משתמש:Meorero/חיים שמואל שמרלינג

*חיים שמואל שמרלינג* הוא/היא *הגדרה במה עוסק הערך, ומכאן מה חשיבותו של נושא הערך*

מייסדה של הקהילה האשכנזית ביפו במאה התשע-עשרה.

הולדתו וראשית דרכו

חיים שמואל שמרלינג נולד בחברון בשנת תקפ"ו (1825). אביו שמעון שמרלינג היה ממקימי קהילה היהודית אשכנזית בחברון בשנת תקפ"א (1821).

בצעירותו למד תורה וחסידות. נשא לאשה את מלכה חאשע (חסיה) וממנה נולדו לו: ילחק דב, יחיאל אביגדור, מנחם צבי (הירש) ושמעון אורי. לאחר נישואיו החל לעסוק במסחר ביו חברון לירושלים. בכך הוא צבר נסיון וניצל את שליטתו בשפה הערבית לקשרי מסחר עם ערביי הסביבה. נסיונו זה סייע לו רבות לאחר המעבר ליפו, בקשר הן עם סוחרים יהודים וערבים והן עם השלטונות.

בשנת 1876 הלכה לעולמה אשתו, מלכה חאשע. חיים שמואל נשא לאשה את סימקע וממנה נולדה לו בת, בשם מלכה חאשע.

התיישבות ביפו

יש דעות שונות בקשר למועד הגעתו של חיים שמואל שמרלינג ליפו. דעה אחת טוענת שחיים שמואל שמרלינג התיישב ביפו בשנת 1866, עם הקמת עמילות המכס. אך על פי יצחק שמר, נינו וחוקר תולדות המשפחה, יש להניח שהוא התיישב ביפו בין שנת 1859 לשנת 1862 ועסק בה בחלפנות ומסחר.

פעילות עסקית

בשנת 1866 הקים יחד עם בניו עסק חדש שלא היה קודם לכן בנמל יפו - את עמילות המכס שמרלינג, לשם טיפול בפריקת סחורות יבוא מהאניות, שחרורן מהמכס, שילוח למזמינים ברחבי הארץ וכן הטענת סחורות יצוא על האוניות בנמל. פעילות זו דרשה יחסים עם שלטונות הנמל, הפקידים, הסוחרים וראשי הספנים. בפעולות העסק בא לידי ביטוי נסיונו במסחר ושליטתו בערבית - אות רכש בשנות פעילותו בחברון וירושלים. העסק שירת סוחרים יהודים וערבים מרחבי האזור וכן ייצג חברות זרות. כמו כן - הרחיב חיים שמואל את עסקיו למסחר בטבק והיה שותף בחברה למסחר בטבק בשם "לאנדא ושמרלינג". לחברה היה מפעל ביפו, ומסחר הטבק שלה היה ברחבי האזור.

פעילות ציבורית

שנים אחדות אחרי התיישבותו ביפו צבר חיים שמואל שמרלינג מעמד אישי וציבורי ונבחר כחבר ב-"ועד העיר יפו".

הוא יזם את הקמת חברה קדישא אשכנזית ביפו. בשנות השמונים של המאה ה-19 הואצה פעילותו הציבורית. אנשי חובבי ציון מרוסיה ורומניה התכנסו בביתו, וכמו כן "ועד חלוצי יסוד המעלה".

בשנת תר"ן (1890) השתתף ביסוד קהילה אשכנזית עצמאית והיה מראשי עסקניה, ומאז השתתף בכל הפעולות שהביאו לבסוף לידי ליכוד הספרדים והאשכנזים בקהלה אחת בתנאים של שויון ביניהם.

חצר שמרלינג

חיים שמואל שמרלינג היה היהודי הראשון שבנה בית מחוץ לתוואי חומות העיר יפו, עוד לפני הקמתה של שכונת נווה צדק. ביתו היה בפועל ההתיישבות הוהודית הראשונה מחוץ ליפו. בתי משפחת שמרלינג נקראו בפי המשפחה "חצר שמרלינג" או ליתר דיוק - בהגייה יידישית - "חוֹצֶר שמרלינג". החצר נבנה בשכונת מנשייה (יפו), קרוב לים, בין בתי הערבים, בשטח שנרכש או נחכר מסגן הקונסול האוסטרי. החצר שכנה כמה מאות מטרים מדרום למסגד חסן בק. במזרח גבלה החצר בביתו של הספרדי אבו נעים ובין המשפחות שררו יחסי שכנות טובים. ביתו של אבו נעים גבל במזרחו בבית החולים שער ציון. ממערב לחצר שמרלינג היה שטח חולי עד לים, וכמו כן מצפון. מדרום לחצר שכן ביתו של מעבד עורות ערבי.

המבנה כלל חצר פנימית, ומסביבה ביתנים בצורת ח'. במרכז החצר עמדה באר ממנה שאבו מים לכל צרכי החיים. הביתנים כללו דירות מגורים בנות שנ חדרים ששימשו את בני המשפחה.

כיום כלול שטח החצר בפארק צ'ארלס קלור. במקום בו הייתה החצר הוקמה בשנת 2008 אנדרטה ביוזמת נינו יצחק שמר-שמרלינג. בלוח האבן שנקבע במקום כתוב כך:

יד לחצר (חוצר) שמרלינג הבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו, שנבנה ואוכלס במקום זה על ידי חיים שמואל שמרלינג בשנת תרל"ו - 1876

מותו של חיים שמואל שמרלינג

חיים שמואל שמרלינג נפטר בגיל שישים ותשע ביום כ' באדר א' תרנ"ד (1894). על פי צוואתו הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים בחלקת שמרלינג. הוא הובא לקבורה בירושלים ברכבת שהחלה לפעול בשנת 1892 (ראו: מסילת הרכבת לירושלים). לפי החלטת מועצת העיר תל-אביב-יפו משנת 1950 נקבע שמו של חיים שמואל שמרלינג על רחוב בנווה צדק.

ראו גם

• יפו

לקריאה נוספת

• שמר, יצחק, השמרלינגים - חברון, יפו, תל-אביב : שישה דורות בארץ-ישראל, תל-אביב, מלוא, תשס"ד, 2004
• תדהר, דוד, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל-אביב, ספרית ראשונים, תש"ז, 1947.
• תדהר, דוד, חיים ש. שמרלינג, תל-אביב, ספרית ראשונים, תש"ו, 1946.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "Meorero/חיים שמואל שמרלינג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 99

• דני רכט, בתי שמרלינג (חוצר שמרלינג), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"