משתמש:Yasir ahmad/ מלכ חפני נאסף

מלכ חפני נאסף

מלכ חפני נאסף (ערבית : ملك حفني ناصف, 25 בדצמבר 1886 – 17 באוקטובר 1918, שכונת אלג'מאליה , קהיר) סופרת מצרית, אחת היוזמות לרפורמה החברתית, ושחרור האישה המצרית בתחילת המאה העשרים, פעלה לצדיהן של הודא שעראוי, נבוויה מוסא, וסיזא נבראויה חייה

חיי מלכ חפני נאסף

נולדה בשכונת אלג'מאליה בעיר קהיר שבמצרים, היא הבת של חפני נאסף, ממכובדי קהיר ומצרים, איש חוק, משורר, מורה לשפה וספרות ערבית ואחד המיסדים של האוניברסיטה המצרית, התחתנה בשנת 1907 עם עבד אלסתאר אלבאסל ( شيخ العرب), השיח' של הערבים ועברה לגור אתו בעיר אלפיום, בעלה היה ראש שבט אלרמאח הלובי, שבט זה השתלט על כל אזור פיום, לבעלה היה ארמון ענק וזה מעיד על דמות שלטת, וקיבלה כינו חוקרת הערבה או המדבר, הכוונה למדבר פיום אזור המגורים של בעלה, והיא הושפעה רבות מהחיים והאוכלוסייה של אזור זה. היא הייתה האישה המצרייה הראשונה שהביעה דעה גלויה לשחרור האישה, ולשוויון בין נשים לגברים, כמו כן היא הנערה המצרייה הראשונה שסיימה בית ספר יסודי וזה היה בשנת 1900. (1) השיגה לימודים יותר גבוהים, הייתה לה השכלה רחבה, חיברה הרבה מאמרים וכתובות, ושלטה בשתי שפות זרות אנגלית וצרפתית, וזה עזר לה בפעילותיה (2)למען שחרור האישה המצרייה, ובמיוחד השרת הרעלה מהפנים של הנשים המצריות . חלתה במחלת הקדחת הספרדית ונפטרה בתאריך 17.10.1918, בגיל 32 בבית הוריה בקהיר.(3) נקברה בבית העלמין שבני משפחתה קבורים בו "الامام الشافعي" האמאם השאפעי, יצוין שבאסלאם יש ארבעה דוקטרינות ואחד מהם הוא של האמאם השאפעי שנקרא "المذهب الشافعي" הדוקטרינה השאפעית, דוקטרינה זו מתירה הסרת הרעלה מפניה של האישה המוסלמית, יש הרבה שירי פתוס לזכרה, של המשורר "حافظ ابراهيم" חאפז אבראהים, חליל מוטראן "خليل مطران" וגם הסופרת הפמיניסטית הלבנונית מי זייאדה, "مي زياده" כתבה ספרות ושירה לזכרה של מלכ חפני נאסף, היום יש הרבה רחובות ומוסדות ציבור הנקראות על שמה וזה כאות לשבח על פעילותיה למען זכויות ושחרור האישה.

מעשיה

מלכ חפני נאסף כתבה מאמרים ושירה, פרסמה את מה שכתבה בעיתון "آلجريده" אלג'רידה עיתון מצרי, ואספה את כל מאמריה בספר אחד שנתנה לו שם הנשיות או הפמיניסטיות "آلنسائيات", ספר זה מכיל שני פרקים הפרק הראשון הודפס ויצא לאור והפרק השני נשאר כתוב בכתב ידה ויד המוות לא נתנה לה להדפיס ולפרסם אותו, גם ספר שני שלא סיימה אותו נקרא "حقوق النساء", זכויות הנשים, כמעט בכל הכתובות שלה התייחסה לחינוך בנות צעירות ולפתיחת דלת הלמידה וההשכלה שלהן, ולפתרון בעיות השונות במשפחה. בתחילת המאה העשרים שרר במצרים ויכוח בין שני זרמים, זרם התומך בשחרור נשים נוסח מערבי וזרם נגדי שנקרא תומכי החג'אב, מלכ חפני נאסף ביקרה את הזרם המערבי, ומצאה אותו כלא מתאים לנשים המצריות, ונתנה חיזוק לעמדתה באמצעות פסוקים מהקוראן והחדיתים"القرآن والحديث"אז היא תמכה בעמדת הזרם שהיה בעד החג'אב, אבל לא בצורה קיצונית פנאטית אלא בצורה הגיונית רציונאלית, טענה כי ללבוש חג'אב זה דבר מקובל, כיסוי הפנים והרעלה זה דבר לא מקובל וראתה בדרכו של האמאם השאפעי "الامام الشافعي" הדרך הנכונה והמקובלת האומרת שכיסוי הראש מספיק כדי לקיים את המצווה הדתית באסלאם, הייתה לה דעה כי העמים האירופיים לבשו לבוש אחיד למרות זה ההתקדמות המדעית והחינוכית של עמים אלה לא באותה רמה, אז הלבוש לא קבע את רמת ההתקדמות המדעית והחינוכית, הנטייה שלה היא להתקדם בלבוש להסיר את הרעלה מהפנים של הנשים והשארת החג'אב שהוא כיסוי הראש ולא הפנים של הנשים ובמקביל לתת לבנות הצעירות חינוך של למידה בבית הספר ולרכוש השכלה, הזרם שמלכ חפני נאסף תמכה בו הוא מתן שחרור וזכויות לנשים ושמירה על ערכיים תרבותיים ומנהגים חברתיים בו זמנית, זה הוא זרם נוסח הפמיניזם התרבותי של קרול גליגן, שהוא מתן זכויות לנשים בתחום המתאים להן ושמירה על ערכים תרבותיים חברתיים, לפי גליגן ההתפתחות המוסרית של האדם מתחילה מגיל צעיר מגיל הגן, התפתחות זו מנחה את התנהגות האדם בהתמודדות מול דילמות מוסריות בחייו, ולכן אם נשים ירצו לתפוס תפקידים שווים בחרה הן צריכות לעבוד על מגיל צעיר, וגם מלכ חפני נאסף דיברה על כך שחינוך והשכלה לבנות מגיל צעיר יאפשר להן להיות בעלות דעה ויתפסו תפקידים חשובים בחברה ובמשפחה.

השירה שלה

יש לה שירה שנקראת"رأي في الحجاب" דעה בקשר לחג'אב כיסו הראש לנשים, "أيسوؤكم منا قيام نذيرة تحمي حماكم من بلاء محدق أيسركم أن تستمر بناتكم رهن الاسار ورهن جهل مطبق" המשמעות של החריזות הנ"ל הוא, מלכ חפני נאסף פונה לגברים המצריים ושואלת אותם, האם תהיו לא מרוצים אם מישהי מאתנו הנשים תגן עליכם מצרות צרורות?, הצרות הן הדעות של הזרם המרבי שמנסה להכניס ולהשפיע על הנשים והבנות שלכם, וזו שאילה רטורית שהתשובה שלה מובנת ממנה והתשובה של הגברים היא לא זה , אלא להפך זה טוב לנו ולמשפחות שלנו, בחריזה השנייה שואלת עוד שאילה, האם תהיו מרוצים שהבנות שלכם ימשכנה להיות אסירות הרעלה של הפנים ושל בורות, בחריזה השנייה היא רואה בהרעלת הפנים של בנות ונשים כבורות, אז העמדה שלה ברורה היא נגד המערביות והלבוש המערבי, ובעד רפרמה מזרחית חדשה והיא הסרת הרעלה לבישת החג'אב, כיסוי הראש בלבד וגם מתן חינוך והשכלה לבנות בגיל צעיר. שירה שניה : "خير النساء" הנשים המובחרות. "فذب يا قلب لا تك في جمود وزد يا دمع لا تك في امتناع ولا تبخل علي وكن جموحا فكنز العلم امس في ضياع سنبقى بعد "عائشة" حيارى كسرب في الفلاة بغير راعي" הפרשנות והתובנה מהשירה הזו הוא, מלכ חפני נאסף דוחפת ומעודדת את עצמה לא להיות אימננטית וזה באמצעות חינוך השכלה ולמידה, היא טוענת שאין מנהיגות לנשים בעידן הנוכחי, וזה ההפך ממה שהיה בעבר והוא שנשים בעבר למדו והתחרו עם גברים, כמו אשתו של הנביא מוחמד עליו השלום "עאישה" שהייתה מנהיגה ודוגמה לנשים, והתחרתה עם גברים בכך שרכשה השכלה והעבירה בעצמה הרבה "חדיתים" שהם אמירות של מהנביא לאומה המוסלמית, ותפסה מקום בחברה והשפיעה עליה.

חוקרת המדבר

קישורים חיצוניים ملك حفني باصف.. باحثة الباديه, اسلام أون لاين מלכ חפני נאסף.. חוקרת המדבר, אסלאם און ליין خطوه على الاصلاح: (في ذكرى مولدها : 27 ربيع الاول 1304 ه), اسلام اون لاين, 17 يونيو 2007 צעד לרפורמה : ביום הזיכרון ללידתה, אסלאם און ליין, 17 יוני 2007

הערות שוליים

1 . اعلام وشخصيات مصريه, الهيئة العامة للاستعلامات- تاريخ الولوج 24 يوليو- 2008 1 .דמויות מצריות, הרשות הכללית למודעות- 24 יולי – 2008 2 . جريدة الثورة السورية- 24 يوليو- 2008 2 . עיתון המהפכה הסורית, 24 יולי- 2008 3 .موقع محافظة الفيوم- 24 يوليو- 2008 3 . אתר מחוז אלפיום- 24 יולי- 2008 4 . אורית בשקין, ליאת קוזמו, ישראל גרשוני, לפסל תרבויות במצרים: תכנון תרבות, זהות לאומיתושינוי חברתי במצרים 1890-1939, פרק שמיני, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות, דצמבר, 1999