משתמש:Mr. Tuxedo Pickel/טיוטה

נפוליאון נולד באז'קסיו שבקורסיקה ב-15 באוגוסט 1769, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של ג'נובה ולאחר מכן של צרפת. נפוליאון עצמו היה השני מבין קבוצה של שמונה ילדים ששרדו את הילדות. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.[1][2][3][4]

משפחת בוּאוֹנפרטה[5] השתייכה לאצולה הקורסיקנית הזוטרה. אב המשפחה, קרלו בואונפרטה, הסתגל היטב לשלטון הצרפתי החדש ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של לואי השישה עשר, אך מנגד רושש את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. בנוסף כל אלו היה קרלו פעיל חשוב במאבק לעצמאות קורסיקה מעל ג'נובה. קרלו הגיעה ממשפחה ידועה בקרוסיקה, שהביאה לעולם עורכי דין מצליחים רבים ושחיה בקורסיקה כבר כמאתיים שנה. האזכור הראשון של משפחתו של קרלו מקורה עוד בימי הביניים (שנת 1122) מחבל הארץ טוסקנה וספציפית מהעיר פירנצה. בנוסף המשפחה גם התפארה באוגו בונפרטה (Ugo Buonaparte) שהיה אביר חשוב בחבר השלטון הדוכסי של שוואביה, לכן מקורה של משפחת בונפרטה הוא אינו איטלקי אלא בכלל גרמני. במחקר שערך הוכיח קירבה לאצולה טוסקנית, ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כאצילה ב-1771. מעמד האצולה הזוטרה ומצוקתם הכלכלית זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה לרבות נפוליאון להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-1785 מסרטן הקיבה, בגיל 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, היה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. קרלו היה חובב הימורים מושבע למרות העובדה שלא היה כמעט מצליח בהימוריו אלו בטברנות. אמו מריה לטיציה רמולינו, מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד כשהיא עצמה הייתה קתולית הדוקה שהולכת לתפילה בכל יום ויום. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת לה הוא חב הרבה. לטיציה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית שהתגאה בחיילים מצטיינים מרובים בהמלך ההיסטוריה ושהתמקמה אז בקורסיקה במשך 250 שנה (גם היא זכתה לכבוד רב באי).[6] חיל המצב לדוגמה היה פרי עבודותו המרובה של אביה של מריה, שעמל עליו ושזיכה אותו בתפקיד מפתח בתור האחראי על הדרכים והגשרים בקרוסיקה ונוסף גם הוא לרישמת הגאוות המשפחתיות.[4]

בעוד נפוליאון ברחם, השתתפו שני ההורים במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-15 באוגוסט 1769, בשובה מחגיגות עליית מרים, התמוטטה לטיציה לקראת חצות והביאה לעולם את נפוליאון על הספא בסלון ביתם. נפוליאון עצמו נקרא על שם דמות דת ממצרים, שהחיזקה בשם זהה ושחיה תחת שלטון דיוקלטיאנוס באלכסנדריה (השם בקופטית ובניב קורסקי הוא נביליאון (Nabillione)).במהלך ילדותו קיבל נפוליאון בנוסף את כינוי החיבה "ראבולינו" (Rabulione)- פירושו הוא "מי שמתערב בכל דבר". ב-21 ביולי 1771, קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפולֶאוֹנֶה די בּוּאוֹנָפָּרטֶה (Napoleone di Buonaparte).[7][8] במשך ילדותו ובנוסף גם במשך חייו נחשב נפוליאון לאדם נדיב במיוחד. נפוליאון היה ילד שהוקנה לו חינוך ייחודי מהוריו שהתאפיין בחופש רב. בית המשפחה כלל בין היתר חדר שהוקדש אך ורק למשחקים, בו יכלו נפוליאון ואחיו לעשות ככל העולה על רוחם. הם יכלו ל"עצב" אותו על פי סגנונם שלהם על ידי ציור על הקירות או שבירת הסדר הארגוני הקיים בו לצורך משחקים. אחיו יוסף, היה איתו בקשר טוב מאוד באותם הימים והתנהל בינהם שיח פורה. מדי פעם, בעת שהסתכסכו נפוליאון הצעיר העז לריב עם אחיו למרות שהיה גדול ממנו בשנה ונהג לנשוך אותו כדרך לנצח ב"קרב". בין אמו לנפוליאון עצמו היה מנהג שלפיו נפוליאון הלך עם אביו לטברנות ולמשחקי ההימורים וצפה במתרחש כדי לדווח לאמו על כל דבר בעייתי שראה. נפוליאון עצמו ניהל קשר פתוח במיוחד עם אמו, כאשר דיבר והתייעץ איתה על כל מחלוקותיו ומעשיו הלא מוסריים כשהיה קטן. בגיל חמש המוקדם החל נפוליאון ללמוד בבית ספר נזירי בקורסיקה. אומנם היותון אדם נדיב בחברה נפוליאון הצעיר היה מושא ללעג פעמים רבות ונתקל בביריונות רבה. הוא נהג לאהוב ילדה בשם גיאקומינטה ( Giacominetta) שהייתה בבית ספרו- דבר שהסב את תשומת ליבם של הסובבים אותו ושגרם לנפוליאון עצמו לפתוח בזעם ואפילו באלימות פיזית עמים רבות. נטייה זאת להתאהבות שהייתה אצל נפוליאון באותה הילדה התבטאה בכך שפעמים רבות הלכו יד ביד בפומבי. נפוליאון עצמו נלעג עקב מנהג זה, וזכה למעין פזמון קצרצר שנוצר כדי ללעוג לו. באיטלקית היה הפזמון:"Napoléone di mezza calzetta, fa l'amore a Giacominetta", כלומר בעברית פירושו הינו: "נפוליאון עם גרביו חצי מורדות, עושה אהבה לגיאקומינטה". ש ב-1779 נסע נפוליאון, בן התשע, לראשונה לצרפת לצורך לימודים. החל מ-1 בינואר למד צרפתית במשך כארבעה חודשים בבית ספר דתי באוטן. עד לנסיעתו לא ידע נפוליאון צרפתית, ולאחר שלמד דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא איית נכון.[9][4]

ב-15 במאי 1779[10] ( כלומר בגיל שמונה) הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית בבריאן-לה-שאטו (Brienne-le-Château), בקומונת בריאן של היום, שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה של האקדמיה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מפאת מחסור בתקציב[11] וכללו בעיקר חינוך אצילי רגיל. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מהעת העתיקה, בעיקר על מנהיגים צבאיים כיוליוס קיסר והצטיין במתמטיקה, בגאוגרפיה ובהיסטוריה. ידוע כי כבר אז ראו התלמידים את יוכלותיו השכיליות הגבוהות, שהתבטאו בזכרונו הנהדר ובמיוחד בכלים המתמטיים ודרך שימושם בעת בעיה מתמטית שניצב לפניו. בינו לבין התלמידים התפתחה עוינות שנבעה מאופיו הגאה והתוקפני, וזרותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. העליבו אותו פעמים רבות על המבטא הקורסקי שהיה בבעלותו ובצרפתית הבסיסית. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים בה כל צד בפיקודו.[1][3]

בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף בצי המלכותי העוין. הוא רצה להתקבל לאקדמיה הימית אך לבסוף ב-22 בספטמבר 1784 אובחן כמתאים לאקול מיליטר, האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, לאחר שמשרד המלחמה הקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. בגיל 16 ניסה להצטרף למסעותיו של מגלה הארצות לה פרוז ללא הצלחה, מה ששם קץ לשאיפותיו הימיות של נפוליאון.

ב-30 באוקטובר 1784 החל נפוליאון את לימודיו באקול מיליטר, מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב משרובינו קיבלנו בהמשך החיים".[12][13] למרות המותרות שמהן נהנה, נפוליאון טעם שם לראשונה מחיי החייל בתס"חים, באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. נפוליאון שנאלץ לקום בכל יום בחל מחמש וחצי בבוקר, נהנה מציוניו הגבוהים (שהגיעו דרך שקידתו המרובה) וביכולות נהדרות בשיעורי מתמטיקה שעמדו על כארבע שעות ביום. אף על פי שהיחס בינו לבין התלמידים נשאר עוין, הוא לראשונה הכיר חבר טוב, אלכסנדר דה מזי, ושניהם שירתו באותו גדוד לאחר הלימודים. אהבתו וחיבתו לספרים התבלטה כבר בימים אלו בנוסף לאהבתו להיסטוריה שממנה קיבל השראה חשובה לפעוליותיו העתידיות לכיבוש ארצות זרות וסיפוחן לאימפריה שיבנה.[3]

ב-1785 דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים לחיילות התותחנים המובחרים, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחיילות אלה מכל צרפת,[14] זאת בהתחשב באילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום כשנתיים בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו.[15] בספטמבר 1785 סיים את לימודיו ב"אקול מיליטר" כקצין בדרגת סגן-משנה והוא בן 16 בלבד והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה.[15][1] מיד אחריו סיום לימודיו שירת את המדינה הצרפתית בעיירת Valence, בתור חלק מריגמנט ארטילריה, בו ציין בכתביו כי זה קרה לו שוב והרגיש "שוב לבד בחברת גברים".[3]

מצבו הבריאותי ומאפיינים פיזיים מבנה גופו

נפוליאון משחר ילדותו התאפיין במימדי גוף ממוצעים ו/או נמוכים מהאדם הממוצע בן זמנו. גובהו אומנם היה כשל אדם ממוצע אך משקלו היה נמוך יחסית. משחר ילדותו אכל נפוליאון מאכלים פשוטים יחסית שמנעו ממנו להעלות במשקל ולכן נשאר רזה במשך כל ילדותו וגם במשך חלק מחיוו הבוגרים. השנה היוותה נקודת מפנה בסוגיה זאת הייתה ש/נת חתונתו (1810) בה החל להעלות במשקל. עליה זאת נבעה מאימוץ של מטבח הגרומה של התקופה, שהיה עתיר בקלוריות.[4] מיתוס גובהו של נפוליאון

בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון לא היה נמוך, ולמעשה אף היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. ישנן כמה סיבות עיקריות לבלבול לגבי גובהו: הראשונה היא ההבדל שקיים בין מידת הרגל הצרפתית לאנגלית. במותו של נפוליאון, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגליים, או 1.68 מטרים.[23] הסיבה השנייה היא שהיה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד, והוא כונה בפיהם "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - כינוי חיבה הרומז דווקא ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפיהם.[24] הגיינה

ההגיינה של נפוליאון במהלך חיוו הייתה הדוקה יחסית לאותם הימים. הוא דאג להתרחץ מידי יום ולשמור על אורח חיים נקי יחסית. ההגיינה שלו רק הלכה והשתפרה כשהפך לקיסר,כאשר החל להתרחץ לפעמים מעל יותר משעה בכל יום.[4]