפיינים הסיקים ישנם סוגים של טורבנים בהודו: טורבן הודי-אנשים בכל רחבי הודו לובשים עדיין טורבנים .המעיד על שיכותם הדתית וכן על מעמדם החברתי .פעמים רבות הטורבן ההודי סגנוני מאוד ומעוטר באבני חן. טורבן סיקי- בדרך כלל בצבע כחול כהה .הסיקים לא גוזרים את שערם כדי לא לבזות את יצירת האלוהים. ולכן הם אוספים את שערם ומצמידים אותו לקרקפת .וקושרים את הטורבן מהעורף ומעלה. מתחת לטורבן חובשים לרוב כיסוי ראש .על מנת להדק את השיער.

  סיכום

לאחר שחקרתי את נושא הבגד המסורתי .למדתי כי יש רק קווי שוני וקווי דמיון בין התרבות ההודית ובין התרבות היהודית ישראלית. קווי השוני באים לידי ביטוי בכך ששתי בגדים המסורתיים ..... הבגדים המסורתיים של הנשים בתרבות היהודית ישראלית שונים במראם מהבגדים המסורתיים של הנשים בתרבות ההודית. ההיסטוריה של הבגדים המסורתיים בתרבות היהודית ישראלית שונה מההיסטוריה של הבגדים המסורתיים בתרבות ההודית. בתרבות היהודית ישראלית רק נשים דתיות לובשות בגדים מסורתיים לעומת זאת בתרבות ההודית לא רק נשים דתיות לובשות בגדים מסורתיים . בתרבות ביהודית ישראלית לובשים בגדים מסורתיים על פי דת ולעומת זאת בתרבות ההודית לובשים בגדים מסורתיים על פי מדינה. בתרבות היהודית ישראלית אין השפעה על הבגד המסורתי לפי אזור לעומת זאת בתרבות ההודית יש השפעה על הלבוש המסורתי לפי אזור. בתרבות היהודית ישראלית הבגד המסורתי של הזכרים שונה מהבגד המסורתי בתרבות ההודית. וקווי הדמיון באים לידי ביטוי ...... שבתרבות היהודית ישראלית ובתרבות ההודית הנשים מתחילות ללבוש בגדים מסורתיים עם בגרות מינית.

במהלך עבודתי נתקלתי בקשיים רבים .כמו למצוא מהו הלבוש של הזכרים בהודו .והיה לי קשה לארגן את המידע ולכתוב רק את המידע הרלוונטי .משום שלא הייתי מיומנת בהכנת עבודות ולמעשה לא היה לי קל בהכל .וכעת אני מרגישה שאני יותר מנוסת בהכנת עבודות ובנושא בכלל .ולמדתי על עצמי כלומדת שאני מזניחה את העבודה מתי שאני נתקלת בקושי.

תם ונשלם!