משתמש:Neumanguy/יעקב כהן (ראש מועצת קריית אונו)

•יעקב כהן נולד בשנת 1918 בעיר פלאואן שבגרמניה.

• הוא עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" בשנת 1934.

•בתחילת דרכו עבד בחנות הספרים "בלומשטיין" ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, שנחשבה לחנות מרכזית וחשובה בקרב תושבי תל-אביב ומנהיגות היישוב. הוא הפך למנהל בחנות, ובזכות הצלחתו בניהול הוצעה לו שותפות בחנות ללא השקעה מצדו.

•יעקב כהן העדיף לשרת את המדינה שבדרך. הוא שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של כתב העת הצבאי "מערכות" ומילא מספר תפקידים במסגרת הש.ב., ביניהם את תפקיד מפקד המרחב הדרומי.

•לאחר מכן השאיל אותו שר האוצר דאז, לוי אשכול, לשם הקמת יחידת המודיעין החשאית של מס הכנסה, שנקראה הש.א..

•במקביל, בשנים 1952-1954, יעקב כהן החל לפעול בהתנדבות כיו"ר הוועד המקומי של כפר אונו. בראשית ימיו כיו"ר הוועד המקומי כפר אונו היה שייך למועצה האיזורית כפר אז"ר. באותם ימים, כאשר תושביו הוותיקים של כפר-אונו התמודדו עם אלפי עולים חדשים שאיכלסו את המעברה הגדולה ביותר בארץ, ויעקב כהן סבר שיש לשנות את המבנה הניהולי של המועצה האיזורית. המועצה האיזורית דגלה בצביון חקלאי והתנגדה לבנייה רוויה. יעקב כהן סבר שהיישוב יתפתח רק אם תתאפשר בנייתם של בתים נוספים, לרווחת תושבי המקום, שבהם יוכלו להתגורר גם תושבי המעברה.

•בשנים 1954-1969, ממועד קבלת האישור להקמת היישוב העצמאי, כיהן יעקב כהן תחילה כראש הוועד הזמני ולאחר מכן כראש המועצה הראשון של קריית אונו. מתוך סיפוריו וסיפורי האנשים שליוו אותו לאורך השנים עולה דמות של מנהיג מזן אחר – מנהיג שהיה מונע מכוח השקפת עולם חברתית מגובשת, שלא נרתע מלהיאבק על עקרונותיו ועל אמונותיו. הוא הנהיג מדיניות של "דלת פתוחה" שלפיה כל אזרח יכול היה להגיע לפגישה אישית איתו בשעות קבלת קהל. יעקב כהן ידע לראות לטווח ארוך והצליח להגשים, תוך כדי הפגנת נחישות רבה בדרכו, גם אם הדבר היה כרוך במאבקים לא קלים, משימות עירוניות שנראו אז חדשניות ביותר. יעקב כהן הצליח לטעת בקריית אונו את היסודות שהפכו אותה ברבות הימים מכפר לעיר מבוקשת, שיש בה איכות חיים גבוהה ומערכת חינוך לתפארת.

•יעקב כהן ראה את חיסול המעברה כאחד היעדים המרכזיים בתפקידו. הוא סייע לכל תושבי המעברה לעבור מצריפים למבני קבע ולקבל הלוואות מוסדיות שונות כדי לרכוש את בתיהם. הוא אף הקצה עובד מטעם המועצה, שהסדיר עבור התושבים את כל הדרוש במשרד השיכון לשם כך. בדרך זו הצליח במשימה החשובה – חיסול המעברה.

•כדי להמשיך בתנופת הבנייה והפיתוח של קריית אונו יעקב כהן הבין שעליו לגייס כספים רבים בקרב משקיעים שונים בארץ ובעולם. הדבר לא היה מקובל באותם הימים ואף עורר תרעומת והתנגדויות נמרצות. בסופו של דבר הוא קיבל את האישור הממשלתי לפעול בדרכו. מן המשקיעים דרש לאפשר לתושבים לקבל משכנתא בגובה של 50-55% מסכום הקנייה, בעוד שבארץ היה מקובל אז לתת משכנתא של 25% בלבד. הפרויקט הצליח. כך הוקמה שכונות קיראון, ולקריית אונו הגיעה אוכלוסייה צעירה וחדשה, אשר תרמה רבות לפיתוח המקום. נוסף על קיראון הוקמו אז שכונות נוספות, וביניהן: שכונת רימון, שכונת גרין ועוד.

•פינוי שכונת "גבעת ברכה", שנעשה בתקופת כהונתו של יעקב כהן כראש מועצה היה מבין הפרויקטים הראשונים בארץ, שכונו "פינוי בינוי". תושבי "גבעת ברכה" התגוררו בדירות זעירות של 28 מ"ר, והוא דרש מן הקבלנים לאפשר לכל מי שרוצה לעזוב את דירתו ולהחליפה באחרת ללא מגבלת כמות. הוא הצליח במשימה וכך כל תושבי השכונה זכו למגורים בדירות מרווחות יותר.

•בחינוך ראה יעקב כהן את עתיד המקום. הוא הקים בקריית אונו בית ספר תיכון, על אף התנגדותו של משרד החינוך, ובכך חסך מילדי הקריה את הצורך בנסיעות מחוץ ליישוב. כמו כן, קריית אונו הייתה מן היישובים הראשונים בארץ שבהם הוקמה חטיבת ביניים. יעקב כהן קידם בברכה רעיון זה, כי האמין שהוא יעלה את רמת הלימודים של כל צעירי הקריה, כולל יוצאי המעברה, וישפר את הקשרים בין האוכלוסיות הוותיקה והחדשה. נוסף על כך, יעקב כהן הקים בית ספר עבור ילדי החינוך המיוחד ובית ספר לציבור הדתי.

•החינוך לתרבות ולאמנות היה נר לרגליו של יעקב כהן. הוא תמך בהקמת הקונסרבטוריון העירוני ותזמורת כלי הנשיפה, בניצוחו של אהרון אלקלעי, שהפכה לשם דבר בארץ ובעולם. בתקופתו, כל ילד שלישי בקריית אונו ניגן בכלי נגינה כלשהו. יעקב כהן גייס תרומות כדי שהתזמורת תוכל לצאת לתחרות בין-לאומית לתזמורות, והתזמורת לא איכזבה. היא שבה לקריית-אונו עטורת פרסים והכרה בין-לאומית, דבר שהסב נחת וגאווה לכולם.

•כדי שהילדים לא יסתובבו בקריה בחוסר מעש, יעקב כהן דאג להקים בקריה מועדון טכני לנוער, שבו ילדים רבים למדו בחוגים בשעות אחר-הצהריים. כמו כן, הוא תמך מאוד בפעילות של תנועות הנוער ועודד את העיסוק בספורט בענפי הספורט השונים: כדורגל, כדורסל, כדורעף, שחייה והתעמלות.

•בתקופת כהונתו של יעקב כהן כראש מועצה קריית אונו הייתה המקום היחיד בארץ שבו הוקרנו סרטים ומופעי תרבות בערבי שבת ובשבתות. על אף זאת הוא שמר על יחסים מצוינים בין דתיים ולבין חילוניים בקריה, ודאג למלא את צרכיהם בבניית בתי כנסת ותלמודי תורה, המותאמים לזרמים השונים.

•לאחר פרישתו מתפקיד ראש המועצה יעקב כהן התמנה בשנת 1971 לתפקיד מנכ"ל איגוד חברות הביטוח.

•עם יציאתו לגמלאות ניסה לקדם רעיון חדשני בזמנו – ביטוח סיעודי לכלל התושבים. על אף ניסיונותיו הרבים הוא לא הצליח להשלים משימה חשובה זו.

•יעקב כהן נפטר לאחר מחלה קשה בחודש אוקטובר בשנת 2006. הוא הותיר אחריו את אלמנתו יונה, שני בנים – יגאל ואילן, שישה נכדים וארבעה נינים.