משתמש:Yardens/תהילה עופר
תהילה עופר (אפריל 1930 בוקרשט, רומניה) עיתונאית, עורכת, מחברת ספרי עיון ותיעוד, חברת פלמ"ח.
ילדות ונעורים נולדה ב-5 באפריל 1930 בבוקרשט, רומניה, בשם טיטה גרינברג לרבקה (בקה) לבית גרופר ויצחק (איזאק) גרינברג. המשפחה עברה לעיר באקאו, שם מתה האם משחפת כאשר תהילה הייתה בת שלוש. כעבור שנה נשא אביה את ביאנקה (לימים ברכה זיו), אחותה הצעירה של האם וזו אימצה וגידלה את בת אחותה כבתה היחידה.המשפחה לא הייתה דתית, אך חגגה את חגי ישראל. למדה בבית ספר נוצרי לבנות בלבד עד שנת 1940, אז גורשו מכל המוסדות השייכים למדינה והיא עברה ללמוד בגימנסיה יהודית בעיר שפתחה ע"י הקהילה היהודית. בתקופת השואה סבלה המשפחה ממחסור כיון שהאב היה מובטל, נלקח לעבודת כפייה והוחזק זמן-מה כבן-ערובה. משך פרק זמן נשאה טלאי צהוב וסבלה מהתנכלויות אנטישמיות. בתום המלחמה המשיכה בלימודים בבית ספר תיכון. בגיל 10 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית ה"שומר הצעיר" שפעלה אז במחתרת, כחניכה ומאוחר יותר כמדריכה. בשנת 1946, עברה ליוגוסלביה ומשם הפליגה באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שאת קורותיה חקרה וכתבה לימים . כאשר הגיעה האונייה לשערי נמל חיפה, נכנעו מעפילי האונייה לאחר קרב קשה מול הבריטים וגורשו למחנה המעצר בקפריסין. בדצמבר 1946,לאחר תקופה קצרה במחנה הגירוש בקפריסין, עלתה ארצה והייתה עצורה במחנה המעפילים עתלית. עם שחרורה התחנכה בחברת הנוער בקיבוץ מסילות, שם גם שונה שמה מטיטה להתהילה, למדה עברית, הכירה את הארץ ואת תולדותיה ברוח ערכי תנועת העבודה.
שירות בפלמ"ח עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדבה לפלמ"ח עם אנשי הכשרת מסילות, שהיו בוגרי התנועה "השומר הצעיר" שנשלחו להכשרות מגויסות. במלחמת העצמאות שירתה בפלוגה א' בגדוד הראשון של חטיבת יפתח בחזיתות הגליל, העמק, המרכז והנגב . בפלמ"ח שאפה לקבל תפקידים קרביים שהיו שמורים לגברים, אך למרות האימונים המשותפים לגברים ולנשים, בסופו של נשלחה לשמירות ולליווי שיירות בנשק. היא אמנם השתתפה בקורס הנהיגה הראשון בצה"ל, ולמרות שסיימה אותו בהצלחה, לא ניתן לה לנהוג ברכב צבאי. "מנעורי כשראיתי את הטנקיסטיות של הצבא האדם שנכנס לרומניה, רציתי להיות לוחמת" במקום זאת, לימדה עברית את חיילי גיוס חו"ל שהגיעו היישר מהאונייה לשדה הקרב והבנת פקודות הייתה עבורם צורך קיומי. במסגרת הפלמ"ח נחשפה תהילה לחוסר שוויון בין המינים וניסתה להאבק בו, בהשארת הנשים הסובייטיות שהכירה מסרטים ומכניסת הצבא האדם לרומניה. בשני ספרי מחקר שכתבה "הגדוד הראשון" ו"יפתח" שתיארו יומן זיכרונות ממלחמת העצמאות ובביוגרפיה של חטיבת יפתח, היא הקדישה פרקים נרחבים לתפקודן של חברות הפלמ"ח. בשלהי מלחמת העצמאות עבדה זמן-מה בשדות של כפר סבא וכמדריכה בכפר הנוער בן שמן על מנת לסייע בקליטת הוריה שהגיעו לארץ בעקבותיה,והתיישבו אחרי זמן מה במעבררת חדרה, בכפר סבא. בהמשך סיימה סמינר למורים ומדריכים של "עליית הנוער" בירושלים. שנים אחדות עבדה כמורה במוסדות לנוער עולה ובבתי ספר יסודיים, בין השאר במעברת העולים בכפר סבא. בעבודתה במעברה נחשפה לתופעת ריבוי נשים במשפחות תלמידיה ותלמידותיה, יוצאי תימן. לימים, כעיתונאית, סייעה בכתיבתה לנשים יהודיות באירן להיאבק בריבוי נשים שהיה מותר שם לבעליהן,ראיינה יהודייה שבאה מאיראן לשדל את הרבנות בארץ להתערב למען ביטול תופעת רווחת של ריבוי נשים אצל יהודים באיראן. את נושא זה למדה במסגרת השתתפות מטעם עיתון "הארץ" בכנס נשים בינלאומי בטהרן במאי 1966. בהמשך כתבה כמה כתבות על התערבות מועצת ארגוני נשים בישראל גם למען זכויות הירושה של יהודיות איראניות ועל ביקורה בארץ של יו"ר ארגון היהודיות באיראן לאותן מטרות.
עיתונות בשנת 1962 החלה לעבוד כמתרגמת מצרפתית ב"עולם האשה" ו"קולנוע" וכעבור זמן קצר כעיתונאית ועורכת מדורים ומגזינים בעיתונים "הבוקר", "הארץ", ו"מעריב. כיהנה מספר שנים כיו"ר ארגון העיתונאיות הבינלאומי. כחברת מערכת: ירחון "עולם האשה" 1954. יומון "הבוקר" 1965-1964. "הארץ" 1965-1967. לתקופות קצרות: שליחת כתבות מצרפת לגל"צ, למדור לאשה בקול ישראל ולכתב-עת של ההסתדרות – 1957-1969. "מעריב" – חברת מערכת, עורכת מדורים (מדור יומי "סגנון", מדור "כדאי" לצרכנות, מדור "בריאות"), עורכת מוספים ("גבר לעניין", "תל-אביב"), כתיבת סדרות ובמדור "דעות" – 1960-1992. עם הפרישה לגמלאות ועד היום, 1992-2016 כעיתונאית עצמאית, חלק במקביל: עורכת ירחון "גימלאון" (1994). סקירת עיתוני גמלאים וצרכנות מחו"ל בקול ישראל, עריכת כתב-עת לחינוך מבוגרים "תהיל"ה" של משרד החינוך, רפורטאז'ות מארצות שונות בשליחות כתבי העת "רואים עולם" ו"חדשות תיירות", כתבות במדור הצרכנות ב"הארץ", מאמרים בשנתונים של אגודת העיתונאים, עריכת כתבי-עת של ארגון חברי ההגנה (1997-2002) ושל עמותת דור הפלמ"ח (1999-2016) ועוד. בעבודתה העיתונאית התרכזה בתחומים חברתיים, צרכנות, חינוך ובריאות וחלק ניכר הוקדש לקידום מעמד האשה ושוויון המינים. בראיונות, בכתבות ובתחקירים הציגה מודלים של נשים בארץ ובעולם שפרצו את תקרת הזכוכית בתפקידים ראויים לחיקוי בתחומים שבהם נדרשה השתלבות, כגון מדע, טכנולוגיה, פוליטיקה, צבא ותעשיה. כתבותיה נגעו בעולמות שונים ומגוונים, מראיון עם גברת סאדאת עד כתבות אופנה ובישול, מארגוני נשים עד תפקידי חיילות, מהשכלה לנשים עד קידום שירות לאומי וגיוס נערות דתיות, ראיונות עם אורחות מחו"ל וקטעים על נשים בכירות בעולם. ב"מעריב" ערכה את המדורים והמוספים "סגנון", "כדאי" ו"בריאות", ערכה את המוספים "גבר לעניין" ו"תל אביב", כתבה מאמרים פובליציסטיים ראיונות ורפורטאז'ות. בסדרות של תחקירים בנושאים שונים כתבה, לדוגמה, על ראשית התופעה של חזרה בתשובה, משברים במושבים, הדתה בשכונות ירושלים, קריירה שנייה של משוחררי צבא הקבע, תנאי העבודה של רופאים צעירים, אפליות בדיני אישות ועוד. גם לאחר הפרישה לגמלאות המשיכה בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ערכה את הירחון "גימלאון", סקרה בקול ישראל את הנעשה בצרכנות ובמעמד הגמלאים בעולם, כתבה על אתרי תיירות בארצות שונות בהן ביקרה מטעם הירחון "רואים עולם", ערכה את ביטאון ארגון חברי ה"הגנה" וממשיכה לערוך את כתב העת של עמותת דור הפלמ"ח כתבה ערכים על צנחני היישוב בתקופת מלחמת העולם השנייה, ערכה את כתב העת לחינוך מבוגרים (תהיל"ה) וביימה סרטים דוקומנטריים קצרים בטלוויזיה הקהילתית .
פעילות ציבורית במלחמת יום הכיפורים יצאה לשליחות הסברה מטעם משרד החוץ בארה"ב.
הייתה חברת הדירקטוריון של המועצה הישראלית לצרכנות ונבחרה כנציגת ציבור למועצה של שירותי בריאות "כללית", תפקיד בו היא ממשיכה לכהן גם כיו"ר הוועדה למתנדבים.
הייתה חברת הנשיאות של ארגון חברי ה"הגנה" והוועד המנהל של "אוהלי פלמ"ח" להפקת סרטים תיעודיים. חברת ההנהלה והמערכת של שי"ר - עמותה לתיעוד תרומת יהודי רומניה לציונות ולישראל. חברת הנהלת קרן תרבות ע"ש ינקולוביץ'. גם לאחר פרישתה בשנת 1992 המשיכה לכתוב ולערוך, כתבי עת וספרים שונים. עורכת העיתון של עמותת דור הפלמ"ח ושל העיתון של חברי ארגון "ההגנה".
ספרייה כל הספרים שכתבה תהילה הם ספרי עיון ופרי מחקר, גם כאשר מסופר בהם סיפור בעל מרכיבים דרמאטיים כמו בביוגרפיות של אלי מייזלס, עירא, פרופ' איזנשטדט, גילוץ, ובעיקר חביבה רייק. דרך ספריה הצליחה תהילה להאיר דמויות ומעשים שאינם בשורה הראשונה מבחינת מוּדעות הציבור אך אינם נופלים ואף עולים על המפורסמים. לדוגמה, חביבה רייק לעומת חנה סנש, אוניית המעפילים "כנסת ישראל" לעומת "אקסודוס". "ביקשתי להנציח אירועים ומעשים בעלי משמעות בתולדות המדינה, למען "הדור שלא ידע...", לרבות צעירים, עולים שלא למדו בארץ, חוקרים ובמילה "גדולה" למען הדורות הבאים וההיסטוריה". מבין ספריה בולט במיוחד הספר "חביבה", הספר מגולל את סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק. כחלק מעבודה מחקר מעמיקה נסעו תהילה ובן זוגה זאב בעקבות חביבה רייק ובכך הצליחו להוביל את הקורא אל מסע מרתק אחר חייה של הצנחנית. "היא קסמה לנו ותוך מחקר למדנו שבשליחותה אל מעבר לקווי האויב הנאצי היא הספיקה לפעול בצורה מופלאה, שלא באה לידי ביטוי בשירים ועל כן פחות ידועה. ראינו חובה לעצמנו להאיר את דמותה ואת פועלה. לשם כתיבת הספר, מלבד המחקר, המסמכים והראיונות הרבים שקיימנו, ספרי הזיכרונות של אנשים שהכירו אותה, רצינו להכיר את חביבה בכל שלבי חייה ונסיבות נפילתה במילוי תפקידה". הספר,שיצא בשתי מהדורות וזכה לביקורות נלהבות, אכן העלה אותה על המפה.
"עד היום אנו מוזמנים להרצות על חביבה רייק בפרט ועל קבוצת צנחני היישוב בכלל".
אותות ופרסים יקירת שבט יוצאי רומניה (1994) פרס קרן התרבות ע"ש ינקולוביץ' על מפעל חיים (2006)
כתביה אלי מייזלס, חייו של נכה. הוצאת "בוסתן", 1974. "קחי נדוניה" (עם סמדר שיר), הומורסקות. ספריית מעריב, 1985 "עירא", חייו ונפילתו של טייס חיל האוויר, הוצאת מלוא, 1996 "כל אתר נושא מזכרת", אתרי הפעילות של ה"הגנה" בתל-אביב. הוצאת ארגון חברי ה"הגנה", 1998 "איש חזון ומעש: חייו של פרופ' שמואל אייזנשטדט. הוצאת "מלוא", 1999 "נוער ג', הכשרת מסילות", על חברת נוער והכשרה מגויסת. הוצאה עצמית, 2000 "נולד עם תל אביב: עמישלום גילוץ, הילד השני שנולד בעיר. הוצאת המשפחה, 2000 "מול השער הנעול – האודיסיאה של אוניית המעפילים 'כנסת ישראל'" (עם הצייר שמואל כץ). הוצאת "הספינות שבדרך", 2003 "חביבה – חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק" (עם זאב עופר). הוצאת "ספריית פועלים" .2004 "הגדוד הראשון – גדוד העמק ממטולה עד הנגב" (עם זאב עופר). הוצאת חברי פלמ"ח, 2008 "יפתח – חטיבת פלמ"ח במלחמת העצמאות" (עם זאב עופר). הוצאת חברי פלמ"ח,2013. Haviva Reick – a Kibbutz Pioneer's Mission and Fall behind Nazi Lines. Publisher KDP Amazon 2014
ספרים בעריכתה "סמים מסוכנים" מאת ניצב (ד') ד"ר יהושע כספי (1996) "ביטחון", תיעוד התרומה של עולי רומניה לביטחון ישראל (1997) "איש חזון והגשמה, חייו ופועלו של יצחק קורן (2004).
קישורים חיצוניים תהילה עופר באתר הפלמ"ח. כתבתו של עופר אדרת לציון 75 שנה לפלמ"ח. כתבה עם תהילה על הוצאת הספר אודות חביבה רייק.