משתמש:Rex~hewiki/סדר האלפבית

הסידור באלפביתים קדומים

אוגרית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

• .

(פרוטו) כנענית

אוסטרקון מעזבת צרטה: כתוב באלפבית פרוטו-כנעני, מתוארך ל-1200 לפנה"ס לערך. באוסטרקון 5 שורות של האלפבית, כאשר רק החמישית מפיעה (כמעט) כסדרה.

שורה 1: א ט/ב ש ר/ד ח א ת [ ] א ע

שורה 2: כ ת נ ע ק/ו ח א ת ב א ז? [ ] ט ע ל ט? ת

שורה 3: י ק? מ? ק? ק?

שורה 4:

שורה 5: א ב? ג ד ה מ? ח ז ט י כ ל [ ] מ ס? פ? ע צ ק? ק? ש ת

מקורות:

• שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב. עמ' 225-228.
• כוכבי מ' ודמסקי א', אלפבית בכתב פרוטו-כנעני מעזבת-צרטה. בתוך: קדמוניות, שנה יא (תשל"ח), חוברות 2-3. עמ' 67-61.
• ישראל פינקלשטיין, חפירות עיזבת-צרטה וההתנחלות הישראלית בהר, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ג.
• בתוך: ספר בר אילן, יד-טו, תשל"ז.
  • מ' כוכבי, אוסטרקון מתקופת השופטים מעזבת צרטה. עמ' 30-44.
  • א' דמסקי, סדר הא"ב הפרוטו-כנעני מתקופת השופטים ומשמעותו לתולדות האלפבית. עמ' 45-57.
• יוסף נוה, ראשית תולדותיו של האלפבית, ירושלים תשמ"ט. עמ' 36.

• F. M. Cross, Newly Found Inscriptions in Old Canaanite and Early Phoenician Scripts, BASOR 238 (spring 1980), pp. 1-20.

פיניקית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הסידור בכתב העברי הקדום

ערך מורחב – הכתב העברי הקדום#סדר האותיות

מקורות כלליים:

• נ"ה טור-סיני, בערכו: "אלפבית", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, עמ' 395.
• נ"ה טור-סיני, הלשון והספר:
  • כרך הלשון, ירושלים תשי"ד, עמ' 123-164.
  • כרך הספר, ירושלים תש"ך. עמ' 182.
• (אליהו ליפינר, חזון האותיות: תורת האידיאות של האלפבית העברי, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1989. ISBN 9652236977 דאנאקוד: 45-351022)
• ([1], [2], [3])

אבן תל זית

אבן תל זית - לוח אלפבית (מא' לת') כאשר פ' קודמת לע'.

מקורות:

• ?

כונתילת עג'רוד

פיטס שני" מכונתית עג'רוד - על גבי הפיטס מופיעות אלפביתות הגולשות על הכתובת:

שורה 1: ט י כ ל מ נ ס פ [ע] צ ק ר

שורה 2: ע פ צ ק ר ש ת

שורה 3: השערמ שערם הש[ערם] (לא אלפבית)

שורה 4: כ ל מ נ ס פ ע צ ק ר ש

ניתן אם כן לראות 2 מסורות, האחת (שורות 1,4) מקדימה פ' לע', והשנייה מקדימה ע' לפ'

מקורות:

• שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב. עמ' 238

הסידור באקרוסטיכונים במקרא

מקורות כללים:

• אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, פרק א - "השירה המזמורית וספר תהילים", תת-פרק 4 - "המזמורים האלפביתים ונוסחם", הוצאת כרמל, 2006. עמ' 315-318.
• (א' וקסלר, צפונות המקרא)

תהילים

תהילים לד?

מקורות:

• אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, 2006. עמ' 317-318.
• (ז' יעבץ, סדור 'עבודת הלבבות', פרושו לתהילים פרק לד)

איכה

איכה, פרקים: (א),ב,ג,ד.

מקורות:

• אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, 2006. עמ' 317.

• F. M. Cross, Studies in the Structure of Hebrew Verse: The Prosody of Lamentations 1.1-22, in: The Word of the Lord Shall Go Forth: Essays in Honor, Eisenbrauns, 1983. ISBN 9780931464195
• H. Heikens, The alphabet in Lamentations: a "Dagmaat" contribution, in: Give Ear to My Words: Psalms and Other Poetry in and around the Hebrew Bible, Essays in Honour of Professor N.A. van Uchelen. Ed. by Janet Dyk. Amsterdam: Societas Hebraica Amstelodamensis, 1996. pp. 189-196.
• Claus Westermann and Charles Muenchow, Lamentations - issues and interpretation. T&T Clark, 1994 (ISBN 9780567292261), Fortress Press, 1994. (ISBN 9780800627430)

מקורות ארכאים:

• מדרש איכה
  • ”פצו עליך פיהם כל אויביך. מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן? לפי שהן אומרים בפה מה שלא ראו בעין. לפיכך הקדים פ"ה לעי"ן” (מדרש איכה רבה, מהדורת ש' בובר, וילנה תרנ"ט, ב טז, עמ' 119)
  • ”פלגי מים וגו'. למה הקדים פ"א לעי"ן, שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם” (מדרש איכה רבה, מהדורת ש' בובר, וילנה תרנ"ט, ג מח, עמ' 138)
• ”פצו עליך פיהם, אמר רבא/(רבה), אמר ר' יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, קד ב)

משלי

משלי לא, 31-10 (בנוסח תרגום השבעים)

מקורות:

• אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, 2006. עמ' 317

תקופת הופעת האקרוסטיכונים

בחקר הספרותי-סגנוני של המקרא, חוקרי המקרא סבורים כי הסידור האקרוסטיכוני הוא תופעה סגנונית מאוחרת שפותחה בתקופת בית שני

• ”הרושם המתקבל מצרוף החומר המקראי והבתר מקראי הוא שהאקרוסטיכון האלפביתי הוא פיתוח פיוטי מאוחר בימי בית-שני. ואף על פי כן ייתכן שהתמונה הזאת מעוותת משום מיעוט ידיעותינו” (אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, 2006. (עמ' 318))
• שד"ל, זמן חבורם של אחדים ממזמורי התהלים, מחקרי היהדות א,א, תרע"ג, עמ' 56-59 (נדפס בכרם חמד ת' וממנו בפנינים)

השפעות מאוחרות

• (קינות של הקלירי הע' לפני הפ', כמו בפיוט איכה את אשר כבר עשוהו)