משתמש:Yaelmatanamititaymelisa/אתגר מיגור העוני על כל צורותיו
מטרת פיתוח בר קיימא מספר 1 של האו"ם: מיגור העוני על כל צורותיו ובכל מקום (Goal 1: End poverty in all its forms everywhere) - נבחרה להיות היעד הראשון והראשי של יעדי פיתוח הבר קיימא של האו"ם בשנת 2015 (SDG's). זו המטרה המשמשת מפתח לכל שאר מטרות הפיתוח וקשורה בצורה הדוקה למימושן.
מטרה זו הוצגה לראשונה בפסגת המילניום בספטמבר 2000, 189 מדינות אימצו פה אחד את הצהרת המילניום, והתחייבו "לא לחסוך מאמצים לשחרר את בני עמנו, נשים וילדים מהתנאים המבישים והדה-הומניסטיים של עוני קיצוני ". מחויבות זו תורגמה למסגרת מעוררת השראה של שמונה יעדים, ולאחר מכן, לצעדים מעשיים רחבים שאפשרו לאנשים ברחבי העולם לשפר את חייהם ואת עתיד צאצאיהם. מטרותן של ה MDGs הייתה להרים למעלה ממיליארד בני אדם מתוך עוני קיצוני, כדי להתגבר על הרעב, לאפשר ליותר בנות ללמוד בבית הספר יותר מאי פעם בעבר ולהגן על הפלנטה שלנו.
חרף העובדה כי שיעור העוני העולמי ירד במחצית מאז שנת 2000, היעד שנקבע לשנת 2030 בוועידת האו"ם 2015, נבנה על הצלחה זו של יעדי המילניום, ומבקש לסיים את העבודה אשר החלו.
נדרשים מאמצים מוגברים כדי להגדיל את רמת ההכנסה לאדם, להקל על הסבל ולבנות את עמידותם של אותם אנשים החיים עדיין בעוני קיצוני, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. יש להרחיב את מערכות ההגנה החברתית ולהפחית את הסיכונים למדינות החשופות לאסונות, שגם הן נוטות להיות העניות ביותר.
היעדים עריכה
1.1 עד 2030 מיגור העוני הקיצוני על כל צורותיו לכל האנשים בכל מקום, כרגע נמדד כאנשים החיים כפחות מ1.25$ ליום.
1.2 עד 2030 להפחית לפחות בחצי את אחוז האוכלוסייה (גברים, נשים, ילדים בכל הגילאים) שחיים עוני בכל הממדים בהתאם להגדרות הלאומיות.
1.3 יישום מערכות הגנה חברתיות לכלל האוכלוסייה עד שנת 2030 כשהמטרה היא להשיג הגנה משמעותית על שכבה שנמצאת בעוני קיצוני.
1.4 עד שנת 2030 לוודא כי לכל הגברים והנשים בפרט העניים והפגיעים ניתנות זכויות שוות ולמשאבים כלכליים כמו גישה לשירותים בסיסיים בעלות ושליטה על רכוש, קרקעות, ירושה וכו'. כולל מיקרו מימון.
1.5 עד שנת 2030 לבנות מערכת הגנה על העניים ועל אלו שפגיעים בפני מפגעי אקלים. ולהקטין את החשיפה שלהם למפגעים כלכליים חברתיים ואקלימיים.
1A להבטיח ניוד משמעותי של משאבים ממגוון מקורות באמצעות שיתופי פעולה מוגברים ופיתוחם על מנת לספק אמצעים הולמים עבור המדינות המתפתחות. וליישם תכניות מדיניות לסיום העוני בכל ממדיו.
1B יצירת מסגרת מדינית שקופה ומפורסמת לציבור ברמה הארצית האזורית, והבינלאומית המבוססת על אסטרטגיית פיתוח המיועדות לסקטור המגדרי כדי לתמוך בהשקעות מואצות ופעולות לחיסול העוני.
חשיבות היעד עריכה
יעד זה הוא בר יישום בהחלט וזאת ניתן לראות באמצעות הצמצום הרבה שנעשה משנת 2,000 ועד היום, מהרגע בו הוחלט לשים יעד זה כמטרה לפיתוח בר קיימא. זאת ועוד, ההערכה הכוללת של מיגור העוני הקיצוני כיום ע"פ הכלכלן ג'פרי סאקס, היא עלות של כ-175 מיליארד דולר. סכום זה מהווה כפחות מאחוז מההכנסה המשולבת של המדינות העשירות בעולם - משמע, גיוס נכון של המדינות המתפתחות יוביל להשגת המטרה הנ"ל.
דרך היישום עריכה
הרחבת תכניות ההגנה החברתית ומיקוד תכניות מתאימות לעניים ולפגיעים ביותר יכולה לצמצם עוד יותר את העוני. התכניות להגנה חברתית כוללות סיוע חברתי, כגון העברות כספים, הזנת בתי ספר וסיוע במזון, וכן ביטוח סוציאלי ותכניות שוק העבודה, כולל פנסיית זקנה, פנסיית נכות, ביטוח אבטלה, הכשרת מיומנויות וסובסידיות שכר, בין היתר.
הגנות חברתיות התרחבו בעולם מאז שנת 2000, שכן מדינות מתפתחות רבות אימצו מדיניות המספקת הגנה על מספר רב של אוכלוסיות מגוונות. הכיסוי הפנסיוני בפרט מתרחב במהירות. מעל מחצית (51 אחוזים) של אנשים מעל גיל פרישה קיבלו פנסיה על פי הנתונים הזמינים לשנים 2010-2012. כמעט בכל המדינות יש תכניות לטובת ילדים או ליולדות, וכן תכניות העברת מזומנים הולכות וגדלות.
הפחתת הסיכון לאסונות חיונית לסיום העוני ולטיפוח פיתוח בר-קיימא. הסיכון לאסונות גבוה באופן לא פרופורציונאלי במדינות עניות יותר עם מוסדות חלשים יותר. במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, החווה צמיחה כלכלית מהירה, חשיפתם של אנשים ונכסים לסיכונים טבעיים גדלה בקצב מהיר יותר מזה שבו מתחזקות יכולות הפחתת הסיכון, מה שמוביל להגדלת הסיכון לאסונות. ההפסד הכלכלי מאסונות טבע כיום מגיע ל300 מיליארד דולר לשנה ומתרכז בעיקר במדינות המתפתחות. ההפסדים הכלכליים שנגרמו כתוצאה מאסונות שדווחו בעולם, בעיקר אסונות בקנה מידה גדול, גדלו בהתמדה מאז 1990, והגיעו לכדי 200 מיליארד דולר בממוצע בשנת 2013. דווח על פגיעה בדיור, בבתי הספר ובמתקני הבריאות, יחד עם הייצור החקלאי, מגמות כלפי מעלה משנת 1990 ואילך.
ארגונים הפועלים למען השגת המטרה עריכה
Abdul Latif Jameel Poverty action lab או בקיצור, J-pal הינה מעבדת מחקר לעוני, אשר הוקמה בידי אסתר דופלו ובעלה אבהיג'יט בנרג'י. במעבדה זו מבצעים ניסויים בבני אדם. בעצם לוקחים אוכלוסיות מסוימות ומנסים לפתור את הבעיות הספציפיות הגורמות לעוני באוכלוסיות אלו, ומנסים לפתור אותן באמצעות ניסויים מדעיים-חברתיים לכל דבר.
דופלו גורסת, כי הבעיה העיקרית בבעיית הטיפול בעוני כיום היא כי לוקחים בעיה שהיא מאוד כוללנית וגדולה ורוצים בהינף יד לפתור אותה. השאלה שנשאלת כיום היא "כיצד אנו פותרים את בעיית העוני בעולם?" במקום לפרק את הבעיה לגורמים ולשאול שאלות שכן ניתן לענות עליהם כמו "כיצד נשפר את איכות החיים של העניים כיום?" או "כיצד נעלה את תדירות הגעת המורים לבתי הספר באוכלוסיות אלו?". כך, באמצעות פירוק הבעיה לגורמים ניתן גם לתת פתרון שהוא קטן יותר וקל יותר לביצוע. והתוצאות מדברות בעד עצמן.
מבין הניסויים- בעיה קריטית במדינות המתפתחות היא למשל השחיתות. בנושא זה ביצעה המעבדה שני ניסויים בנושא, והראתה כי הפחד מביקורת הוא המפתח לבעיה זו. באינדונזיה, יצרו פרויקט של סלילת כבישים ל600 כפרים ולחלק מהכפרים הודיעו כי הולכת להתבצע ביקורת במקום והתוצאות יפורסמו. גנבת הכסף והחומרים בכפרים אלו פחתה בשליש. ברג'סטאן שבהודו, אשר בעיה מרכזית שם הייתה כי השוטרים פשוט לא מדווחים על תלונות אשר קיבלו, שלחו פקחים סמויים אשר יגישו תלונה ולסוף יזדהו. שיעורי דיווח תלונות מהשוטרים עלה מ40% ל70%.
תחת מעבדה זו נמצאו פתרונות לבעיות רבות אשר עוזרות בצמצום העוני בעולם: 37 מליון ילדים ברחבי העולם מקבלים טיפול ממעבדה זו במחלות מעיים אשר עוזר להם להיות חזקים וערניים יותר לקבלת חינוך טוב יותר, גרמה באמצעות ניסוי אחר להיעדרויות המורים להצטמצם בחצי בהודו ובכך לציוני התלמידים לעלות. כמו כן, מצאו תשובות לשאלות קריטיות רבות אשר עוזרות בפיתוח מדיניות פרקטית למדינות המתפתחות- היכן יש לשים את הדגש, איזה כסף להקצות לאן ועוד, אשר מובילים בסופו של דבר לפתרון השאלה הגדולה- כיצד האנשים יוצאים ממעגל העוני?
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האו"ם https://sustainabledevelopment.un.org/sdg1
- אתר https://www.povertyactionlab.org/ J-pal