משתמש:Livniroi/הרב יחיא אביץ'
הרה"ג יחיא אל-אביץ'
.jpg)
הרה"ג יחיא אל-אביץ'(אביעד) הנו מגדולי חכמי תימן והתרצה לכהן בתפקיד רשמי כשר האוצר לאחר בקשתו האישית של מלך תימן (האימאם), את ישיבתו קבע בבית הכנסת "בית אל-מסורי". הרה"ג היה אהוד ואהוב על ידי רוב שכבות העדה, בביתו אף הוקם מרכז רפואי קטן ע"י אשתו ובו ניתן שירות רפואי לכל דורש חינם וללא כל תשלום.
הרה"ג יחיא אל-אביץ' (נפטר באוקטובר 1934) היה מנהיג תנועת "דור דעה" (שכונו בגנאי "הדרדעים") לאחר פטירתו של הרב יחיא אל קפאח, תנועה זו קמה בשנת תרע"ג, חבריי "דור דעה" התנגדו לעיסוק בתורת הקבלה ועשו שימוש בספרי התורה העתיקים ששימשו את יהדות תימן מאז ומעולם, ע"פ תנועה זו תורת הקבלה הנה ההפך הגמור מהיהדות והעיסוק בה אסור וספרי התורה החדשים שהגיעו מהגלות הינם מזוייפים, לתנועה זו היו מתנגדים אשר נקראו העיקשים אשר היו חסידי תורת הקבלה אשר ביקשו לשנות את זהות יהודי תימן ומראם החיצוני ע"י גזיזת הפיאות וקיצוץ הזקן ע"פ מנהג המוסלמים.
בי"א או בי"ב בחשוון (11 נובמבר 1913) פנתה תנועת העיקשים לשלטון העותמאני ובקשו את התערבותם שכן אנשיי "דור דעה" חותרים תחת השלטון, בעקבות פנייה זו ואמונתו בספרי היהדות הקדומים נכלא הרה"ג יחיא אל-אביץ' יחד עם רבי יחיא קפאח פעמיים לתקופה של 30 יום בכל פעם, בשנת תרצ"ד (1934) הגיעה המחלוקת בין שתי תנועות אלו לסיום בהתערבותו של המלך (האימאם יחיא), ביה"ד קבע מקום לכל אחת מהתנועות, וכן אסר על שינוי במראה החיצוני של יהודי תימן.
הרה"ג יחיא אל-אביץ' חוץ מהיותו איש דת מכובד אף עסק רבות באומנות הצורפות ונחשב בעיני הקהילה כצורף-אמן שתוצריו היו מבוקשים לרוב,
מקורות רלוונטים עריכה
בתשובת חכמי בית-דין צנעא לרב אברהם יצחק הכוהן קוק בשנת תרע"ו (1911), חתומים עליו: מארי הרון אלכהן, מארי יחיא יצחק הלוי, מארי יחיא אלקפח, מארי יחיא אביאץ'.[1]
בתשובת חכמי בית-דין צנעא בנוגע לאפית מצות בחול-המועד פסח, חתומים עליו: מארי חיים קורח, מארי הרון הכהן, מארי יחיא יצחק הלוי, מארי יחיא אלקפח, מארי יחיא אביץ' בשנת תר"ע (1910).[2]
מארי יחיא אלאביץ' חתום על הכתובה של מארי יחיא יצחק הלוי.[3]
מארי יחיא אלאביץ' הצטרף בחתימתו לתשובת מארי יחיא אלקאפח אל הרב קוק. בתשובה זו, מארי יחיא אלקאפח פוסל את ספר הזוהר ומביא נימוקים על כך.[4]
קיים מכתב של מארי יחיא אביץ' ובו הוא מתקומם בלשון קשה על מארי יחיא יצחק הלוי שהעבירו לשלטונות למאסר.[5]
מארי יחיא אלאביץ' נכח בפסק בית-דין מול האימאם (1911) בקבוצת ה'דרדעים'.[6]
הצוואה בע"פ של מארי יחיא יצחק הלוי - "מרי יחי"ה [יחיא יצחק הלוי] שלח למרי יח-א"ל [יחיא אלאביץ'] ומרי עמרם [קורח] והם נענו ובאו. משהתישבו לפניו, פנה אל מרי יח-א"ל [יחיא אלאביץ'] ואמר בלשון צוואה: "אני עומד ללכת בדרך כל הבריות, תש-כוחי ואיני יכול עוד לטפל בקהל השם כבעבר באהבה ובחמלה, עם ישראל עם קדוש, ואתה [מארי יחיא אלאביץ'] חייב להיות משרתם ולא אדונם...".[7]
1] ראה 'מסע לתימן', ש' יבניאלי, עמ' 199. [2] ראה 'צהר לחשיפת גנזי תימן', יהודה לוי נחום, עמ' רעה. [3] ראה שני המאורות ח"א, יחיאל חבשוש, עמ' 115. [4] ראה 'גלי אור', שלום עוזרי, עמ' 63. [5] ראה 'שני המאורות' ח"ב, יחיאל חבשוש, עמ' 103. וכן במאמר 'מיוסף הלוי ושליחותו לגילוי כתבות שבאיות ועד מחלוקת 'עקשים ודרדעים' בשנת תרע"ד', יהודה ניני, בתוך הספר 'יהדות תימן – פרקי מחקר ועיון', עמ' קי-קיג. [6] ראה 'שני המאורות' ח"ב, יחיאל חבשוש, עמ' 130. [7] 'שני המאורות' ח"א, יחיאל חבשוש, עמ' 127-128.