משתמש:Shlomit32/למידה בכל עת ובכל מקום בו-זמנית
הלמידה בעידן הטכנולוגיה המתפתחת בו אנו חיים, שונה מאשר הלמידה אשר התבצעה לפני עידן זה. מומחים וחוקרים בתחום מגדירים את הלמידה הזו כלמידה ניידת אשר מחולקת לשלושה סוגים: E-Learning, M-Learning, U-Learning. בערך זה נסקור את המונח החדש ביותר בתחום הלמידה הניידת שאליו נהוג להתייחס כיום והוא ה-U-Learning.חשיבות התאוריה המתייחסת ללמידה כזו הינה בכך שהלומד מבצע את תהליכי הלמידה שאופן עצמאי וזקוק כיום להנחייה ולא למנחה שיהווה את מקור הידע\תוכן עבורו.
מבוא:
בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות משמעותית בטכנולוגיה ברחבי העולם, התפתחות זו הובילה לשינוי באופן ובדרכי הלמידה בקרב לומדים ואנשי הוראה. אמצעי הלמידה שברשותנו, האנשים איתם אנו לומדים והדרך שאנחנו לומדים בה, נמצאים כל הזמן בתהליכי שינוי. שינויים אלו מתרחשים בקצב מהיר כקצב ההתפתחות הטכנולוגית ברחבי העולם. אנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שאנו מתקשרים עם אנשים אחרים בכל זמן ובכל מקום, בעלי גישה למידע, מתעדים ללא הרף בתמונות בעלות ציון גיאוגרפי את חיינו, בעלי יכולת לחלוק את כל אלו עם אחרים באופן מידי ובעלות מינימלית.
מהי U-Learning?
הסביבה הממוחשבת שזורה בחיי היום יום שלנו באופן בלתי נפרד. לימוד בסביבה כזו, כולל למידה בסביבה בה לכל התלמידים גישה למגוון של כלים דיגיטליים ושירותים הכוללים מכשירים ניידים המחוברים לרשת, בכל מקום, בכל זמן שבו הם זקוקים לו (van’t Hooft, Swan, Cook and Lin, 2007 in: Park, 2011). המשמעות המקובלת של למידה מסוג זה, הינה למידה בכל זמן ובכל מקום. בימינו ברוב המקומות מקובל לספק שירותים שונים בפורמט של 7\24. בהוראה, היבט זה בא לידי ביטוי בשעורים מקוונים גמישים בשעות אשר מאפשרים לאנשים ללמוד ולבצע מטלות שונות בקצב האישי שלהם (Kalantzis and Cope 2010). למידה בכל מקום ובכל זמן מאפשרת לחזות כיתה בה המורה משתמש בטכנולוגיה כדי להעצים את יכולות הלמידה של התלמיד(Crowe, 2007 in: Park, 2011) החל מסוף העשר הראשון של שנות ה-2000, מומחים בתחום הגדירו מונח חדש בלמידה אשר התאים יותר לאופי ולתנאי הלמידה אשר קיימים בתקופתנו. מונח זה נקרא Ubiquitous Learning. פירושו המילולי של מושג זה הינו היכולת להימצא בכל מקום ובכל זמן. ישנם הטוענים שיחסו של הלומד בדרך זו לא השתנתה בתחום הידע ובפדגוגיה באופן משמעותי (Kalantzis, 2006., Kalantzis and Cope, 2008 in: Kalantzis and Cope 2010). הלמידה המסורתית כבר אינה מתרחשת בימינו, ואינה מתאימה לעולם בו אנו חיים. תאוריות למידה מתקדמות גורסות כי הלומד כבר אינו פאסיבי בתהליך אלא אקטיבי ויוצר. כיום אנו מדברים על ידע אישי משמעותי שנבנה בתהליך הבניית ידע. בתהליך זה, הלומד משתמש בטכנולוגיות רשת כגון כלי וויקי, בלוגים, תוכנות חברתיות , תוכנות פתוחות למיניהן ועוד. התהליך ותוצרי הלמידה מתאחדים לידע אשר נמצא בכל במקום בו זמנית (Kalantzis and Cope, 2010).
השינויים הדרושי על מנת להפוך סביבה לימודית לסביבה מסוג U-learning:
חוקרים מציעים לבחון את השינויים הדרושים לסביבה לימודית בכדי שתהפוך לסביבה מסוג U-learning. להלן שבעת השינויים אשר מציעים Kalantzis and Cope: 1. בעבר יועדה הכיתה להעברת ידע אל הלומד באמצעים שונים כגון ספרי לימוד ומורה, הידע הועבר כך לכולם באותה הצורה. כיום כאשר ניתן להקליט, להקליד טקסט, לצלם וידאו ולשלוח כל חומר באמצעות המדיה. הכיתות המסורתיות הפכו לפחות נחוצות. למידה יכולה להתרחש בכל מקום ובכל זמן , אופן הלמידה הזה מושרש באורח חיינו כיום , אלו מיומנויות שמתפתחות באוכלוסיית הלומדים כבר מגיל קטן בגלל שהעולם נמצא בשינוי מתמיד. 2. בכיתה מסורתית ישנם מורה ולוח בקדמת הכיתה, הלומדים יושבים בשורות, מקשיבים למורה, עונים על שאלות, קוראים בספרי הלימוד ומתרגלים בחוברות, אין כמעט אינטראקציה בין התלמידים ושעור מסוכם על ידי המורה בלבד. כיום, בלמידה מסוג U-learning מרכז העשייה צריך להיות מוסט מהמורה לתלמיד. היכולת שלנו להימצא בכל מקום בו-זמנית הביאה לשינוי עצום. כל אחד יכול ליצור תוכן בעצמו, אין כבר צורך להיות פאסיבי ולשמש כמעביר ידע, כאשר מקורות הידע מצויים בכמות בלתי מוגדרת ולעיתים מצויות גרסאות שונות שלו. הלומד כיום צריך לדעת לנווט בתוך כמות המידע העצומה אשר עומדת לרשותו. בסביבה כזו המורים יצטרכו להיות בעלי ידע רב יותר. היכולות הגבוהות של המורה יבואו לידי ביטוי במומחיותם ולא ביכולתם לשלוט או לתת הוראות לכיתה. 3. בכיתה מסורתית כל התלמידים צריכים לעבוד בקצב זהה, לקרוא את אותם החומרים וכיוצא בזאת. הלמידה הבו- זמנית אשר מתאפשרת בלמידה מסוג U-learning , מאפשרת לתלמידים להיחשף בפני אפשרויות שלא היו קיימות לפני כן. כל לומד יכול להתחבר למה שמעניין אותו, בקצב שלו, ליצור תוכן משל עצמו. בכל יצירת תוכן משפיע הלומד על הסביבה והלומדים האחרים הנחשפים לתוכן שיצר. ניתן ליצור גם למידה בקבוצות, אשר בה יצטרך המורה לדעת לאחד בין כל סגי הלומדים וקהילות הלומדים ולעזור לכל אחד מהם להתקדם בדרך שלו ובקצב שלו. 4. יצירת והעברת ידע על יד U-learning הינה ללא עלות. כל אחד יכול ליצור מוזיקה, סרטים, לכתוב ולהגיע לקהל גדול אשר ייחשף למה שיצר דרך הרשת. המורים יצטרכו להיות מעורבים בסוגי המדיה הדיגיטלית החדשה ואפשרויות השימוש בה לצרכי הלמידה. 5. המורים צריכים לשלוט בעולם הטכנולוגי אשר עומד מאחורי ה- Ubiquitous. כמו כן עליהם להיות בעלי שליטה טובה בכל הכלים על מנת ליישם את הפוטנציאל הגלום בהם על ידם ועל ידי תלמידיהם ולהפיק מהם את המרב לצורך הלמידה. 6. בעולם ה-U-learning, הלומד הוא, מה שהוא יכול לדעת. מאגר המידע נמצא בידו, כיוון שהמכשיר נמצא בידו. לפני המצאת המכשירים הניידים הידע היה מצוי בספריות או אצל מומחים אשר יכלו לייעץ בתחום התוכן שלהם. המכשירים הניידים אשר קיימים בימינו ונמצאים בידינו מהווים מעין הרחבה של בינת האדם. לדוגמא, אנשים כבר לא צריכים לזכור בעל פה מספרי טלפון. מורים צריכים לייצר אמצעים חדשים על מנת לספק אומדן ללומד כיצד להסתדר בסביבת הלימוד החדשה הזו. 7. בלמידת U-learning, מזמנים למידה שיתופית ויוצרים קהילות לומדים. לשם יצירת קהילות כאלו, אשר יפיקו את מירב התועלת מעצם תהליך הלמידה השיתופית, המורים זקוקים להיות בעלי מיומנויות יצירת סדר גבוהות (Kalantzis and Cope 2010).
מאפייני U-learning, מאפשרים לימוד פורמלי ולא פורמלי על ידי הקטנת התלות במיקום קבוע, לצרכי עבודה ולימוד ומכך לשנות את הדרך בה אנו עובדים ולומדים (Peters, 2007 in: Park, 2011). ההבחנה המסורתית בין למידה פורמלית וא-פורמלית מיטשטשת ברגע שמבחינים בכך שהמיקום של הלומד כבר אינו משמעותי. אין צורך כבר לסחוב ספרים המכילים את המידע שאנו רוצים להפנים, אלא ניתן לחפש את המידע ברשת ולאחזר אותו בכל מקום ובכל זמן בעת הצורך.
לקריאה נוספת עריכה
Ally, M. (2009). (Ed.). Mobile learning: Transforming the delivery of education & training. Athabasca: AU Press.
Park, Y. (2011). A Pedagogical Framework for Mobile Learning: Categorizing Educational Applications of Mobile Technologies into Four Types. International review of research in open and distance learning, 12, 78-102.
Naismith, L., Lonsdale, P., Vavoula, G., and Sharples, M. (2004). Literature Review in Mobile Technologies and Learning, NESTA (National Endowment for Science Technology and the Arts), Bristol, UK
Cope, W., & Kalantzis, M. (Eds.). (2009). Ubiquitous learning. Champaign: University of Illinois Press
Vavoula G., Pachler N., Kukulska-Hulme A. (2009). Researching mobile learning. Bern.
קישורים חיצוניים עריכה
http://continue.utah.edu/lifelong
http://www.hr.ucdavis.edu/sdps/catalog/u-learn-on-line-learning