משתמש:NoamNevoBoaz/ראקושפלוטה

ראקושפלוטה

ראקושפלוטה במלחמת העולם השנייה

ברקושפלוטה החלו להתיישב יהודים החל מהמאה ה-19.היהודים לא נתקלו בתופעות אנטישמיות, זאת למרות תעמולה האנטישמית של ארגונים שונים, גם בעת ה"טרור הלבן" בשנת 1919.השואה החלה מאוחר יחסית בעיירה וב 1944 רוכזו יהודי רקושפלוטה מבתיהם, את הגברים שלחו לעבודות ורובם נספו והנשים הילדים והזקנים הובאו לגטו שבג'וד'ולו ומשם הועברו לגטו האטואן. אחרי המלחמה חזרו לעיירה 124 ניצולים. הם חידשו את חיי הקהילה וניסו לקיים חיי דת סדירים (חגגו חגים וציינו מועדים).כיום נמצאים בראקושפלוטה מעט יהודים.

לפני השואה:

תולדות:  במאה ה-12 הישוב רקושפלוטה היה מוכר ככפר ובמאה ה- 19 היה שייך לאחוזותיו של הרוזן קרול. בשנת 1923 היישוב קיבל מעמד של עיר וכיום הוא אחד מהמחוזות של הבירה בודפשט.רקושפלוטה נהפך למקום של עשירים והיהודים נמשכו למקום בגלל התנאים הנוחים לרכישת מגורים. בשנת 1841 היו בעיירה כ 10 יהודים וב1869 הגיע מספרם ל 82.בשנת 1879 כבר היה בית עלמין יהודי כלומר כבר היו חיים יהודים מאורגנים במקום.בשנת 1892 הוקם בית הספר העממי היהודי ביוזמת ראש הקהילה שוסברגר שמואל ובבית הספר היו בהתחלה 32 תלמידים. בשנת 1894 הוקם בית כנסת קבוע וקמו אגודות של יהודים במקום רוב היהודים בעיירה היו סוחרים ובעלי מלאכה ומעטים היו רופאים, פקידים ועורכי דין. בשנת 1898 החליטו חברי הקהילה לפרוש מקהילת האם של בודפשט וליישם קהילה אורתודוקסית נפרדת. נבחר לרב תלמידו המצטיין של "שבט סופר" הרב מיכאל דושינסקי והוא היה חדור מטרה להנהיג את חברי הקהילה ברוח המסורת של היהדות האורתודוקסית. זו הייתה הקהילה היחידה שהלכה בדרך האורתודוקסית בכל הבירה והרב מיכאל הוכיח שהוא יכול לשמר אותה. כאשר פורסמו חוקי האפליה ב 1938 נעשו יהודי רקושפלוטה יחד עם כל יהודי מחוז פשט הפקר לרדיפות קשות מאוד שאחראי להן היה הממונה על המחוז לאסלו אנדרה. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים משטחי הכיבוש של הגרמנים. אמנם זכויותיהם נשללו אך חייהם לא היו בסכנה, והם יכלו לחיות באשליה של יציבות. והגזרה הגרועה ביותר שהושתה הייתה "שירות העבודה".

בשואה:

מספר ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נפטר הרב הראשי מיכאל דושינסקי אחרי כהונה של 41 שנה ,לא הרבה זמן אחריו נפטר גם יושב ראש הקהילה פיית גבריאל.  ב1940 בחרה הקהילה רב חדש בנו של מיכאל ירחמיאל יעקב דושינסקי , הרב הצעיר לעג לאוכל כשר בשביל מאות צעירים ושלח לחבריו שגויסו על ידי הצבא ההונגרי למחנות עבודה. הם התירו להם לשלוח למחנות העבודה אוכל כשר.  באותן שנים הגיעו פליטים רבים לרקושפלוטה שחיפשו מקלט אצל קרוביהם, באו מאוסטריה וסלובקיה וכמה מהאזרחים הצליחו לעלות לארץ ישראל בין השנים 1938-1940. רוב הצעירים גויסו למחנות עבודה ורבים מהם גויסו לחזית הרוסית ומתו שם. מי שלא הצליח להוכיח לשלטון שהוא או הוריו חיו בהונגריה לפני 1867 לא היה מוכר כאזרח והיה נשלח למחנות הסגר ומשם אחרי פרוץ המלחמה עם רוסיה הוא עבר לפולין ושם מת. בשנת 1944 רוכזו יהודי רקושפלוטה מבתיהם לקחו את הגברים לעבודות כפייה ואת מי שנשאר, נשים, ילדים, חולים, זקנים לקחו לגטו לודג' ומשם לאושוויץ. אחרי שעברו הגרמניים וההונגרים בזזו את בתיהם.

אחרי השואה:

בינואר 1945 כבש הצבא הרוסי את רקושפלוטה ותוך כמה ימים את כל עיר הבירה בודפשט. לאט לאט בני הקהילה החלו להגיע לעיר ולשקם אותה, הגיעו לעיר 124 יהודים. הגיע גם הרב ירחמיאל דושינסקי כמה ימים לפני פסח ואתו מטען מצות שנשלחו מרומניה ליהודי הבירה והסביבה. כעבור זמן מה התחילו לבנות מחדש את בית הכנסת ולשפץ את בית הקברות. בשנת 1948 קיבל הרב הראשי את ניהול הפלג האורתודוקסי של הרבנות הצבאית בדרגת סרן אלוף ובמסגרת פעולות אלה עזב את הונגריה ואת מקומו בכס הרבנות ירש אחיו המבוגר הרב ד''ר דושינסקי מאיר צבי שהנהיג את הקהילה עד עלייתה ב 1950.