משתמש:Orna mars/טיוטה

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "עיר יזרעאל" ו"בירת העמק". היא הוכרזה רשמית כעיר בסוף 1972‏[1]. היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה] היסטוריה עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרקופגים מהמאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה, המשמשים כקירות במבנה צלבני, באתר העתיקות בעפולה האזור בו שוכנת היום העיר עפולה שוכן בלב עמק יזרעאל הפורה והמיושב, ששימש כמרכז לתרבויות רבות בעברה של ארץ ישראל. היישוב בעפולה קיים מזה אלפי שנים. השם "עפולה" נזכר לראשונה בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה בצורה "עפל". השם "עפל" נזכר שוב ברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי. היישוב הישראלי הקדום "עפל", אשר בנחלתשבט מנשה, מוזכר גם בסיפור התנ"כי של אלישע הנביא, במלכים ב פרק ה 24. לאחר חורבן ממלכת ישראל נמשך היישוב בעיר, והחפירות מראות על שרידים מועטים מן התקופה הפרסית ועד לתקופה הרומאית, ולאחריה. בימי הביניים הייתה במקום נקודה צלבנית מבוצרת. תל ארכאולוגי הקיים בלב העיר כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. התל, ששטחו כשלושים דונם נחפר על ידי הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק בשנים 1926,1931, ו-1937 ולאחר מכן בידי ארכאולוגים נוספים בשנות ה-50. האתר פתוח לכל כיום, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים, בניהמאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת הברזל החיג'אזיתאשר חיבר בין דמשק למדינה. בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה מעין אחוזה של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים בסיוע גרמני תחנת רכבת של מסילת הברזל שהובילה מחיפה לסוריה, שהסתעפה מ"מסילת הברזל החיג'אזית". בימי המנדט הבריטי נקרא קטע המסילה שבין עפולה לבית שאן בשם רכבת העמק. רכבת העמק חדלה לפעול במלחמת השחרור. בשנים1912-1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טול כרם.

מתחם תחנת רכבת העמק ההיסטורית בעפולה בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק".

הקמת העיר העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפולה בראשית ימי המדינה

בית הכנסת הגדול בעפולה, תוכנן על ידי זליג אקסלרוד, נבנה בשנים 1928 - 1932 העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכש יהושע חנקין את האדמות מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "איל פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהם האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון. חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה, לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום. האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו‏[2]. בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה. עפולה נקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה", וברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד. הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד. מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923. ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם. מקום המדינה ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה] בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר. במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהינה שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך". שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה‏[3]. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצרורך הקמת אזור תעשייה‏[4]. בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש‏[5] והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים‏[6]. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973‏[7]. במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים. אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים בעפולה 43,832 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 6,578 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[8] שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה] פארק עירוני ושכונת רובע יזרעאל

פארק עפולה ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה: • עפולה העיר - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק. • עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. בשנות התשעים גרם מבצע שלמה בו עלו רבים מיהודי אתיופיה לכך שמספר התושבים בשכונה גדל בעשרות משפחות, שקיבלו על עצמן ליישב את המקום, והן מהוות כיום כ-40 אחוזים מן התושבים במקום, וכ-70 אחוזים מן התושבים בעפולה הצעירה. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוףשנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית • גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה 250 עד 300 מטר מעל פני הים. • שכונת רובע יזרעאל - בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות בהם דרשה עפולה לאפשר לה לבנות ולחבר את שכונותיה‏ . מוקמת בשנים האחרונות שכונה חדשה הנקראת : רובע יזרעאל. ברובע מתוכננות 4600 דירות , אשר מיתוכן מאוכלסות כבר כ- 1800 יחידות דיור. הרובע הממוקם כ – 10 דקות הליכה רגלית מתחנת הרכבת המתוכננת. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר. מפה משנת 2014 של רובע יזרעאל בבניה:

• טקסט צבוע כלכלה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז מסחרי ביג התעשייה בעפולה מושתת על תעשייה מסורתית בכ- 100 מפעלים, בהם מועסקים כ- 7500 עובדים (2015). בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934. אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהינה המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים. עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ- 400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת העתידית ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי. בעפולה קיימים שלושה מרכזי מסחר בילוי ופנאי גדולים, המציעים מגוון רחב של אפשרויות בילוי ופנאי. חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה] נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב- 22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי. תרבות ובילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות עפולה בתכנון אדריכל צבי מוססקו על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון ובו התזמורת הייצוגית של עפולה, כיתות לימוד, אודיטוריום, אולפן הקלטות ופעילות של חבורות זמר. קבוצת הכדורסל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה משחקת בליגה הלאומית. פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים, פסטיבלים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק. תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה] החל משנת 2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת סופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת קווים ולפניה אגד. גם כן עוברים בה שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן). באוקטובר 2016 , מתוכננת תחילת פעילות פרויקט "רכבת העמק" שתעבור במסלול דומה לזה של רכבת העמק ההיסטורית שפעלה עד מלחמת העצמאות, בתוואי שבין חיפה לבית שאן. הרכבת במתכונתה העתידית תפעל במסלול בן 59 ק"מ, לאורכה חמש תחנות נוסעים ותחנות משא: לב המפרץ, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה ובית שאן. כמו כן, מוקם מרכז תחבורה עירוני חדש בשילוב מרכז מסחרי, במקום התחנה המרכזית הישנה בעיר. עפולה בהגנה ובביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת מגן שנבנתה כחלק ממערך ביצורים שכלל עמדות המחוברות ביניהן בתעלות קשר, בימי מלחמת השחרור, במבואות עפולה, לכיוון ג'נין. בזמנה הייתה זו עמדה מחופרת באדמה ורק הגג וחרכי היריה היו מעל פני הקרקע. לצורכי הנצחה נשלפה העמדה מהאדמה

יד לנופלים בני עפולה

יד לקורבנות הטרור בעפולה • בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר. • בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה. • במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון. • במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע. • במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה. • עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבנין נגרם נזק קל. בשנת1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה חיילת הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. פיגוע נוסף אירע ב-27 בנובמבר 2001 לשעה 11:30 באזור השוק העירוני בעפולה. מחבל לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית, ומשם החל לנוע לעבר השוק העירוני. בפיגוע נהרגו שני בני אדם וכ-50 בני אדם נפצעו, בהם 10 פצועי ירי במצב קשה. המחבל נורה למוות על ידי שוטרים. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים. • במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק. • ב-13 בנובמבר 2013 נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי. • בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015 התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב8 באוקטובר 2015 בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה, פיגוע נוסף התרחש למחרת ב9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר, המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם. עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר". הנצחת נספים בני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה] רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה. ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין עיריית עפולה ראשי המועצה המקומית • שניאור זלמן הוז (1926 - 1928) • יעקב קינמון (1928 - 1930) • פייבוש טבצ'ניק (1930 - 1931) • מאיר שפירא (1931 - 1932) • אפרים מזרחי (1932 - 1933) • פייבוש טבצ'ניק (1933-1939) • מאיר שפירא (1939 - 1940) • דב ברכאן (1940 - 1942) • בנימין שיינבוים (1942 - 1945) • יוסף ברזילאי (1945 - 1950) ראשי העירייה • דוד קניאל (1950 - 1959) • יואש דובנוב (1959 - 1969) • שמשון שחורי (1969 - 1979) • עובדיה עלי (1979 - 1991) • צדוק נאווי (1991 - 1998) • יצחק מירון (1998 - 2005) • אברהם אלקבץ (2005 - 2013) • יצחק מירון (נבחר שוב ב-2013) גלריית אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה] • מגדל המים מראשית ימי עפולה, העומד עדיין במרכז העיר - מסמליה ההיסטוריים של עפולה

• מבני מגורים בעלי חזות ייחודית בפרבריה החדשים של העיר (יולי 2007)

• ארבעה טורי וושינגטוניה חסונה בחלקן הדרומי של שדרות ארלוזורוב, שהיו בעבר רחובה המרכזי של עפולה.

• תחנת המשטרה בעפולה

• עפולה וגבעת המורה, מבט מדרום מערב, 2006.

• תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר

• אתר ההנצחה החטיבתי לחיילי חטיבת כפירבעפולה ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה] • גרמניה: אינגלהיים אם ריין, אוסנבריק • ארצות הברית: פרובידנס, ווסטר, סטמפורד, פרזנו. • ארגנטינה: סנטה פה • במסגרת שותפות ביחד (לשעבר שותפות 2000) של הסוכנות היהודית לארץ ישראל - אזור עפולה גלבוע בקשר עם 12 קהילות יהודיות בדרום ניו אינגלנד שבארצות הברית כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה] • נעה שפיגל, עיריית עפולה אסרה על מבקרים להיכנס עם חמץ לפארק ציבורי, באתר הארץ, 6 באפריל 2015 • יונתן גת, ניתוח לב פתוח, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 14 ביוני 2015 • אלי אלון, סופו של אצטדיון וולפסון הוותיק בעפולה, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2015 לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה] ספרים תיעודיים על עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה] • זאב וילנאי, עפולה עיר יזרעאל, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1966 • ציפורה גוטקוביץ עפולה שלי, הוצאת אביבים, 1992 • שבתאי גל און (עורך), עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. בהוצאת עיריית עפולה, 2005 • החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1970 • תום שגב, ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר. 1999, עמ' 199-200 • עמי שנער, "מאה שנים של תכנון עירוני: עפולה כמשל", זמנים 96, סתיו 2006 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם) ספרים עלילתיים על רקע עפולה[עריכת קוד מקור | עריכה] • יהודה סלוצקי, מעמק זבולון עד ים כנרת, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1942 - העלילה נפתחת בעפולה בימי הבראשית שלה. • גל אמיר, עפולה, רחוב האופרה 3, הוצאת זמורה ביתן, 1998 - רומן מתח משפטי המתרחש בעפולה • גל אמיר, המתמחה, הוצאת זמורה ביתן, 2007 – רומן בלשי המתרחש בעפולה • עוזי גדור, עפולה, הוצאת גוונים, 2004 - רומן המתרחש בעפולה ערב הקמת המדינה ופורש את סיפור השכונה הארץ ישראלית קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה

 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפולה

 מדריך טיולים בוויקימסע: עפולה

• afula.muni.il - אתר האינטרנט של עיריית עפולה • עפולה, באתר הרשות לפיתוח הגליל • עפולה ואתריה, באתר "טבע ונופים בישראל" הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] 1. ^ עפולה - עיר, דבר, 20 בנובמבר 1972 פקודת העיריות, 15 בנובמבר 1972, קובץ התקנות, 7 בדצמבר 1972, עמוד 408 2. ^ מועצה כפרית בעפולה, דבר, 7 במאי 1926 3. ^ דורשים מיזוג שני חלקי עפולה, דבר, 29 במרץ 1957 4. ^ יוסף מיכלסקי, עפולה רוצה להתפתח, דבר, 18 ביולי 1971 5. ^ נתונים על עפולה, דבר, 6 בדצמבר 1972 (מודעה) 6. ^ מ. יוסף, עפולה הוכרזה עיר, דבר, 6 בדצמבר 1972; המשך 7. ^ עפולה הוכרזה חגיגית לעיר, דבר, 26 בינואר 1973 8. ^ פרופיל עפולה באתר הלמ"ס