משתמש:Sidemasi/טיוטה

קרדיומיופתיה לאחר לידה

רקע

קרדיו_מיו_פתיה לאחר לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא הפרעה נדירה שבה תפקוד לקוי של החדר השמאלי ותסמינים של אי ספיקת לב מתרחשים בתקופה הסב לידתית (בין החודש האחרון להריון ועד 5 חודשים לאחר הלידה) בנשים שהיו בריאות בעבר. האטיולוגיה של הקרדיומיופתיה לאחר לידה עדיין אינה ידועה, אך גורמים ויראליים, אוטואימוניים ואידיופתיים עשויים להיות מעורבים בגרימת המחלה. הקריטריונים לאבחון הם:

· התחלה של אי ספיקת לב בחודש האחרון של ההריון או בחמשת החודשים הראשונים שלאחר הלידה.

· היעדר סיבה אפשרית אחרת לכישלון לבבי.

· העדר מחלת לב אפשרית לפני החודש האחרון של ההריון.

המצב הקליני של נשים עם PPCM דומה לזה של חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת.

אפידמיולוגיה:

השכיחות משתנה באיזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. טווח השכיחות של קרדיומיופתיה לאחר לידה הוא בין 1:1,300 לـ 1:15,000 הריונות. השכיחות דומה לזו של קרדיומיופתיה מורחבת אידיופטית של נשים שאינן בהיריון.

אטיולוגיה:

האטיולוגיה של המחלה עדיין אינה ידועה. כלומר, לא ברור האם קרדיומיופתיה לאחר לידה היא מחלה ספציפית של שריר הלב או מצב של אי ספיקת לב בתקופה הסב לידתית. המנגנונים המדויקים המובילים ל PPCM עדיין בלתי ידועים. אך מספר גורמים מוצעים כגורמים אפשריים של המחלה. אלה כוללים גורמי סיכון כלליים למחלות לב וכלי דם, כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר ועישון. וכן גורמים הקשורים להריון, כגון:

· גיל אימהי מתקדם (תסמונת זו נצפתה יותר בקרב נשים מעל גיל 30 שנים).

· הריונות חוזרים

· שימוש בתרופות המקלות לידה

· מוצא אפריקאי (לא ברור אם הקבוצה האתנית היא גורם סיכון עצמאי או אם זאת אינטראקציה של גזע עם יתר לחץ דם אשר מגביר את הסיכון ל PPCM)

· הריון תאומים

· רעלת הריון

חלק מהדיווחים הצביעו גם על תזונה לקויה, הנקה וחוסר טיפול טרום לידתי (מספר דיווחים מתארים תסמונת זו בחולות משכבות סוציו_אקונומיות נמוכות, אשר אולי לא קיבלו טיפול הריוני באיכות טובה), אך מחקרים מאוחרים יותר לא סיפקו הוכחות חותכות. האזור הגיאוגרפי עשוי גם לתרום למחלה. מחקרים מצביעים על שכיחות מוגברת באזורים טרופיים עם טמפרטורות גבוהות, ואחוזי לחות גבוהים. גורמים ויראליים ואוטו_אימוניים כגון דלקת נגיפית של שריר לב והפרעה חיסונית, יכולים גם הם לתרום להתפתחות המחלה. עד שניתן יהיה להגדיר את גורמי הסיכון בביטחון, קשה להגדיר המלצות להגנה על אוכלוסיות בסיכון גבוה.

מצב קליני ואבחון:

אבחון של PPCM צריך להיחשב כאשר נשים מופיעות עם אי ספיקת לב במהלך התקופה הסב לידתית. אין אמצעים ספציפיים או בדיקות שיכולים לקבוע בוודאות שמדובר במחלה הקשורה ללידה, ולכן האבחנה נעשית על ידי שלילת מחלות שכיחות אחרות שיכולות לגרום לקרדיו_מיו_פתיה מורחבת. הסימפטומים והסימנים שצריכים להעלות את החשד לאי ספיקת לב הם:

· קוצר נשימה ליילי

· כאבים בחזה

· שיעול ליילי

· לחץ ורידי מוגבר

האבחנה המבדלת כוללת:

· אוטם שריר הלב

· אלח דם

· רעלת הריון חמורה

· תסחיף מי שפיר

· תסחיף ריאתי

בעבר, האבחנה של מחלה זו נעשתה בעיקר על בסיס קליני, טכניקות מודרניות מאפשרות היום אבחנות מדויקות יותר על ידי אי הכללת מקרים של מחלות המחקות את הסימפטומים הקליניים וסימנים לאי ספיקת לב.

המדדים לאבחנה הם:

התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או בחמשת החודשים הראשונים לאחר הלידה.

העדר סיבה אפשרית אחרת לאי ספיקת לב.

העדר מחלת לב ידועה לפני החודש האחרון של ההריון.

ירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה.

טיפול:

אבחון מוקדם וייזום הטיפול חיוניים כדי להטיב את תוצאות ההריון. הטיפול דומה לטיפול רפואי בצורות אחרות של קרדיו_מיו_פתיה מורחבת. האפשרויות הטיפוליות הנוכחיות כוללות טיפול קונבנציונלי לאי ספיקת לב, כולל הגבלת מלח ושימוש במשתנים להפחתת גודש ריאתי ועומס יתר.

מומלץ להימנע משימוש במעכבי אנזימים המעכבים אנגיוטנסטין במהלך ההיריון אך אפשר להשתמש בהם אחרי הלידה, אפילו בקרב אמהות מניקות. נמצא שחוסמי בתא משפרים את ההישרדות הכוללת אצל נשים בהריון עם קרדיו_מיו_פתיה מורחבת. עם זאת, לא ברור אם זה חל גם על נשים עם PPCM.

מחקר אחד לא אקראי הציע כי דיכוי חיסוני עשוי להועיל לנשים עם דלקת שריר הלב המוכחת בביופסיה המופיעה עם PPCM. עם זאת, בהתחשב בסיכונים של טיפול חיסוני, והיעדר יתרון מוכח בטיפול בדלקת שריר הלב, טיפול זה לא נוצל באופן נרחב.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה של PPCM קשורה להתאוששות של תפקוד חדרי הלב. כ50% _ מהחולות חוזרות לתפקוד לב תקין תוך שישה חודשים לאחר הלידה. יש אחוזי תחלואה ותמותה גבוהים בקרב נשים שלא חוזרות לתפקוד לב תקין (עד 85% תמותה תוך 5 שנים). קיימים גם סיבוכים נוספים, כגון: אירוע מוחי, תסחיף ריאתי והשתלת לב. היריון חוזר אצל נשים עם PPCM, קשור לתוצאות עובריות ואימהיות מזיקות, לא רק אצל נשים עם תפקוד לקוי של החדר השמאלי, אלא גם בקרב נשים שתפקוד הלב שלהן חזר לקדמותו לאחר ההיריון הראשוני שסובך על ידי PPCM. כאשר בהיריון חוזר הן פיתחו תסמינים של אי ספיקת לב. נכון לעכשיו, אין המלצות להריון עתידי לאחר PPCM, אך תפקוד החדר השמאלי נחשב לגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר, והוא חייב להיות הפרמטר העיקרי כאשר מייעצים לנשים שסבלו מ PPCM על הריון חדש.

כיוונים עתידיים

ההתקדמות העתידית באבחון ובטיפול ב PPCM אינה תלויה רק בהבנה טובה יותר של תהליך המחלה, אלא גם ביכולת לזהות מראש נשים בסיכון גבוה לפתח את המחלה. הקמה של מרשם לאומי לחולות PPCM עשויה להיות צעד חשוב לשיפור האיפיון הרפואי של המחלה, באמצעות איסוף נתונים נרחב, אשר הניתוח האפידמיולוגי שלו יוכל לאפשר הבנה טובה יותר של הסיכון ולמנוע מראש את הגורמים. אסטרטגיות אבחון חדשות המשקפות תובנות לתוך המנגנונים הפתופיזיולוגיים והמולקולריים הבסיסיים של PPCM צריכות גם להיות מפותחות, בשילוב עם טכניקות אנליטיות המסוגלות לשפר הן פרוגנוזה והן תועלת אבחון בביופסיות. הבנה משופרת של הפתופיזיולוגיה תוביל לתובנות טיפוליות חדשות. טיפול אנטי אפו_פטוטי עשוי להיות גישה מעניינת לפיתוח תרופות עתידיות כדי לנטרל את התפתחות והתקדמות המחלה.

בבליוגרפיה

Abboud, J., Murad, Y., Chen-Scarabelli, C., Saravolatz, L., & Scarabelli, T. M. (2007). Peripartum cardiomyopathy: a comprehensive review. International journal of cardiology, 118(3), 295-303.

Hibbard, J. U., Lindheimer, M., & Lang, R. M. (1999). A modified definition for peripartum cardiomyopathy and prognosis based on echocardiography. Obstetrics & Gynecology, 94(2), 311-316.

O’Connell, J. B., Costanzo-Nordin, M. R., Subramanian, R., Robinson, J. A., Wallis, D. E., Scanlon, P. J., & Gunnar, R. M. (1986). Peripartum cardiomyopathy: clinical, hemodynamic, histologic and prognostic characteristics.

Sliwa, K., Hilfiker‐Kleiner, D., Petrie, M. C., Mebazaa, A., Pieske, B., Buchmann, E., ... & Watkins, H. (2010). Current state of knowledge on aetiology, diagnosis, management, and therapy of peripartum cardiomyopathy: a position statement from the Heart Failure Association of the European Society of Cardiology Working Group on peripartum cardiomyopathy. European journal of heart failure, 12(8), 767-778.

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של Sidemasi.