משתמש:Netan'el/טיוטות/"חשיבות"
הצעה להסדרת מדיניות בנושא הקריטריונים לפתיחת ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה, והשימוש בתבנית "הבהרת חשיבות". תמציתה: אי אפשר לקבוע חשיבות של ערך מתוך עצמו; קיומם של מקורות חיצוניים הוא האינדיקציה לקיום הערך.
מבוא עריכה
ראשית לכול יש להסיר מהשיח הוויקיפדי את שם-התואר "חשוב" על נגזרותיו. חשיבות היא מושג יחסי סובייקטיבי שאין כל אפשרות לקבוע אותו באופן כמותי מוגדר. במחקרים מדעיים אין דבר כזה לקבוע באופן אובייקטיבי את חשיבותו של נושא מסוים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שוויקיפדים חסרי שם או סמכות אינם יכולים לקבוע חשיבות של נושא.
במקום לדון אם נושא הוא "חשוב" (important) יש לדון אם הוא "ראוי לציון" (notable), או ליתר דיוק "ראוי לציון בוויקיפדיה". זו קביעה שאיננה עוסקת בנושא עצמו, אלא ביחס בין ויקיפדיה והנושא.
כדי לקבוע אם נושא מסוים ראוי לציון בוויקיפדיה, צריך להבהיר מה מטרתה של ויקיפדיה, ואילו נושאים היא אמורה לכלול כערכים אנציקלופדיים.
אנציקלופדיה אמורה להיות ריכוז וארגון של הידע האנושי הנייטרלי (שלא לומר האובייקטיבי). ערך אנציקלופדי על נושא מסוים אמור להוות סיכום ותמצות של המחקר שנעשה על אותו נושא ושל העובדות המוסכמות על הכלל (לרבות, כמובן, סיכום של המחלוקות העיקריות בקשר לנושא אם הן קיימות). אם מחלקים את המקורות העוסקים בנושא למקורות ראשוניים (עדויות ותעודות מן החוג הקרוב לנושא) ולמקורות משניים (מחקרים וסקירות בעקבות המקורות הראשוניים מנקודת מבט מרוחקת ונייטרלית יותר), אנציקלופדיות הן מקורות שלישוניים - איסוף, סיכום ותמצות של המקורות המשניים. אנציקלופדיות, לעומת זאת, *אינן* מאספה חסרת-סדר של כל החומר שנכתב על נושא מסוים. בניגוד לשאיפתם של היוונים הקדמונים ליצור מפה בקנה מידה של אחד לאחד, בין עקרונות היסוד של כתיבה אנציקלופדית נמצאים הצמצום, התמצות וקביעת הגבולות. ואולם גם אלה צריכים להתבסס על המקורות המשניים. כל נושא שיש בו עיסוק אנושי נייטרלי צריך להיות כלול באנציקלופדיה, לרבות נושאים מכוערים או בעלי ערך שלילי.
מסקנה מכך היא שתנאי מספיק והכרחי לכתיבת ערך אנציקלופדי על נושא מסוים הוא קיומם של מקורות משניים על אותו נושא. מובן שלא תמיד המקורות המשניים הם מחקרים מדעיים מקיפים ואובייקטיביים; לעתים המקורות המשניים הם כתבות עיתונאיות, מאמרים פובליציסטיים, דיווחים ממשלתיים וכדומה, ובלבד שהם אמינים, נייטרליים ונגישים. ערך אנציקלופדי באנציקלופדיה אחרת (לא ויקיפדיה) גם הוא מתאים לעניין זה.
אפשר להציג את מטרת האנציקלופדיה גם באופן אחר: לתת לקורא מידע מרוכז ואמין בנושא שמעניין אותו. עשויה להיות סתירה בין שתי ההגדרות האלה. ייתכנו מקרים שבהם יש נושא שבבירור מעניין את הקוראים, אבל אין עליו חומר ממקורות משניים. במקרה הזה אין מנוס מלעצור ולומר: צר לנו, היינו רוצים לכתוב ערך על הנושא הזה, אבל אין לנו כרגע את היכולת לכך. נמתין עד שיימצאו מקורות מתאימים שנוכל להתבסס עליהם. על כך יש להוסיף, שבדרך כלל קיומם של המקורות המשניים הוא אינדיקציה טובה לקיומם של קוראים המתעניינים בנושא. ברוב המקרים, אם יש התעניינות בנושא מסוים, יימצאו מקורות בלתי-תלויים מתאימים שניתן להתבסס עליהם לכתיבת ערך; ואם מקורות כאלה חסרים, זו עדות לכך שמעוניינים בערך רק בעלי-עניין ולא קוראים מן השורה.
מדיניות עריכה
המדיניות לקביעה איזה נושא יזכה לערך בוויקיפדיה צריכה לפיכך להיות:
נושא הוא ראוי לציון בערך עצמאי בוויקיפדיה אם הוא נסקר באופן משמעותי במקורות בני סמכא בלתי תלויים, כאשר:
- "באופן משמעותי" - יש במקור הנדון עיסוק בנושא זה גם באופן כללי וגם עם התייחסות לפרטים. לא כחלק משורה ארוכה של נושאים דומים שלכולם ההתייחסות היא שוות ערך. לדוגמה: דף ב-IMDB הוא טריוויאלי, ואיננו מקור טוב לעניין זה, אבל כתבה עיתונאית (שאיננה יחצ"נית) היא כן. מטבע הדברים אי אפשר להגדיר במדויק מהי סקירה משמעותית. אם יש ספק, יש להביא מקורות נוספים, בלתי תלויים זה בזה.
- "מקורות" - אם מקור הוא טוב מאוד (איכותי, אמין, עצמאי, מקיף) גם מקור אחד יכול להספיק. אם המקורות גרועים יש צורך ביותר מקורות; גם כאן אי אפשר לקבוע מספר שיתאים לכל המקרים. המקורות צריכים להיות בלתי תלויים זה בזה, כלומר מקור שכל המידע שבו שאוב משאר המקורות איננו נחשב לעניין זה.
- "בני סמכא" - מאפשרים לכתוב ערך אנציקלופדי כמקובל בוויקיפדיה (ראו משתמש:נתנאל/טיוטות/מדיניות סימוכין)
- "בלתי תלויים" - משקפים דעה עצמאית, ולא תחת השפעתו של נשוא הערך או חוגו הקרוב. לא פרסומםי יחצ"ניים, כתבות קידום מכירות, אוטוביוגרפיות וכדומה (ראו גם ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה).
הערות:
- הדיון כאן עוסק רק בשאלה לאיזה נושא יהיה ערך עצמאי בוויקיפדיה. לא מן הנמנע שנושא או תחום שאין לו מספיק מקורות להופיע כערך עצמאי, ייכלל בערך אחר. לדוגמה: במקום ערך עצמאי על אלבום, יהיה תיאור קצר שלו במסגרת הערך על הזמר בעל האלבום.
- לא בהכרח המקורות המהווים סימוכין לעובדות בערך יהיו זהים למקורות המובאים לצורך ביסוס היות הערך ראוי לציון. אם כי לאור המפורט למעלה סביר שכך יהיה.
- הטיעון "אם לא' יש ערך, מדוע שלב' לא יהיה ערך" הוא טיעון פסול ואין להשתמש בו, בין אם א' וב' הם שני נושאים קרובים ובין אם הם רחוקים. הערך צריך להצדיק את עצמו.
שינויי התנהלות נצרכים בעקבות מדיניות זו:
- תבנית "הבהרת חשיבות" תשתנה. במקום נסיונות נואשים חסרי תוחלת להסביר מדוע הערך "חשוב", כותבי הערך יידרשו דרישה קונקרטית: להציג מקורות התומכים בהיות הערך ראוי לציון. הדיון שיתקיים בדף השיחה כבר לא יהיה דו שיח של חרשים "הוא כן חשוב"-"הוא לא חשוב", אלא דיון ענייני האם המקורות עומדים בגדרי מדיניות זו או לא.
- גם הטיעונים בדיוני המחיקה ובהצבעות המחיקה (כשהנימוק למחיקה הוא שהנושא לא ראוי לציון) לא יהיו טיעונים ריקים בסגנון "לא ייתכן שיהיה ערך כזה" או "לא ייתכן שלא יהיה ערך כזה", אלא יהיו דיונים קונקרטיים בשאלה האם הערך עומד בגדרי המדיניות או לא.
תחומים ספציפיים עריכה
דוגמאות בתחומים ספציפיים:
- זמרים, סופרים מתחילים, ידוענים - המקורות בתחומים אלו יהיו מן הסתם כתבות עיתונאיות. המשימה העיקרית היא להבחין בין כתבות קידום ויחצ"נות ובין כתבות אובייקטיביות יותר המעידות על התעניינות אמיתית בדמות. ככלל אצבע ניתן להניח שאם התפרסמו כתבות בכמה כלי תקשורת שאינם קשורים זה לזה ביחסים מסחריים, ושאינן מצטטות כולן את אותה הודעה לעיתונות בשינויים קלים, יש בכך עדות על עניין ציבורי אמיתי.
- דמויות מהשורה השנייה והשלישית (חוקרים לא מוכרים, שחקני כדורגל מליגה שנייה, ראשי ישיבות ור"מים בישיבות קטנות) - בהרבה מקרים הפיתרון הנכון ביותר הוא לכלול אותן בערך אחר. אך ייתכנו כמובן מקרים יוצאי דופן.
- נושאים עכשוויים - יש צורך במקורות שדנים בנושא מחוץ להקשר העכשווי שלו, כלומר מקורות שמאפשרים כתיבת ערך שיישאר רלוונטי בכל נקודת זמן בעתיד.
- ספרים, אלבומים, שירים, מופעים, פרקים בסדרות טלוויזיה, מערכונים - המקורות כאן צריכים לעסוק ספציפית ביצירה עצמה, ולא ביצירה כחלק ממכלול יצירותיו של היוצר או כחלק מסדרה. גם כאן בהרבה מקרים המקום המתאים הוא הערך על היוצר. ביקורת ספרים או מוזיקה במסגרת טור קבוע בעיתון איננה מספיקה; יש צורך בסקירה מיוחדת המוקדשת לנושא. הקריטריון לנושאים עכשוויים תקף גם כאן: המקורות צריכים לתאר את היצירה מחוץ להקשר העכשווי שלה. גם את הדרישה למקור "לא טריוויאלי" יש להקשיח כאן, ואולי לדרוש דווקא מחקר בהיקף גדול או באיכות אקדמית.
- דמויות בדיוניות - יזכו לערך רק אם יש מקורות על הדמות כשלעצמה, לא כחלק מסקירה כללית של הספר או הסרט.
- אתרי אינטרנט - רק כאלה שיש עליהם סקירות חיצוניות, לא במסגרת פינה קצרה של ביקורת אתרים אלא סקירה מקיפה הדנה במכלול ובפרטים ומציגה את ההשפעה הממשית של האתר.
- בתי ספר ומוסדות - פרסומים פנימיים של המוסד יכולים להיות מקור מידע מצוין לכתיבת הערך עצמו, אבל הם לא מספיקים להוכיח שהוא ראוי לציון. לצורך זה נדרשים מקורות חיצוניים.
- תאוריות מדעיות ופסאודו-מדעיות, שיטות, אמונות ודתות - כל תאוריה או אמונה, הזויה ככל שתהיה, ראויה לערך אנציקלופדי, אם קיים מי שתיאר אותה מבחוץ באופן שמאפשר לכתוב תיאור אנציקלופדי שלה. לעומת זאת אם כל המידע על השיטה או האמונה מגיע מפרסומים של מאמינים, אי אפשר לכתוב ערך אנציקלופדי. צריך להיזהר גם ממקורות המיועדים לביטול או להשמצה של אמונה או רעיון מסוים - לעתים הם עשויים להיות מאוד לא אמינים.
- חללי צה"ל וכדומה - ברגישות המתבקשת, ספרי זיכרון שיצאו מטעם המשפחה או החברים אינם מספיקים. כדי לכתוב ערך יש צורך להראות שגם מי שמחוץ למעגל הקרוב עשוי להתעניין בדמות או בנסיבות נפילתה.