משתמש:Malka Kav-El/טיוטה

ה"מורה" אהרון ששון ה"מורה" אהרון ששון נולד בבגדאד בשנת 1877 עקב פעילותו הציונית נשפט ונאלץ לעזוב את עיראק הגיע לירושלים בשנת 1936 נפטר 1962 "המורה" כינוי שניתן לו בשל הקמת ביה"ס "פרדס הילדים" בשנת 1924 יחד עם עובדיה סלמאן שהיה בית-הספר הציוני העברי הראשון בעיראק ואחד מ-37 בתי הספר היהודיים שהיו בבגדאד ולמדו בו "עברית בעברית".

בבית הוריו ספג רוח דתית בשילוב אהבת ארץ-ישראל. קו מנחה בחייו של אהרון ששון היה פעילות למען הקהילה היהודית בבגדאד והוא בא לביטוי במספר תחומים: הוראה, חינוך וציונות. כמו כן שלח ידו בכתיבת שירים, בכתיבה היסטורית – סקירת תולדות הקהילה היהודית בבגדאד ותולדות חכמי ורבני העיר ובכתיבה גניאולוגית – תולדות משפחתו.

בשנות העשרים של המאה העשרים פעלו בעיראק מספר ארגונים ציוניים. ארגונים אלה הקימו מועדונים חברתיים שבהם למדו עברית מודרנית, קראו ספרים ועיתונים עבריים, ניהלו שיחות ודיונים ועסקו בפעילות ספורטיבית. קשריהן עם ההסתדרות הציונית העולמית התמקדו באיסוף רשיונות ובחלוקת רשיונות עלייה. מורים מארץ-ישראל לימדו בעיראק עברית וכיוונו בני נוער אל הציונות הסוציאליסטית. בני נוער אלה פעלו במסגרת ארגון "אחיעבר", וגרעין מתוכם אף עלה לארץ-ישראל והצטרף להתיישבות העובדת. הפעילים הציוניים באו מקרב המעמד הבינוני-הנמוך, ורובם היה על קו התפר שבין מסורת יהודית ועברית ובין מודרניות. התארגנותם הייתה פרי יוזמה מקומית וביטאה את התרחבות תהליכי ההתמערבות וההשכלה בקרב הקהילה היהודית. לא מצוקת הגלות הניעה את הפעילות הציונית המקומית אלא אהבת ציון. [מתוך: אסתר מאיר, הפעילות הציונית, עמ' 139-140].

בשנת 1920 יסד אהרון ששון יחד עם מספר צעירים בבגדאד, ביניהם יעקב ציון מועלם נסים והרב ד"ר משה ונטורה, את "האגודה העברית הספרותית". האגודה פתחה קלוב עברי לקריאת עיתונים, קיימה הרצאות ואף הוציאה שבועון עברי "ישורון". עורך שבועון זה היה ימין ששון כהן. השבועון הביא ידיעות בנושאים שונים מן העיתונות העברית ונכתב בשתי שפות – עברית וערבית באותיות עבריות.

מטרותיה של האגודה הספרותית היו לכאורה רק הפצת השפה העברית וספרותה, אך למעשה נכרכה בה פעילות ציונית שאהרון ששון היה מובילה. אהרון ששון יצר קשר עם ההסתדרות הציונית העולמית וביקש לשמש בא כוחם בעיראק בכל הקשור לפעילות התרמות לקרן קיימת לישראל ועידוד עלייה. האגודה העמידה לרשות קהל חובביה ספריה, ואהרון ששון קיים מפגשים בהם הקריא לפני המתעניינים מתוך העיתונות הארצישראלית והראה מנוף ארץ-ישראל הנבנית באמצעות פנס קסם. במסגרת זו התחזקה פעילותו הציונית של ששון.