משתמש:Shanikosh/סוגות ספרותיות

סיפורת

דרמה

מאפייני הדרמה

• דיאלוג- דו שיח בין הדמויות בלעדיו הדרמה אינה יכולה להתקיים. הדיאלוג יוצר את האווירה של הדרמה ואת התפתחותה בצורה שירשורית על ידי שילוב של דיאלוגים שונים. דיאלוג עשוי להיות רב שיח כאשר הוא מתקיים בין יותר משני דמויות.

• מונולוג- חד שיח, דמות אחת שבוחרת לומר את דבריה בפני האחרים. מונולוג יכול להיאמר בפני דמויות אחרות במחזה ויכול להיאמר בפני הקהל. המונולוג בא לשרת את הדמות שמבצעת אותו ומנסה לחשוף את התחושות, המחשבות והעקרונות המובילים של הדמות הדוברת.

• קונפליקט- עימות שנוצר כתוצאה ממפגש של רעיונות מנוגדים שמיוצגים על ידי דמויות שונות. לקונפליקט שתי צורות ביטוי, הראשונה- קונפליקט חיצוני- מתבטא באמצעות מפגש עם דמות אחרת בעלת דעות שונות, בדרך כלל על ידי דיאלוג. והשנייה- קונפליקט פנימי- מתרחש בנפשה של הדמות ומתבטא בדרך כלל בעזרת מונולוג. הקונפליקט יכול להיות מאבק בין הדמות לגורלו או בין הדמות לחברה בה הוא חי. בדרמה הקונפליקט "מוליד" קונפליקט נוסף שמגולל את העלילה.

• הסתבכות- הינה הבעיה עצמה שדורשת פיתרון ונוצרת בעקבות ריבוי הקונפליקטים.

• שיא- מגיע כאשר הקונפליקט מגיע לשיא הסתבכותו והקהל מצפה לפתרון הולם. במחזה ייתכן ויהיו מספר שיאים כשם שיש מספר קונפליקטים.

• התרה- הפיתרון לקונפליקטים שנוצרו בין הגיבורים במחזה לו מייחלים הקהל לאורך כל המחזה.

שירה

למונח "שירה" בעברית יש קשר ישיר למנגינה. ואמנם עפ"י רוב לשירה יש תכונות מוסיקליות בולטות, כגון מקצב, חרוז, מבנה החוזר על עצמו והדגשת הערך הקולי של היצירה. ואולם, למן אמצע המאה ה-19 יש בספרות המערב נטייה ברורה לשבירת התבניות המקובלות של השירה. משוררים כגון בודלר כתבו "שירים בפרוזה" - קטעים קצרצרים בעלי יופי המייחד בד"כ את השירה, אך בלי האפיונים הצורניים שלה (שורות, חרוזים, בתים וכדומה).[1]

סוגות בשירה

אחת משלוש הסוגות (ז'אנרים) העיקריות בספרות (האחרות הן דרמה וסיפורת), לשירה כסוגה  אין הגדרה אחת המקובלת על הכול, וספק רב אם ההגדרה המתאימה לספרות המערב מתאימה גם לתרבויות אחרות (כגון ספרות המקרא).

בלדה

הבלדה היא שיר סיפורי בעל אופי עממי. במקור הבלדה היא שיר עם אשר כותביו אינם ידועים, יתכן שהבלדה העממית לוותה במחול. הבלדה המודרנית מושתת על יסודות הבלדה האנגלית, שאף היא שירה שעברה מדור לדור בלווי נגינה. בבלדה יסודות דרמטיים והיא מבוססת בדרך כלל על אירועים היסטוריים. 

יסודות הבלדה: דרמה, אפיקה, ליריקה.

• הבלדה עוסקת בחוויה משמעותית בחייו של גיבור היצירה. היא מתרכזת באירוע אחד בעל משמעות ומגיעה לשיאו במהירות. בדרך כלל המשבר מסתיים באופן טרגי, לעיתים במוות.

נושאי הבלדה הם אירועים המעוגנים בהיסטוריה או בסיפורי עם.

הבלדה עוסקת ברגשות: אהבה, לעיתים אהבה רומנטית בין גבר לאישה, או אהבה בין בני משפחה. וכן, בשנאה, קנאה ועוד.

בבלדה הקצב מהיר. הוא מושג באמצעות דו-שיח בין הדמויות, שורות קצרות ובתים קצרים.

מצלול עשיר שמושג באמצעות חזרות רבות, לעיתים פזמון חוזר. 

אווירת הבלדה מסתורית, לעיתים נעשה שימוש במוטיבים על טבעיים.

• ידועות הבלדות של שאול טשרניחובסקי. המשורר נתן אלתרמן תרגם בלדות אנגליות וסקוטיות.  טשרניחובסקי הקדיש מספר בלדות לדמותו של שאול המלך. בניהן: "בעין דור","על הרי גלבוע" ו"המלך". הרקע לכתיבת הבלדות מצוי במקרא בספר שמואל א'. טשרניחובסקי התרכז בדמותו הטרגית ובמעשיו של שאול, המלך הראשון.

אמצעים אמנותיים בספרות