משתמש:Smadar gonen/נאמנות (רגש)

אמנות היא ערך מוסרי שבבסיסו דבקות ומסירות לבני אדם ולערכי החברה והתרבות אליהם אנו משתייכים. מושאי הנאמנות רבים: אל הזולת הקרוב – בן-זוג, ילד, הורה, משפחה, אל מקום מגורים, קבוצת התייחסות, ארץ, לאום, עבודה, מפלגה, אלוהים וערכים חברתיים. ואפשר גם לדבר על נאמנות לעצמי ולמוסר של עצמי. מגוון הנאמנויות הללו יוצרים קונפליקט בין הנאמנויות.

הגדרה בסיסית

נאמנות קשורה לבני אדם וערכים חברתיים, לרגשות ולפעולות. אפשר להגדיר אותה בשני מובנים שונים זה מזה וכלליים:

1.     נאמנות היא ערך הקשור באמות מידה מוסריות ביחסי אדם לזולת, לחברה, ולדעות וערכים. היא נובעת מתוך שיקול דעת ובחירה מכוונת. הבחירה היא לשמור על ערכים קודמים וישנים משום שקיימת מחויבות אליהם, ומתוך כך נוצר וויתור על ערכים חדשים. זו חייבת להיות בחירה אקטיבית בין חלופות והנעה לפעולה של נאמנות. רק אם יש חלופה מתחרה לערך שבו אנו מחזיקים, ואנו בוחרים להמשיך ולהחזיק בו, אנו יכולים להיחשב נאמנים. יוצא מכך שנאמנות היא לעתים ויתור על חלופה טובה יותר. בוגד, לעומת זאת, הוא מי שבוחר בחלופה חדשה ולא נשאר צמוד ונאמן לערכים הישנים שדגל בהם. והצד הפגוע, הנעזב, אם זה בן-זוג, לאום, מדינה רואה במעשיו בגידה.

ההבחנה בין נאמנות כאקט של בחירה לבין כזו שאינה בבחירה, היא קריטית. סיימון קלר, למשל, סבור כי חוסר הרצון הכללי שלנו להטיל ספק בנאמנויות שלנו ולאמצם ללא  בחירה מייצג חוסר יושר וחוסר תום לב.  ברגע שיש לנו נאמנות פטריוטית, למשל - אנו מתכחשים לביקורת עצמית ומתגוננים מפניה. [i]  

2.      נאמנות היא רגש מולד וטבעי שפירושו הוא היצמדות לספק הצרכים. היא מתווה את מסגרת ההשתייכות בה אנו שותפים ועמה יש לנו הזדהות. היא מגדירה את זהותנו. "התחושות והדבקות העזות הנלוות לעיתים קרובות לנאמנות מצדיקות טענה כי נאמנות היא רק או בעיקר תחושה או הרגשה – של היקשרות רגשית שעשויה להתבטא במעשים". "האדם הנאמן פועל למען או נשאר מחויב למושא הנאמנות גם כאשר זה עלול להזיק לו, והוא מוכן לשלם את מחיר הנזק." ביולוגים ופסיכולוגים אבולוציוניים רואים בנאמנות מנגנון הסתגלותי גנטי של היקשרות לאחרים שיש לו ערך הישרדותי (ווילסון, Wilson 23) [ii] באופן זה נאמנות אינה קשורה בהכרח למוסר אלא להעדפות הישרדותיות וליחסים כמו חברות ואינטימיות וקרבה. נאמנות היא מרכיב באהבה וכפי שבאהבה ישנם מנגנונים ביולוגיים והורמונליים המופרשים במצבי היקשרות, בין הורה לילד ובין בני זוג, כמו הורמון האוקסיטוצין, המופרש בין היתר בעת קיום יחסי מין, ומשחק תפקיד חשוב ביצירת ההיקשרות בין בני הזוג ובשימור הקשר לאורך הזמן כמו גם בהיקשרות אם ילד. (ויקיפדיה – אהבה). כך שימור הקשר עם ספק הצרכים מצביע על אהבה ונאמנות. תינוק נצמד לאמו והיא ההעדפה הראשונית שלו ואליה הוא משתייך ולכן אליה הוא נאמן. כך הנאמנות למשפחה נובעת מאכפתיות ומהתחייבות לתמיכה במי ששייך לנו ואנו שייכים לו. או כמו הכלב הנאמן לבעליו, שהוא ספק הצרכים שלו. אנו נאמנים למישהו ששייך למסגרת ההתייחסות שלנו וגם רואים עצמנו כשייכים אליו, ויש לנו אחריות וקרבה אליו היא תוחמת את המסגרת שבה אנו מיישמים העדפות מוסר פרטיות, כלומר, ניתן לומר שהיא מבוססת על המצפון האישי, הכולל את התפיסה המוסרית הפרטיקולרית.  השייכות היא עניין פסיכולוגי ואינה תלויה בשפוט ערכי, כלומר, היא אינה חופפת לתפיסה המוסרית שלנו בהכרח. ככל שהנאמנות היא רגש טבעי היא עשויה להיות פסיבית שאינה דורשת פעולה מודעת ושקולה.