משתמש:Maysaada15/טיוטה

מריון חולות

מריון החולות (שם מדעי:  (Meriones sacramenti הוא מכרסם  מגושם, בן למשפחת הגרבילים. הוא מצוי בסכנת הכחדה, אורך חייו כ-5 שנים, והוא נפוץ בעיקר בישראל.

תפוצה ומרחב מחיה

מריון החולות מצוי רק בארץ ישראל ובצפון סיני, הוא שוכן בחולות ובקרקעות חול שצמחייתן עשירה בשיחים ששורשיהם עמוקים ומסועפים.

בארץ מריון החולות מצוי בחולות צפון הנגב, לאורך מישור החוף 1,2,3

תיאור החיה

אורך הגוף של מריון החולות הוא  15 ס"מ, אורך זנבו הוא 14 ס"מ, אורך אפרכסת האוזן שלו היא  1.9 ס"מ ואורך כף רגלו היא 3.7 ס"מ.

משקלו הממוצע של מריון החולות הוא 120 גרם, הזכרים כבדים מהנקבות בכ- 30%.

צבע גופו של מריון החולות הוא חום-אפור הרגליים והגחון שלו לבנים הזנב חום בבסיסו ושחור במחציתו האחורית ובקצהו של זנבו מספר שערות שחורות ובולטות בנוסף ציפורניו בהירות. 1,2,3

התנהגות

מריוני החולות הם בעלי חיים החיים בבדידות (מין סוליטרי-יחידאי).  [ ,  ,  ]

הם פעילים בלילה ונחים במהלך היום במחילות שחפרו בין שורשי שיחים כמו אטד ורותם. מריוני החולות הם בעלי חיים נדירים שקשה לצפות בהם בטבע משום שאינם פעילים במהלך שעות היום. הזכרים והנקבות נפגשים רק לצורכי הזדווגות. הנקבות הן האחראיות על  גידול הגורים. 1,2

מזון

מריוני החולות ניזונים מחלקים ירוקים של צמחים (כ-68%), מזרעים (כ-29%) ומחרקים (כ-3%). 1,2

רבייה

הריון הנקבות נמשך כ- 25-24 ימים, ובסופו הנקבה ממליטה בין 8-2 גורים במחילתה, ההמלטה מתרחשת בעונות האביב והקיץ. הגורים נולדים עירומים ועיוורים. 1

ביבליוגרפיה

1 ד"ר אבי ארבל. (2000). מריון חולות. לקסיקון מפה היונקים (ע"מ 162). הוצאה: מפה

2 בני שלמון. (1903). מריון חולות. מדריך היונקים בישראל (ע"מ 95). ירושלים: כתר

3 היינריך מנדלסון, יורם יום- טוב. (1987). מריון חולות. החי והצומח של ארץ ישראל (כרך 7, יונקים, ע"מ 110). הוצאה לאור של משרד הביטחון.