משתמש:Melissaya/אירנה לנדאו

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

אירנה לנדאו (באנגלית: Irena Landau-Jankiewic; ינואר 1922 - מרץ 2010) הייתה חסידת אומות העולם, אשר פועלה למען הצלת יהודים בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה הוכר על ידי "יד ושם" בשנת 1986.

ביוגרפיה

אירנה לנדאו נולדה בשנת 1922 בשם אירנה ג'נקוביץ' בפריסוב, עיירה ליד ורשה, פולין.

אירנה הייתה בתו של מנהל חווה חקלאית-תעשייתית גדולה באזור אשר הייתה שייכת ליצחק גולדמן, יהודי דתי, אשר התגורר בפריסוב.

מלחמת העולם השנייה וסיפור ההצלה

עם כיבוש פולין על ידי הנאצים הוחרמה החווה החקלאית של משפחת גולדמן והמשפחה נשלחה, יחד עם כל יהודי האזור, לגטו פריסוב.

אירנה, אשר באותו הזמן הייתה בת 17 בלבד, החלה להתגנב לגטו על מנת להעביר למשפחת גולדמן וליהודים נוספים מזון.

עם חיסול גטו פריסוב חמישה עשר יהודים מהגטו נמלטו. בין הנמלטים היה אהרון לנדאו, חתנו של יצחק גולדמן.

אירנה סייעה לנמלטים במציאת מקומות מסתור אצל פולנים אשר הסכימו להסתירם תמורת כסף.

אירנה השתמשה בתעודות מזויפות על מנת להעביר את החווה של משפחת גולדמן על שמה ובכסף מהתוצרת של החווה השתמשה על מנת לשחד פולנים להסתיר את היהודים שנמלטו וכן לממן לנמלטים מזון.

כאשר נודע לאירנה ששכניה הפולנים עומדים להלשין על מקום המחבוא של היהודים היא הבריחה את המסתתרים באישון לילה ליער פריסוב.

תוך סיכון חייה המשיכה אירנה להגיע ליער על מנת לדאוג למזון עבור היהודים והפרטיזנים אשר הסתתרו במקום.

בין המסתתרים היה יוסף צ'רני, אשר הגיע ליער פריסוב לאחר שנמלט מטרבלינקה ולימים העיד במשפטו של רב המרצחים, ג'ון איוון דמיאניוק.

[1]

בראיון שהתקיים במועדון "יחדיו" בשנת 1992 ברמת גן סיפרה אירנה כי "אני אהבתי יהודים, ולא הייתי מסוגלת לראות התעללות אכזרית בבני-אדם ולעמוד מנגד. כשאתה מאמין בצדקת מעשיך, אינך חושב על הסכנה האורבת לך בדרך. אתה פשוט קם וממשיך ללכת".

החיים לאחר המלחמה

בתום המלחמה נישאה אירנה לאהרון לנדאו, אחד מניצוליה, והשניים עלו לארץ בשנת 1957.

ב-6 בנובמבר 1986 הוכרה על ידי "יד ושם" כחסידת אומות העולם.

אירנה לנדאו בצעירותה

אירנה נפטרה ב-1 במרץ 2010 בגיל 88 ונקברה בחלק חסידי אומות העולם בבית הקברות בקרית שאול.