משתמש:Noaisme/טיוטה

"איום סטריאוטיפי" הינו מצב בו הסטריאוטיפ מעלה ספק בנוגע ליכולות של מגדר כלשהו. לכן, אם יש סטריאוטיפ כלפי מגדר מסוים, בני אותו המגדר עלולים להתנהג בהתאם לסטריאוטיפ בצורה של נבואה שמגשימה את עצמה. לדוגמה, מחקרים הראו שאם עושים הטרמה לנשים לסטריאטיפ שנשים אינן טובות במתמטיקה, ויתנו להן אחר כך לבצע מבחן במתמטיקה, הציון של המבחן אכן יהיה נמוך יותר אלמלא ההטרמה. מדובר, אם כך, בגילום הסטריאוטיפ, ולכן הוא מתאים לשני סוגי התאוריות, הן הגישות החברתיות, והן הגישות הקוגניטיביות.

איום סטריאוטיפ הוא עול המוטל על כתפיה של קבוצה שדבקה בה סטיגמה. חברי הקבוצה המופלה חוששים להישפט לפי הסטריאוטיפ השלילי, מה שיוצר פגיעה בביצועיהם בתחומים הנוגעים לאותו סטריאוטיפ. האיום מתעורר עם ביצוע מטלה מתחום רלוונטי לסטיגמה, בין אם המבצע מאמין כי הסטריאוטיפ נכון לגביו ובין אם לא (Steele & Aronson, 1995). התופעה הוצגה לראשונה בקרב סטודנטים אפרו-אמריקאים (Steele & Aronson, 1995), ביחס למטלות המודדות אינטליגנציה, אך נמצאה בקרב קבוצות שונות ובנוגע לתחומי חיים מגוונים, דוגמת הומוסקסואלים וכישורי טיפול בילדים (Bosson, Haymovitz & Pinel, 2004), נבדקים לבנים ויכולות אתלטיקה (Stone, Lynch, Sjomeling & Darley, 1999), קשישים ותפקוד קוגניטיבי (Scholl & Sabat, 2008). במאמר זה התמקדנו בתופעה החלה בקרב נשים, בנוגע ליכולות במתמטיקה, שהוצגה לראשונה במאמרם של ספנסר, סטיל וקווין (1999). ממצאיהם הצביעו על כך שנשים בעלות רקע במתמטיקה ביצעו פחות טוב מטלה מתמטית כשנאמר להן כי היא משקפת הבדלים בין המינים, מאשר גברים שנאמר להם כך או מנשים מאותו רקע בתנאי ביקורת (שנאמר להן כי המטלה אינה משקפת הבדלים). עם התעוררות המודעות לתופעה, ניסו חוקרים לרדת לעומק המנגנונים מאחוריה. על פי אחת התאוריות, איום סטריאוטיפ יוצר עוררות פיזיולוגית המשפיעה על ביצועי האוכלוסייה הנתונה לאיום (Ben-Zeev et al., 2005). תאוריה אחרת, מסבירה כי המנגנון המתווך את השפעת איום הסטריאוטיפ קשור ליכולת האנושית לשלוט בהבעת רגשות וחווייתם (Johns, Inzlicht & Schmader, 2008). קורבנות האיום חווים חרדה, בשל החשש כי יישפטו על פי הסטריאוטיפ השלילי החל על קבוצתם. המאמץ המשמש אותם לוויסות החרדה מתווסף לעומס הרגיל הנובע מההתמודדות עם המטלה, מה שפוגע במשאבים הביצועיים שלהם ומתבטא בתוצאות נמוכות יותר. על פי גישה נוספת לחקר התופעה, קיבולת זיכרון עבודה מתווכת בין איום סטריאוטיפ לביצועים במטלה מתמטית. במחקרם של שמיידר וג'ונס (2003), נמצא כי איום הסטריאוטיפ פוגע בקיבולת זיכרון העבודה של נבדקות ולכן מדרדר את ביצועיהן. גם מחקרם של ביילוק, ריידל ומק'קונל (2007) הצביע על תפקידה המשמעותי של קיבולת המשאבים הקוגניטיביים: נבדקות שביצעו מטלה מתמטית שהוצגה בצורה אופקית, המצריכה יותר משאבים כאלו, נפגעו יותר מאיום הסטריאוטיפ מאשר נבדקות שביצעו את אותה מטלה, אך בצורה אנכית המצריכה פחות משאבים.