משתמש:Noa4lan/היארעות
היארעות (incidence)
מונח בתחום האפידמיולוגיה התיאורית שמודד את מספר המקרים החדשים של תוצא בריאותי מסויים, המתרחש בתקופה מסויימת, באוכלוסיה הנמצאת בסיכון לפתח תוצא זה[1]. לרוב, היארעות מבוטאת כסיכון (risk) – היחס בין מקרים עם תוצא בריאותי מסויים לבין גודל האוכלוסייה שנמצאת בסיכון או כסיכוי (odds) היחס בין ההסתברות לקיום אירוע לבין ההסתברות לאי קיומו[2].
ערך ההיארעות מספק מידע בנוגע לאטיולוגיה של המחלה ולתוצאותיה, משמש להערכת הסיכון של פרטים וקבוצות באוכלוסייה ולאיתור קבוצות בסיכון, משמש כמדד לשינויים בשכיחות גורמי סיכון, כמדד ליעילות תכנית מניעה ראשונית וכמו כן, מאפשר לחוקרים להעריך סדרי עדיפויות ותכנון שירותים במחלות חריפות[3].
חישוב ערך ההיארעות[3]:
ערך ההיארעות נקבע על פי מעקב אחר האוכלוסייה הנמצאת בסיכון במשך תקופת זמן מוגדרת. ערך זה מחושב לרוב כשיעור או כפרופורציה, כאשר, במונה נספרים אירועים חדשים ואילו במכנה מופיעים כלל האנשים הנמצאים בסיכון לאותו אירוע, עליהם נערך מעקב בתקופה זו[3]. ניתן לבצע תיקנון ישיר (direct standartization) או תקנון עקיף (indirect standartization) בכדי לחשב היארעות על פי פרמטר נוסף, כגון גיל, מין, מוצא, מקום הלידה ועוד. ערך ההיארעות מושפע משינויים בהרכב האוכלוסייה, שינויים סביבתיים, שינויים בשירותי הבריאות וכתוצאה מבעיות מתדולוגיות. לרוב, היארעות מחושבת למשך שנה, אך, ניתן גם להגדירה עבור שבוע, חודש, מספר שנים[1].
סוגי היארעות:
- היארעות רגילה או הסתברות ההיארעות[1] (incidence rate) מחושבת על ידי היחס שבין מספר המקרים החדשים בתקופה מסויימת לבין האוכלוסייה הממוצעת באמצע אותה התקופה, כאשר גודל האוכלוסייה מבוסס על רישומים קיימים. היארעות זו מתייחסת לשינויים דמוגרפיים באוכלוסייה ומתאימה להשוואה בין אוכלוסיות.
- היארעות מצטברת[1] (cumulative incidence וגם incidence proportion) מתארת את ההסתברות לכך שאדם באוכלוסייה מוגדרת יפתח אירוע בפרק זמן מסויים וערכה נע בין 0 ל-1. היארעות מצטברת מחושבת על ידי היחס בין מספר המקרים החדשים בתקופה מסויימת לבין גודל האוכלוסייה בסיכון לפתח את אותו המקרה בתחילת אותו פרק זמן. בכדי לחשב ערך זה מתבצע מחקר עוקבה (cohort) קפדני על האוכלוסייה הנמצאת בסיכון. בהיארעות מסוג זה יש להניח כי לאורך כל אותה תקופה, כלל האוכלוסייה נמצאת במעקב ומספרה קבוע. בנוסף, מניחים כי לכל הפרטים הבריאים באוכלוסייה סיכוי דומה לחלות וזוהי הופעת המחלה בפעם הראשונה. מאחר וגודל האוכלוסייה הנמצאת בסיכון דינאמי, כלומר, משתנה (למשל בשל הגירה או מוות) משתמשים בגודל ממוצע של האוכלוסייה, גודל האוכלוסייה באמצע התקופה או צפיפות היארעות. למשל, במקרה של סרטן השד, המכנה יכלול רק נשים מאחר והן האוכלוסייה בסיכון.
- צפיפות היארעות[1] (incidence density) הוא מדד שאינו הסתברותי ולכן אינו מתאר את הסיכון לחלות, אלא, מודד את קצב הופעת חולים חדשים ומחושב על פי היחס בין מספר המקרים בתקופה הנבדקת לבין סך תקופת המעקב הכוללת שתרמו כל האנשים בקבוצה. ערך הזמן הוא לפי המעקב אחר אדם ספציפי, ומאחר ולא תמיד המעקב מלא מניחים כי יש אי תלות בין סיבת הנשירה של המשתתפים במעקב לבין האירוע.
מדדי היארעות ייחודיים:
- שיעורי תמותה[1] (mortality rate) – היחס בין מספר הנפטרים לבין גודל האוכלוסייה. ניתן לפילוח על פי גיל, מין, שיוך אתני וסיבת המוות. דוגמאות נפוצות:
- שיעור תמותת ילדים – מספר מקרי המוות של ילדים, הקטנים מגיל 10 מתוך כלל הילדים, מתחת גיל 10 באוכלוסייה[1]
- שיעור תמותת תינוקות (infant mortality rate) – כלל התינוקות שנולדו חיים במהלך שנה קלנדרית ונפטרו בטרם הגיעם לגיל שנה מתוך כלל לידות החי באותה השנה[4]
- קטלניות (case fatality rate) – מדד לחומרת המחלה ומחושב כאחוז הנפטרים מבין החולים על פי היחס בין מספר החולים במחלה, בפרק זמן מוגדר (מרגע האבחנה) לבין סך החולים במחלה (לרוב, החדשים) באותה התקופה[1]
היארעות מול הימצאות[1]:
הימצאות (prevalence) מוגדרת כהסתברות שאדם חולה במחלה בעוד שהיארעות מתארת את ההסתברות של בריא לחלות במחלה. ההימצאות יעילה לבדיקת השפעת המחלה על אוכלוסיות ועלות התחלואה או התמותה ואילו ההיארעות יעילה לבדיקת קשר סיבתי בין גורם סיכון להופעת המחלה. היארעות נאמדת במחקרי אורך (longitudinal) רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי ומתבססת על מעקב אחר האוכלוסייה, לעומת הימצאות הנאמדת במחקרי חתך (cross sectional study) או בסקרים. שתיהן מתאימות לשימוש במחקר מקרה ביקרות (case control study), כאשר, בהיארעות המקרה נבחר בסמוך לאבחנה (prospective case control) ואילו בהימצאות גם המקרה וגם הביקורת נבחרים באותה נקודת זמן (case based case control). הימצאות מושפעת ממשך המחלה, חומרתה והשורדים ואילו היארעות אינה מושפעת מגורמים אלה[1].
הקשר בין הימצאות להיארעות: היארעות X ערך הזמן = הימצאות. שיעור היארעות גבוה יגרום לשיעור הימצאות גבוה בשל ריבוי אירועים חדשים ואילו, שיעור היארעות נמוך יקטין את שיעור ההימצאות. בזמן מחלה קצר, שיעור ההימצאות כמעט ושווה לשיעור ההיארעות[1].
בעיות במדידת היארעות שיכולות לגרום להטיות במחקר:
- זיהוי ואיבחון החולה
- איתור החולה בזמן
- המידע המתקבל מבתי החולים (הטיית מידע)
- עזיבה וכניסה של אנשים למחקר
- הגדרת האוכלוסייה הנמצאת במחקר שיכולה לגרום להטיית בחירה
- הטיות הנובעות מהוספת מקרי הימצאות במחקר היארעות, כמו למשל, מומים מולדים
- ערפלן, גורם נוסף הקשור גם לתוצא וגם לחשיפה
דוגמאות לשימושים בהיארעות בסוגי המחקר השונים:
- מחקר עוקבה – מעקב אחר נשים שילדו בגיל מאוחר לבין היארעות של סרטן השד בעתיד[1].
- מחקר מקרה ביקורת מסוג prospective case control (נקרא גם Concurrent case control) – בדיקת הקשר בין מספר הסיגריות שעושנו ביום על ידי חולי סרטן הריאה ועל ידי קבוצת הביקורת[1].
- מחקר אקולוגי- הקשר בין צריכת שומן לתחלואה בסרטן השד, ברחבי אירופה[1].
- מחקר התערבות - מעקב אחר מקרי היארעות מחלות לב לאחר התערבות של דיאטה והפסקת העישון[5].
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 L. Gordis, Epidemiology, Elsevier, 2014
- ^ מדדי קשר
- ^ 1 2 3 היארעות מונח
- ^ P. L. Remington, R. C. Brownson and M. V. C, Chronic disease epidemiology and control, American public health association, 2010
- ^ I. Hjermann, I. Holme, K. V. Byre and P. Leren, Effect of diet and smoking intervention on the incidence of coronary heart disease: Report from the Oslo Study Group of a Randomised Trial in Healthy Men, The lancet 318, עמ' 1303-1310