משתמש:Shimon tz/הצעה וקיבול

רקע

המונחים "הצעה" ו"קיבול" הינם המונחים הקבועים בחוק בכדי לתאר את המערכת הנורמטיבית המרכזית היכולה להביא לשכלול חוזה בדין הישראלי. מונחים אלה מתארים, הלכה למעשה, כל התקשרות בין אנשים/תאגידים שונים אשר סיום אפשרי לה יהיה שכלולו של חוזה ביניהם. מהותן של ההצעה והקיבול, כפי שניסחה זאת הפרופ' גבריאלה שלו, הינה "מפגש של הצהרות רצון".

מרכיבי ה"הצעה"

להצעה, ע"פ החוק בישראל, ישנם שלושה מרכיבים החייבים להתקיים כולם בכדי להיחשב כהצעה:

1. פנייה – על אדם/תאגיד אחד לפנות אל האדם/תאגיד האחר (אין הגבלה על אופן הפנייה) ולהעביר לו את ההצעה.

2. העדה על גמירת דעת – המונח פורש בפסיקה כהעדה על כוונת הפונה ליצור יחסיים משפטיים מחייבים עם הצד שכנגד.

3. מסוימות – על ההצעה להיות מסוימת דיה כדי לאפשר כריתת חוזה על ידי קיבולה.

מרכיבי ה"קיבול"

הדרך המרכזית לביצוע הקיבול הינה באמצעות הודעת קיבול. הקיבול, ע"פ החוק בישראל, חייב לכלול שלושה מרכיבים החייבים כולם להתקיים בכדי שהקיבול יהיה בעל תוקף משפטי:

1. מסירה – על הודעת הקיבול להימסר למציע ההצעה.

2. גמירת דעת – כאמור, המונח פורש בפסיקה כהעדה חיצונית על כוונה ליצירת יחסים משפטיים מחייבים.

3. חפיפה לתוכן ההצעה – הודעת הקיבול צריכה להיות זהה בתוכנה להצעה אליה היא מתייחסת. נוסף על הרכיבים הללו החוק מתייחס גם לזמן בו יכול להתבצע הקיבול. החוק קובע כי בהיעדר התייחסות בהצעה למועד בו ניתן לבצע את הקיבול, על הקיבול להתבצע בפרק זמן "סביר" מרגע קבלת ההצעה.

החוק מאפשר שתי דרכים נוספות לביצוע "קיבול":

1. קיבול בהתנהגות – ניתן לבצע קיבול "במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת אם דרך זו של קיבול משתמעת מההצעה" (למשל בקנייה במכונת משקאות, חברת המשקאות היא מציעת ה"הצעה" והצרכן יכול לבצע "קיבול" באמצעות הכנסת כספו למכונה).

2. קיבול בהיעדר תגובה – אפשרות קיבול זאת מוגבלת ע"פ חוק ומתקיימת במספר מצומצם של מקרים: בהצעות בהם יש אך ורק לזכות את הצד השני (למשל במקרה של חברת טלפונים המחליטה על דעת עצמה להוריד את מחיר שיחות הטלפון של אדם מסוים בלי שהוא מתחייב במשהו בתמורה לכך), במצב בו שני הצדדים הסכימו מראש שיהיה לכך תוקף ובמקרה בו הסכמה כזאת בין הצדדים השתמעה מדרך התנהלות המו"מ ביניהם.

"הצעה" ו"קיבול" בשימוש ביהמ"ש

כאמור, "הצעה" ו"קיבול" הינה המערכת הנורמטיבית המרכזית באמצעותה החוק מתאר קשרים העשויים להביא לכדי שיכלול חוזה. עם זאת, בית המשפט יעדיף לעיתים שלא להתייחס אליהם בבואו להכריע בדין, זאת בין השאר כפועל יוצא של הקושי להבחין בין ההצעה לבין הקיבול בתוך מסגרת של מו"מ וכתוצאה מחוסר הרלוונטיות שבביצוע אבחנה שכזו במקרים מסוימים. בחלק מהמקרים בהם ביהמ"ש לא יראה צורך לבצע את החלוקה שבין המציע לניצע הוא יעדיף לבחון את קיומם או היעדרם של רכיבי ההצעה והקיבול (כפי שפורטו לעייל). קיומם או היעדרם של אותם רכיבים הוא שיכריע במקרים הללו לגבי שאלת השתכללותו או אי השתכללותו של החוזה.

ראו גם

• חוזה
• דיני חוזים

לקריאה נוספת

• גד טדסקי (עורך), "פירוש לחוקי החוזים", המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר
• גבריאלה שלו, דיני חוזים, הוצאת דין, התשנ"ה.