דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Shilonian.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Shilonian.


עמדותיו

מנחם בגין, כבר בראשית דרכו כפוליטיקאי, כלל בנאומיו התייחסויות להר-הבית, המקדש ומעמדה של ירושלים שבין החומות שבראשית ימי המדינה הייתה מחוץ לגבולותיה ובשליטת הממלכה ההאשמית בירדן עד ליוני 1967. לדוגמא, הוא הכריז בנתניה: "הצבא העברי שיכבוש את העיר העתיקה — ובודאי יכבוש — לא יעזבנה לעולם, לא צו, ולא בכוח החלטה של מוסד ויהא החשוב ביותר. בדור הבא, או אולי עוד בדורנו, נכונן במקום בו עמד תמיד, את בית מקדשנו השלישי. בלי תותחים קדושים..." לפי "המשקיף", 13 באוגוסט 1948


שבוע לפני כן, בירושלים הוא ניסח השקפתו כך: "חומת העיר העתיקה אינה גבולה של ירושלים; הירדן אינו גבול ארצנו והים אינו גבול עמנו. קשר אחיד יש בין ירושלים החדשה והעתיקה, בין הגלעד והשומרון, בין פיזורי ישראל ומדינת ישראל". על פי "המשקיף, 6 באוגוסט 1948


מנחם בגין, נאומו של מנחם בגין בפני המוני ירושלים, המשקיף, 6 באוגוסט 1948