משתמש:Nognogita8/מערכת החיסון המולדת

מערכת החיסון המולדת

מערכת החיסון המולדת, הידועה גם בשם מערכת החיסון הלא ספציפית וקו ההגנה הראשון של הגוף, הינה תת מערכת של מערכת החיסון הכללית המגנה על תאי הגוף מפני זיהומים, חיידקים, וגורמים זרים נוספים. כלומר, תאי מערכת החיסון המולדת מזהים ומגיבים לפתוגנים באופן כללי, אבל, בשונה ממערכת החיסון האדפטיבית (הקיימת רק אצל בעלי החוליות), אין לה זיכרון והיא אינה מעניקה חסינות מפני אותו גורם זר לטווח הארוך. מערכת החיסון המולדת נלחמת בגורם הזר באופן מיידי, ונמצאת אצל כל סוגי בעלי החיים והצמחים. מערכת זו כוללת שני רכיבי חסינות: חיצוני, ופנימי (בתוך התא). מערכת החיסון המולדת הינה מערכת עתיקה ובסיסית יותר, אשר מהווה את מערכת החיסון המרכזית בצמחים, צפרדעים, חרקים ועוד יצורים רבים.

התפקידים העיקריים של מערכת החיסון המולדת אצל בעלי החוליות הינם:

• גיוס תאי הגנה חדשים נגד זיהום, בתהליך כימי הכולל כולל חומרים כימיים מיוחדים, הנקראים ציטוקינים
• הפעלה של מערכות הגוף לזיהוי בקטריות ונגיפים, וקידום חיסולם של תאים מתים וגורמים זרים
• זיהוי והשמדת גורמים זרים המופיעים באיברי הגוף, רקמות, תאי הדם ושכבות הלימפה (ע"י תאי דם לבנים)
• הפעלה של מערכת החיסון האדפטיבית דרך תהליך הנקרא "גילוי אנטיגנים"
• המערכת פועלת כמחסום פיזי וכימי נגד דלקות

מחיצות אנטומיות

מחיצות אנטומיות כוללות מחסומים פיזיים, כימיים וביולוגים. רקמות האפיתל מהווות מחסום פיזי בלתי חדיר לגורמים זרים, ופועלות כקו ההגנה הראשון של מערכת החיסון. מחסור בכלי דם וחוסר יכולת של האפידרמיס לשמור על לחות, גורמים להופעת בלוטות שומן על העור המספקות סביבה מתאימה להישרדות של חיידקים. במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, תנועות המעיים או שערות האף, בהתאמה, מסייעות בחיסול גורמים מזהמים הפולשים לגוף. שערות המעיים יכולות למנוע את שהייתם של חיידקים ופתוגניים על ידי הפרשת חומרים רעילים או על ידי חיסול החומרים המזינים את החיידקים. כמו כן,דמעות ורוק מסייעים במניעת זיהום של העיניים והפה.

דלקת

דלקת הינה אחת התגובות הראשוניות של מערכת החיסון המולדת לזיהום או גירוי. דלקת נוצרת על ידי חומרים כימיים המשוחררים בתאים הפגועים, ומונעים התפשטות של הזיהום, וכן עוזרים בהבראת תאים ורקמות שנפגעו מהזיהום. דלקת חריפה נוצרת כאשר תאים ורקמות רבים נפגעו מהזיהום, בעיקר תאים דנדריטים, היסטיוקיטיס, תאי קופפר ומסטוסיטיס. לתאים אלו ישנם קולטנים, הנמצאים בתוך התא או בצמוד לו, הנקראים "קולטני זיהוי צורתיים", ומזהים מולקולות של פתוגנים באופן כללי, אבל לא מבחינים להבחין בין הסוגים השונים של הפתוגנים. ברגע שיש זיהום, כוויה, או כל פציעה אחרת, תאים אלו מתחילים לפעות (הקולטנים שלהם מזהים פתוגן), ומשחררים חומרים כימיים שגורמים לסימנים הקליניים של הדלקת.

חומרים כימיים נוצרים במהלך הדלקת (כמו היסטמין, סרוטונין, ברדיקינין, לוקוטרינס ופרוסטגלנדיס), רגישים לקולטני כאב, וגורמים להתרחבות של כלי הדם באזור הפציעה, ומושכים תאים השייכים למערכת החיסון בשם נויטרופילים. לאחר מכן, מגרים הנויטרופילים תאים אחרים של מערכת החיסון על ידי שחרור חומרים המושכים לויקוציטים ולימפוציטים לאזור היעד.

התגובה הדלקתית מתאפיינת בסימפטומים הבאים:

• אדמומיות
• חום
• כאב
• אי תפקוד את האיבר או הרקמה המעורבים
• נפיחות

המערכת המשלימה

המערכת המשלימה היא תת מערכת ביוכימית של מערכת החיסון שעוזרת, או "משלימה", את מערכת החיסון, ביכולת של נוגדנים לחסל פתוגנים או לזהות אותם לשם השמדתם על ידי תאים אחרים. מערכת זו מורכבת מחלבוני פלזמה רבים, המסונתזים בכבד, בעיקר על ידי תאים כבדים. החלבונים הללו פועלים יחד בשביל: לקדם את הגיוס של תאים שיילחמו בזיהום "לתייג" את הפתוגנים כמיועדים להשמדה על ידי תאים אחרים, או ציפוי פני השטח של הפתוגן יצירת חורים בקרום הפלזמה של הפתוגן, וכתוצאה מכך השמדת הפתוגן

המערכת המשלימה נמצאת אצל יצורים רבים כולל צמחים, ציפורים, דגים ועוד....