משתמש:Stavfed/מינסקי
היפותזת אי היציבות
עריכההיפותזת אי היציבות היא התאוריה המרכזית של היימן מינסקי. ההיפותזה היא ניסיון להסביר מדוע משברים כלכליים מתרחשים בחמישים השנים האחרונות.
מינסקי ביקר את התפיסה הרואה במשברים כלכליים כשלי שוק במערכת כלכלית המייצבת את עצמה, וטען כי האופן בו בנויה הכלכלה מוביל באופן מובנה למשברים הולכים ומחריפים[1].
התזה המרכזית של מינסקי היא שככל שהתקופה יותר יציבה, הפרטים נוטים להתנהגות מסוכנת יותר ויותר, כיוון שהנטייה הטבעית של בני האדם היא לחשוב "מה שהיה הוא שיהיה"[2]. במרכז ההיפותזה של מינסקי עומד החוב הפרטי. מינסקי חילק את הלווים לשלוש קבוצות עיקריות:
1. Hedge units- יחידות "מגודרות". פרטים או פירמות הלוקחים הלוואות באופן זהיר. יחידות המסוגלות להחזיר הן את הקרן ואת הריבית מתזרים המזומנים שלהם, במקרה ויש צורך להחזיר את החוב באופן מידי הן יכולות "להנזיל" נכסים בקלות[1].
2. יחידות ספקולטיביות- יחידה "מהמרת". פירמות ויחידים המשקיעים בפרויקטים שמסוגלים להחזיר את תשלום הריבית מתזרים ההכנסות הצפוי של הפרויקט, אך את הקרן יוכלו להחזיר רק במידה והמחיר של הנכס שהשקיעו בו בעצמו יעלה, ואז ימכרו אותו ברווח[2].
3. יחידות פונזי- בדומה להונאת פונזי, בה מובטחים החזרים גדולים ומהירים למשקיעים, שלמעשה ממומנים ע"י השקעות של הבאים בתור ליפול בפח, משקיעי פונזי לא יכולים להחזיר את החוב ואת הקרן של חובותיהם, ולוקחים חוב חדש על מנת לממן חוב ישן. משקיעי פונזי סומכים על האשראי הזול והזמין בתקופות של גאות כדי לממן השקעות שההכנסות מהן לא מכסות את הקרן, הריבית והוצאות נוספות שנובעות מההשקעה. יחידות הפונזי מחכות שמחירי הנכסים יעלו, ומעריכות שהעליה במחיר תהיה גדולה מספיק כדי לממן את כל החובות הקודמים. יש לציין כי לא תמיד מדובר בהונאה ממש, לעיתים מדובר בפירמות או פרטים שגלשו להתנהגות פונזי עקב שינוי ביכולת ההחזר שלהם[2].
בתקופות של גאות ויציבות האשראי הופך לזול והמחירים עולים. פירמות ופרטים מתחילים לחפש דרכים חדשות ויצירתיות לעשות רווח. ככל שהתקופה יציבה לאורך זמן ארוך יותר- הביטחון של הפרטים גדל, והם נוטים לקחת סיכונים הולכים וגדלים[1] כיוון שקיים תמריץ חיובי ללקיחת סיכונים- סיכון זוכה לתשואה גדולה יותר והשאננות משכיחה את הסכנה למשבר. המערכת הכלכלית יכולה להכיל אחוז מסוים של יחידות פונזי בלי להתמוטט, אך מרגע שמופר שיווי המשקל הזה, ויחידות פונזי תופסות חלק הולך וגדל- היציבות נמצאת בסכנה[2].
מרגע שמגיעים ל"שלב פונזי", בו יש כמות גדולה של יחידות פונזי, ישנם מספר גורמים שעשויים להפעיל את חוסר היציבות הפוטנציאלית- אפשרות אחת היא כי בנקים יסרבו לתת הלוואות נוספות ליחידות פונזי, כיוון שהחוב שלהן גדול מידי. אפשרות אחרת היא שתנאי ההלוואות ישתנו- העלאת הריבית עשויה להוביל למצב בו התשלום על החוב גדול מידי עבור יחידות הפונזי, והן לא יוכלו להחזיר את החובות הקודמים ע"י חובות חדשים. האפשרות השלישית היא ירידת מחירים- כיוון שפרטים רבים מידי סומכים על עלית המחירים להחזרת חובם, ירידת המחירים עלולה להקשות עליהם לעשות זאת.
כל אחת מהאפשרויות תפוצץ את הבועה של יחידות הפונזי, ותיצור "דיפלציית חוב"- התמוטטות של לווה אחד עשויה להפיל גם את המלווים לו, שלא יקבלו את ההכנסות הצפויות מהלוואות אלו, ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם. כך יתחיל אפקט דומינו שישנה את האווירה מאופטימיות לפסימיות- השקעות יקטנו, צרכנים יקנו פחות מחשש שמשבר כלכלי בפתח. הפסימיות היא נבואה המגשימה את עצמה ומחמירה את הבעיה.
- ^ 1 2 3 Flanders, M. June, It's Not a Minsky Moment, It's a Minsky Era, Or: Inevitable Instability, Econ Journal Watch 12(1), 2015, עמ' 84-105
- ^ 1 2 3 4 Wray, L. Randall: "Minsky Crisis." Working Paper No. 659. Annandale-on-Hudson, NY : Levy Economics Institute of Brad College, March 2011.