משתמש:Saralevingre/בלו גרינברג

בלו גרינברג, נולדה בשנה 1936 בסיאטל ארה"ב. גרינברג היא סופרת אמריקאית המתמחה בנושאים של מגדר וביהדות מודרנית. היא נחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם הדתי – אורתודוקסי. גרינברג כתבה את ספרה הראשון "על נשים ויהדות : מבט מסורתי. (On Women & Judaism: A View from Tradition) כבר בשנת 1981. כאשר השיח על פמיניזם יהודי – אורתודוקסי בישראל היה בחיתוליו. בלו גרינברג לוקחת חלק בפעילות השואפת לגשר בין היהדות האורתודוקסית לתנועה הפמיניסטית. בשנים 1997 ו-1998 היא הייתה מהמארגנות של הכנס הבין לאומי הראשון לפמיניזם יהודי אורתודוקסי. בנוסף ניסתה גרינברג לגשר בין נשים מדתות שונות על ידי לקיחת חלק פעיל בהקמת ארגון שנקרא "נשים עם אמונה" (Women of Faith). ובמעורבותה בפרויקט דיאלוג בין נשים יהודיות ופלשתיניות בשנת 2000 קיבלה גרינברג את פרס "האישה שערכה שינוי" (Woman Who Made A Difference) מהקונגרס היהודי אמריקאי להשוואת זכויות האישה.

פעילות אקדמית

עיסוקה העיקרי של גרינברג היה בשיח הפמיניסטי בתוך תחומי היהדות האורתודוקסית. גרינברג כיהודיה אמריקאית אורתודוקסית פעלה אל מול היהדות הרפורמית. ההבדל באופן כללי בין היהדות הרפורמית לזו האורתודוקסית מקבל משנה תוקף כאשר מתמקדים בשיח הפמיניסטי. היהדות הרפורמית, אשר התגבשה במהלך המאה ה-19 במערב אירופה, קיוותה לערוך הלימה בין אורחות חייה האזרחיים לבין המחשבה הדתית יהודית. (בן רפאל 2006). מאחר ולתנועה הרפורמית אין מכשול מלאמץ חידושים, גם אם הם סותרים את המסורת על מנת להסתגל למציאויות חדשות. הפמיניסטיות מבינם, חשו בנוח לשנות את ההלכה המסורתית על פי נטיית לבם, ללא מחויבות למתודולוגיות ההלכתיות ולאופן המסורתי בו התגבשה ההלכה עד זמנן. אי לכך, גם לא נתקלו בקונפליקט משמעותי כאשר ביקשו להשוות את מעמדן של הנשים ביהדות. לעומת זאת המחויבות האורתודוקסית להלכה, לא מאפשרת לפמיניסטיות דתיות לעצב את ההלכה על פי ראיית עולמן. היינו כאשר הקהילה הרפורמית חשה חוסר הלימה בין מעמד האישה בבית הכנסת לבין מעמדה מחוצה לו, כל שעליה לעשות מסתכם בהבנה כי יש לסדר את ההלכה ככה שתתאים להלך הרוח של התקופה. לעומת זאת, על הקהילה האורתודוקסית אשר רואה עצמה מחויבת להלכה היהודית המסורתית, ולמתודולוגית קביעת ההלכה כפי שניתן ללמוד מהתלמוד לא יכולה לשנות את ההלכה רק בשל תחושת הניכור וחוסר ההלימה לסביבה הכללית. גרינברג כפי שנאמר הייתה מחלוצות השיח המבקש לשלב את המסורת האורתודוקסית הלכתית עם שיח הפמיניסטי. (קהת, 2008) במקומות רבים כתבה גרינברג שהרחבת תפקידן של נשים באה לשדר את סדר היום האמתי של נשים אורתודוקסיות. לדבריה הניסיון הוא לא להפוך את היהדות לבעלת סממנים נשיים, אלא להעצים את יהדותן של נשים. נשים המחפשות גישה גדולה יותר לחיי הקהילה הדתיים והרוחניים. הן לא מחפשות את הדרך הקלה החוצה לטענתה התנועות הרפורמיות, הרקונסטרקיביות והקונסרבטיביות צריכות לשמש השראה ומופת לאורתודוקסים, בהסמכתן נשים לרבנות. מתוך עמדה זו פעלה גרינברג במרחה הקהילתי, הפוליטי והאקדמי.

פעילות פמיניסטית פוליטית

האיגוד הפמיניסטי –יהודי אורתודוקסי האיגוד הפמיניסטי יהודי אורתודוקסי Jewish Orthodox Feminist Alliance JOF הוקם על ידי גרינברג בשנת 1997 במטרה להרחיב את האפשרויות של נשים בתוך מסגרת ההלכה מבחינה רוחנית, טקסית, אינטלקטואלית ופוליטית.

על פי אתר האינטרנט של האיגוד זהו האיגוד המוביל להצעת שינוי חברתי בתחומי המגדר בקהילה היהודית אורתודוקסית . האיגוד פועל להרחבת הפעילות הנשית בחיי המשפחה, בבתי בכנסת ובבתי במדרש על מנת למקסם את השוויון בין נשים וגברים בתוך תחומי ההלכה ותוך כדי איתגור בלתי פוסק של ההלכה . הארגון נולד וגדל מקבוצה קטנה שהייתה נפגשת לשיחה ולימוד סביב שולחן האוכל במטבחה של גרינברג עד אשר הפכו להיות צוות מקצועי. הארגון פועל בצפון אמריקה, אנגליה וישראל. האיגוד פרסם מספר מאמרים העוסקים בפמיניזם והלכה כחלק מעלון האיגוד שנקרא "תא שמע" אשר כולו עוסק בניסיון להנגיש לציבור הקוראות נושאים הקשורים למעורבות נשים בחיי היהדות האורתודוקסית.

מאבקה למען מסורבות גט

ביוני 2013 התכנס בניו יורק כנס הנקרא "פסגת העגונות" בקריאה לפתרון משבר הנשים העגונות. בעיית הנשים העגונות הינה אחת החזיתות הקשות ביותר במאבק לשוויון בין המינים בישראל היא בעיית מסורבות הגט – נשים המבקשות לסיים את נישואיהן ואינם מקבלות גט מסיבות שונות, בעיקר בגלל סרבנותו של הבעל שהוא היחיד שיכול לתת גט. זהו מצב בלתי נסבל של שלילת חירותן של נשים הנתונות למרות בעלים שעמם הן אינם חפצות או מסוגלות לחיות.(greenberg 2000) אם הן מקיימות מערכת יחסים ללא קבלת גט הן נחשבות לנואפות וילדיהן עלולים להיחשב כממזרים. מקובל כיום להגדיר אישה כמסורבת גט במקרים הבאים: • הבעל אינו כשיר למתן גט לדוגמא אדם במצב של צמח או בחוסר שפיות. • הבעל מסרב לתת גט. • האישה נמצאת בהליכים משפטיים נגד הבעל זמן ממושך. • הבעל מתנה את מתן הגט בתנאים החורגים מהקבוע בחוק בנושאים הנלווים לגירושין . גרינברג הציגה מעל כל במה אפשרית את עמדה בנוגע לסוגיה זו וקראה לתקן את חוסר הצדק המשווע הטמון באי השוויון בין נשים לגברים בדרישה לפירוק הנישואין לקראת הכנס כתבה גרינברג מאמר המציג את העמדה אותה היא הציגה בכנס בדבריה מציגה היא את הבעייתיות. מתוך הנאום:"בראשית שנה זו, תיארו העיתונים בישראל את סיפורה של ר. כהן, אשה דתית אם לשנים, אשר ממתינה בעגינות לגט מבעלה כבר 12 שנים, כאשר שש שנים מתוכן הוא היה בכלא בהוראת בית הדין הרבני בשל סירובו לתת גט לאשתו. כזכור, כשנלקח לבית הדין לאחר שהסכים לתת את הגט, ניצל את ההפסקה בדיון וברח מהמבנה. מחסומים והליקופטרים לא הצליחו לאתר אותו. ר. כהן הגיבה בזעקה מרה... שוב היא נשארה בכלאה. למחרת, הגיעה טוענת רבנית בשם שרה לדיון באותו בית דין עם יעל – עגונה מזה 16 שנים. בשל הפיאסקו שהתרחש שם העניקו הדיינים ליעל "טעם של ניצחון" ושלחו את בעלה המסרב לתת לה גט, לכלא. אוי לאותו ניצחון...במהלך חמישים השנים האחרונות מתקיים מאבק למען עגונות ברחבי העולם: ארגוני סיוע, חיבורים הלכתיים, סרטים, תפילות, כנסים, הפגנות, הוקעת סרבני גט בציבור, טוענות רבניות, יום העגונה הבינלאומי, ועוד. כמניעה מנסים כיום לקדם יותר את החתימה על הסכמי קדם נישואין. בתי משפט בארץ הגדירו מצבים של עיגון כפגיעה בזכויות האזרח והאדם, ואף פסקו פיצויים בשל כך. ORA - הארגון לפתרון בעיית העגונות בארה"ב (organization for the Resolution of Agunot = ORA) ארגן בהצלחה צעדות נגד בעלים סרבנים. פעילות ארגון ORA הביאה לידי כך שלא פעם עצם הזכרת שמו היוותה זרז לבעלים שלא לסרב לתת גט לנשותיהם. אנשי ORA הצליחו להביא לשחרורן של 200 נשים מכבלי העיגון בעשור האחרון. עדין יש 70 נשים בטיפולם, ולאחרות לא יכלו להציע פתרון. ויש להדגיש, בתי משפט אזרחיים אינם המקום בו בעיות הלכתיות אמורות להיפתר. לקראת סוף הנאום הציגה גרינברג את הפתרון שאותו היא מבקשת לקדם: "פסגת העגונה" - הועידה הבינלאומית של "תקוה" (המרכז למשפט ותרבות יהודית באוניברסיטת ניו יורק) ו JOFA (ארגון הנשים הדתיות הפמיניסטיות – Jewish Orthodox Women Alliance) מתכנסת מחר לבחון פתרונות מערכתיים לשאלת העגונות, ובשקיפות מלאה לבדוק את היתכנותם ואת התאמתם להלכה. הטענה ש"ידינו כבולות" אינה תשובה אפשרית יותר. אם לא הפתרונות שהוזכרו לעיל, אז יועלו הצעות לפתרונות אחרים, כאלו שאפשר יהיה ליישם אותם באופן מיידי, עד שההבטחות של מניעת האטימות למצב זה יתגשמו במלואן. אין זאת ועידה העוסקת בנוחות, אלא בצדק ובכבוד התורה. ליד שולחן הועידה יהיו מלומדים העוסקים במסורת ושינוי, מלומדים העוסקים בחוק ובתרבות, אנשי בתי כנסת וקהילות, פעילים לזכויות אדם, נשים פמיניסטיות דתיות, תומכים ותורמים, אנשי פוליטיקה ותקשורת, ובעיקר - שתי קבוצות הליבה: פעילות ופעילים למען עגונות ורבנים ודיינים.הפסגה צריכה להתחיל מהלך מתמשך, ואינה הפגנה או כינוס חד פעמי. בנוסף לסקירת המקורות ההלכתיים והפתרונות הקיימים בהם, קיימת ציפייה לצאת מועידה זו כאיחוד של מנהיגות דתית וחברתית. המהלך הזה צריך להוביל להתחייבות לסיים את כל המקרים המתמשכים של עגינות משוללת פתרון עד כה, והביא את בתי המשפט ובתי הדין להכריז על כל מקרה של עיגון כפגיעה בצדק.

פרסומים

• (2000) Orthodox Feminism and the Next Century. Sh'ma: A Journal of Jewish Responsibility. Vol.30/no.568. • (1998) King Solomon and Queen of Sheba. Pitspopany Press; Book & Toy edition: ISBN 0-943706-76-9 • (1994) Black Bread: Poems, After the Holocaust. Ktav Publishing House. ISBN 0-88125-490-8 • (1992) Is Now the Time for Orthodox Women Rabbis?. Moment Dec. 1992: 50-53, 74. • (1985) How to Run a Traditional Jewish Household. Fireside. ISBN 0-671-60270-5 • (1984) Will There Be Women Rabbis?. Judaism 33.1 (Winter 1984): 23-33. • (1981) On Women and Judaism: A View from Tradition. Jewish Publication Society of America. ISBN 0-8276-0226-X • (1976) Feminism: Is It Good for the Jews?. Hadassah, April 1976. • (1974) Abortion--We Need Halachic Creativity. Sh'ma: A Journal of Jewish Responsibility. Vol.5/no.81.

לקריאה נוספת

•[החלום שהפך למציאות http://www.kolech.com/show.asp?id=38305]

•[עושה משפט עשוקים חיפוש צדק לעגונות http://www.kolech.com/show.asp?id=604]

•Orthodox, Feminist, and Proud of it", Belief.net, undated, retrieved January 27, 2006

•Articles by Blu Greenberg on the Berman Jewish Policy Archive @ NYU Wagner

•Website of the Jewish Orthodox Feminist Alliance

"==הערות שוליים=="

"בן רפאל, א. בן חיים רפאל, ל.(2006). זהויות יהודיות בנות זמננו: עדיין עם יהודי אחד? בתוך: עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיית הציונות, הישוב ומדינת ישראל. 16."

"קהת, ח. (2008). פמיניזם ויהדות: מהתנגשות להתחדשות. הוצאת משרד הביטחון. תל אביב."

"Greenberg, B. (2000) "Orthodox Feminism and the Next Century". In: Sh'ma: A Journal of Jewish Responsibility. Vol.30 pp 1-2"