משתמש:Monkey dog2088/ארגז חול/פרשנות הקוראן

כללי

שמה של פרשנות הקוראן בערבית הוא "תפסיר" (שורש פ-ס-ר בערבית דומה במשמעותו לשורש פ-ש-ר: פשרה, פישר בעברית. בהקשר של מתן פירוש לטקסט הקוראני המקודש בעיני המוסלמים, יש להבין את השורש במשמעות של לעמוד על פשרו של הטקסט, או לתווך ("לפשר") בין הבנתו של המאמין הפשוט לבין הטקסט, שהכתוב בו נתפס - בתור הנחת יסוד - כדבר אללה כפי שנגלה אל הנביא מוחמד על ידי המלאך גבריאל משנת 610 לספירה ועד מעט לפני מותו (הורדת דבר אלוהים למוחמד על ידי המלאכים מכונה ברוב המקרים בשם תנזיל). למן הימים הראשונים של האסלאם נכתבו מאות פירושים לקוראן. רבים מהם בערבית, אך חלק ניכר מהם בייחוד במאות ה-19 וה-20 גם בשפות אחרות: כגון אורדו, תורכית, פרסית ועוד. ישנם פירושים קצרים שאורכם אינו עולה על כרך אחד או שניים, כמו תפסיר אל-ג'לאלין ("התפסיר-הפירוש של שני הג'לאלים": שאותו כתבו שני המלומדים המצרים בני המאה ה-16 ג'לאל א-דין אל-סיוטי וג'לאל א-דין אל-מחלי) שנחשב פופולרי מאוד וכתוב בשפה פשוטה וקולעת, אך לעומת זאת גם פירושים בני חמישה עשר או 20 כרכים ויותר, המוכרים לא פחות ולעתים מצוטטים אף יותר: כמו למשל מג'מע אל-ביאן פי תפסיר איי אל-קראא'ן שנכתב על ידי הפרסי מוחמד אבן-ג'ריר אל-טברי במאה ה-9.

מגוון הפירושים והפרשנות הכיתתית

כל הכיתות באסלאם, כל אסכולות ההלכה, כל הקבוצות המיסטיות למיניהן ואף כמה סופים (כגון אבן ערבי ואל-ע'זאלי) כתבו פירושים לקראן או שפירשו פסוקים נבחרים מתוכו בספריהם. לימוד הפירושים השונים מצביע בבירור על התהליכים שאירעו ועל ההתפתחות שעברה המחשבה המוסלמית לאור ההתפתחויות הפוליטיות במזרח התיכון ובעולם בכלל לאורך ההיסטוריה. לעתים קרה שאישים המעורבים באופן ישיר בעולם הפוליטי ובארגונים מדיניים עסקו בעצמם בפירוש הקוראן, כפי שעשה למשל איש ארגון חזבאללה, השיעי חסן פדלאללה, בשלהי המאה ה-20.

לכאורה, ניתן לתהות כיצד זה שהקוראן מעיד על עצמו בכמה הזדמנויות שהוא "כתוב בלשון ערבית צחה" ושהוא "קל להבנה" (לסאן ערביי מבין -- לצטט פסוקים) בעוד שלאורך השנים נכתבו לו פירושים ארוכים בני עשרות כרכים ושזו נחשבת זכות מיוחדת לעסוק בפירוש שלו השמורה רק למלומדים מצטיינים במיוחד. כך למשל ישנם חדית'ים - מסורות בעל פה מפי הנביא מוחמד וחבריו הצחאבה - המדברות על כך שלכל פסוק קוראני ישנם לפחות 70 פירושים שונים (לעתים יינקבו במספרים אחרים), חלק מהמסורות מפרטות גם איזו דרגת ידיעה דרושה כדי לדעת את הפירושים השונים: לפי מסורות אלה ייתכן שהמאמין הפשוט יבין במלואם רק שלושה או ארבעה מתוך הפירושים, איש דת בכיר עשוי לדעת יותר, ואילו הנביא מוחמד, או האמאמים (לפי השיעה) עשויים בהחלט לדעת את רוב הפירושים, אך גם הם לא יידעו את כולם: כי לפי התפיסות האזוטריות ישנם גווני משמעויות הקיימות בקוראן הידועות אך רק לאלוהים, לאללה. עוד ניתן למצוא מסורות הטוענות כי גם זהו מצב זמני, ובאחרית הימים, עם בוא המהדי יתגלה הפירוש המלא של כל פסוקי הקוראן כולם, אך כאמור כל אלה הן רק מסורות - ידועות אמנם - אך אין להן תוקף מחייב.