משתמש:Tzvimincovitch2/ניתוק מושהה של חבל הטבור
חבל הטבור עריכה
יתרונות לניתוק מושהה של חבל הטבור
כשליש מכמות דמו של העובר היא בחבל הטבור ובשליה. חבל הטבור הוא חלק ממבנה השליה – שדרכה מקבל העובר את כל חומרי ההזנה שהוא זקוק להם ודרכה הוא נפטר מחומרים שאינם חיוניים עבורו. למעשה, חבל הטבור הוא זה המחבר בין העובר לשליה: עורקיו מעבירים את דם העובר שבו חומרי פסולת לעבר השליה ואילו הווריד שבו מעביר לעובר מן השליה חומרים הקיימים בה כגון חמצן, גלוקוז, חומרי בנייה והזנה, הורמונים, מים וגורמי חיסון. בווריד זה עוברים גם תאי גזע שמייצרת השליה אשר מהם מתפתחים תאי הגוף השונים בתקופה העוברית. השפעתם ארוכת טווח שכן הם יכולים לתקן פגיעות ברקמות שנגרמו מחוסר חמצן ומחבלות בלידה והם אף מסייעים לבניית מערכת החיסון.
כאשר היילוד מגיח לעולם, חבל הטבור עדיין מחובר אל השליה. לרוב הוא יהיה כחול, מבריק וגדוש בדם. בתוך דקה, מחצית מכמות הדם הנמצאת בשליה עוברת לתוך גופו של היילוד דרך הווריד הטבורי. דם השליה, שכאמור עשיר בחמצן ובחומרים מזינים וחיוניים, ממשיך לזרום במהירות אל היילוד במשך כל הזמן שבו מתבססת נשימתו באופן עצמאי, תהליך הנמשך כשלוש דקות. כעבור חמש דקות רוב כמות הדם שהיתה בשליה מועברת ליילוד. לעומת זאת, בטווח של 45 שניות, בעקבות התחלת הנשימה, עורקי הטבור הרגישים לנוכחות חמצן מתכווצים ואינם מאפשרים יותר מעבר דם מהיילוד אל השליה. כלומר, לעומת עורקי הטבור, הווריד הטבורי נשאר פתוח וממשיך להעביר את שארית הדם מן השליה אל היילוד. וכאשר השליה מתנתקת מדופן הרחם ונפלטת – עדיין נמשך מעבר דם ממנה ליילוד דרך הווריד הטבורי.
סיכונים בניתוק מושהה של חבל הטבור עריכה
תזמון ניתוקו של חבל הטבור טומן בחובו השלכות על בריאות היילוד לטווח הקצר והארוך