משתמש:Shirank21/ארגז חול

הקולנוע הרומני

מבוא:

הקולנוע הרומני הינו הקולנוע הנעשה במדינת רומניה וכן ע"י יוצרי סרטים רומנים בחו"ל. כמו בקולנוע המוקדם בכל העולם, גם על הקולנוע הרומני נחסר המון מידע שנעלם או הושמד במשך השנים. המידע הנותר מהסרטים המוקדמים נשאר בזיכרונות, ממאמרים ותצלומים שהתפרסמו בעיתונים. משנת 1965, ארכיון הסרטים הלאומי עשה מאמצים רציניים כדי לשחזר את ההיסטוריה המעורפלת של ראשית הקולנוע הרומני, במקביל לפרסומי זיכרונות ומחקרים פרטיים שנערכו ע"י אוהבי קולנוע, כגון מבקרי הקולנוע לון קנטקוזיו ( Ion Cantacuzino) וטאודור קרנפיל (Tudor Caranfil). הקולנוע הרומני הגיע להישגים גדולים בשנות ה-2000 עם הופעתם של סרטים כגון "המוות של מר רזרסקו" (The Death of Mr. Lazarescu) בבימויו של קריסטי פוי (Cristi Puiu) זוכה פסטיבל קאן לשנת 2005 והסרט "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" (4 Months, 3 Weeks and 2 Days) בבימויו של קריסטיאן מונגוי (Cristian Mungiu) – זוכה בפסטיבל קאן לשנת 2007. כמו כן זכור שני סרטים בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל קאן בשנים 2004 ו-2008, "טראפיק" ו"מגטרון" עם הצלחות אלו של שנות ה-2000 הוכיח הקולנוע הרומני את גדולתו בעולם הקולנוע.

ההתחלה:

ההיסטוריה של הקולנוע ברומניה החלה בשנת 1900, החלו ברומניה הקרנות קולנוע של סרטים מפריז אשר עזרו לסחוף סקרנות מהציבור כלפי ההמצאה החדשה וכן התלהבות של צלמים שהחלו ליצור סרטים מתוך תשוקה לאומנות החדשה הזו שהתגלתה. מאחר והיו תנאי טכניים ירודים, הסרטים המוקדמים היו ריאלים ומאוד קצרים (של עד פחות מדקה לסרט) צילומי one-shot אשר תעדו רגעים מחיי היום יום.

ההקרנה הקולנועית הראשונה הייתה ב-27 למאי, 1896, פחות מחמישה חודשים לאחר ההקרנה הציבורית הראשונה של האחים לומייר בפריז. בשנת 1897, הצלם הצרפתי "פול מאנו" (עובד של האחים לומייר) צילם את הסרט הראשון על אדמת רומניה. לסרט קראו "המצעד המלכותי" והוא תיעד את המלך קארול הראשון יושב בראש תהלוכה לכבודו. במשך החודשיים שלאחר מכן המשיך מאנו לצלם אירועים שהתרחשו ברומניה. למרות זאת, בשנת 1898, ההתעניינות הציבורית בקולנוע ברומניה החלה לדעוך ומאנו אף הציע את מצלמתו למכירה. המצלמה נרכשה ע"י דר' ג'ורג' מארינסקו אשר הפך להיות הקולנוען הרומני הראשון. סרטיו היו לאבודים עד לשנת 1975 כאשר עיתונאי טלוויזיה גילה אותם בתוך ארון בבית חולים אשר נושא את שם דר' מארינסקו.

בשנת 1906 במאקדוניה, האחים הארומניים, מאנקייה ((manakia פתחו בקריירה של צילומים הקשורים בנושאים חברתיים, חקר תרבויות וצילום אירועי יום יום. בשנת 1905 חודשו הקרנות קולנוע בבוקרסט במספר מוקדים בעיר. במאי 1909, נבנה קולנוע ראשון בבוקרסט בשם "וולטה" . ובאותה שנה נפתחו עוד בתי קולנוע בעקבות וולטה כגון "בלריטו", "בריסטול" "אפולו" ו-"ונוס". בבתי הקולנוע הציגו בעיקר סרטי מציעות וסרטים קצרים עם שחקנים . הסרטים התרבו וגדלו עם הזמן ובסופו של דבר התפתחו להיות מבזקי חדשות וסרטי מדע בדיוני.

הקולנוע הרומני בזמן הקומוניזם 1948-1989:

בתקופה זו החלה בקולנוע הרומני תקופה המכונה "הקולנוע הסוציאליסטי" בעקבות הצהרתו של לנין אשר אומרת שמכל סוגי האומנויות, החשובה ביותר היא אומנות הקולנוע. אך לא בתור אמנות אלא בתור כלי להשפעה אידיאולוגית. השלטון החדש החל לסבסד את כל הפקות הקולנוע ובכך להשתמש בקולנוע ככלי לתעמולה ולהפוך את הקולנוע הרומני לקולנוע מגוייס. הנושא המרכזי הסרטים היה להציג את ה"איש החדש" כנגד החברה הקפיטליסטית הישנה אשר ינקה את הדם של מעמד הפועלים. בחירת השחקנים נעשתה מאוד מכוונת, כך למשל בחרו שחקנים שמנים למלא תפקידים של בני אצולה ואילו עניי העם גולמו ע"י שחקנים רזים בעלי מבט חודר והליכה נחושה. תפקידים של פעילי מפלגה היו בעלי מראה של אנשי עבודה, שריריים ובעלי הבעת פנים מתוחכמת. בהתאם לצרכים הממשלתיים לקולנוע קם המוסד לאומנות הקולנוע. כאשר במטרתו ליצור סגל לקולנוע החדש: שחקנים, במאים וצלמים. וממנו יצאו "דור הזהב" לא רק של הקולנוע הרומני אלא גם של בוגרים בינלאומיים: סילביה פופוביץ', Iurie Darie, פלורין Piersic, קונסטנטין Diplan, Amza Pellea, Dem Rădulescu, Stela פופסקו, סבסטיאן Papaiani, Leopoldina Bălănuţă ו דראגה Olteanu, יחד עם במאים כמו מנולה מרקוס, גיאו Saizescu, יוליאן Mihu, Gheorghe Vitanidis, ועוד רבים אחרים. בזכות הממשל החדש היה לרומניה קולנוע לאומי בניגוד לממשל הקודם שלא השקיע באומנות החדשה.

בשנת 1950, החלו להקים מפעל להקמת סרטים בשם "בופטי סטודיו" . הפרוייק הושלם בשנת 1959 ומבחינה טכנית התעלה על כל הסטודיו אחר ממערב אירופה. הקולנוע הרומני 1990 ועד היום לאחר התמוטטות הקומוניזם, המצב בקולנוע הרומני השתנה. יוצרי הסרטים בחנו את התקופה הקומוניסטית, את הכלכלה ואת המשבר הרוחני של המדינה. הפקות נתמכו ע"י מענקים מהמדינה אשר נבחרו ע"י חבר המושבעים, עולם נמצא שרבים ממקבלי המענקים היו בקליקה של אנשי חבר מושבעים בעברם ועל כן יוצרי הסרטים התמרדו על שיטת המענקים. הקולנוע הרומני עלה מחדש בפתח המילניום החדש. עם התמודדותם של סרטים רומנים בפסטיבל קאן. וזכייתו בפרס של קריטיס פויו על סרטו הראשון Marfa şi banii.

כיום:

ב-2005, פויו העלה את סרטו השני, המוות של מר לזרסקו, העוסק במסע במערכת הבריאות הרומנית, גם סרט זה זכה בפרס בפסטיבל קאן ובפרסים רבים אחרים מסביב לעולם ובכך הפך לסרט הרומני המוערך ביותר בכל הזמנים. בפסטיבל קאן 2006, הבמאי הרומני "קורנליו ברומביו" זכה בפרס על הצילום הכי טוב לסרט "12:08 מזרח לבוקרסט". ב-2007 זכה קריסטיאן נמסקו על סרטו "חלום קליפורניה". מונגוי זרכה בסרט 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים באותה שנה גם כן בקאן. ב-2008 בפסטיבל קאן, זכה מריאן קריסן בפרס על סרטו הקצר "מגטרון"

רומניה גם נבחרה ע"י יוצרי סרטים זרים בתור לוקיישן לצילומי סצנות כמו למשל לסרט Cold ,Mountain, ,  "Kazakh" village  Transylvania Gargoyle: Wings of Darkness ועוד