משתמש:Nitsanb32/כנסיית ישו הקדושה
היסטוריית הקהילה
עריכהכנסיית ישו הקדושה (Sei Yesu kai)הוקמה ב1946 ומינתה בימיה הראשונים כשלושים מאמינים. אלה היו תחת הדרכתו הרוחנית של אבי הקהילה, אוצוקי טקג'י (1906-2004), שהחל את דרכו בנצרות ב- "Japan Holiness Church" של ג'וג'י נקאדה, אך לאחר הארה רוחנית שחווה ב1938 ,שינה את עיקריי אמונתו והחליט להקים קהילה חדשה. הקבוצה החלה את דרכה בנאגנו, משם עברה במהרה להירושימה, ולבסוף מצאה את מקום משכנה הסופי בקיוטו ב1949.[1][2]
עיקריי האמונה של כנסיית ישו הקדושה הם למעשה ארבעת הדברות שנאמרו לאב אוצוקי בהתגלות אלוהים אליו והם:
1. להתפלל לעצמאותה של מדינת ישראל
2. להתפלל לשיקומה הרוחני וגאולתה הטוטאלית של עם ישראל.
3. להתפלל לשלום ירושלים, זאת מכוון ששלום כלל עולמי מקורו תחילה בשלום בירושלים.
4. להתפלל לביאת המשיח; רק בבואו ייווצר שלום כלל עולמי. [3]
בכך המשיכה הכת החדשה את עיקרון אמונתו של נקאדה בהכרת תפקידם החשוב של היהודים ושל ישראל בחזרתו של ישו. עם זאת, זמנים אלו של יפן הפציפיסטית שלאחר מלחמת העולם השנייה, הקמתה של מדינת ישראל ומלחמת העצמאות, הובילו את הכנסייה לנטוש את האלמנטים הלאומנים בדוקטרינה של נקאדה ולשים דגש רב יותר במקומם על ערכים של שלום וחסר אלימות. [1]
1962 נפגשו לראשונה חברי הקהילה והאב אצ'וקי שבראשה עם ישראלי, טוביה בלומנטל, ששהה באזור באותה התקופה בעקבות לימודי הדוקטורט שלו לכלכלה באוניברסיטת אוסקה. מהמפגש הראשוני הזה התהדק הקשר בין חברי הקהילה לישראל ומאז החלו אלה לשלוח מתנדבים לקיבוצי ישראל, לעבוד וללמוד עברית. [1][3]
ב1970 הקים בנו של אב הקהילה, אוצו'קי מאזורו את מקהלת השחר (ביפנית: shinonome ;dawn) ששרה שירים יפניים ועבריים כאחד. לא יותר משנה לאחר מכן, הגיעה המקהלה לראשונה לישראל להופיע ב1971. באותה השנה גם הוקם בית הארחה לישראלים, בסמוך לכנסייה בקיוטו, בשם "בית שלום". מאז נוצרו בתי הארחה נוספים בערים אחרות ברחבי יפן בהם יכולים ישראלים לשהות עד לשלושה ימים ללא תשלום. [3][2]
ב1995 הקימה האגודה באזור הירושימה מכון ומוזיאון להוראת השואה, ובפברואר 1998 העניקה ישראל לאב אצ'וקי את התואר נאמן ירושלים, לאות כבוד והערכה לפעילתו ותפילותיו למען המדינה.
האב אצ'וקי נפטר ב10 בספטמבר 2004, בהיותו בן 98 . מרכזה של הקהילה נותר בקיוטו אך כעת היא מונה יותר מעשרת אלפים מאמינים ובעלת כמאה כנסיות. מאמיניו של אוצ'וקי ממשיכים את אמנותו ומצותיו של אביהם (כפי שהם קוראים לו); ממשיכים ללמוד עברית, תורמים כסף למטרות שונות בארץ, פועלים ומתפללים לשלומה. [3][2]
הערות שוליים
עריכה