משתמש:Yehudit.selam/ארגז חול
תבנית:ארגז חולפרטי מצילה - אגף חברה ומניעת פשיעה פועל במשרד לביטחון הפנים מאז שנת 1999, ראשיתו בשנת 1985 כמועצה ציבורית לצמצום העבריינות בישראל. מטרת האגף ליזום ולקדם את מניעת הפשיעה בקהילה באמצעות הפעלת תכניות המותאמות לכל יישוב בשיתוף פעולה עם הארגונים הרלוונטיים ומעורבות פעילה עם התושבים.
היסטוריה
עריכהבשנת 1985 הוקמה המועצה הציבורית לצמצום העבריינות בישראל – מציל"ה. בשנת 1999 מציל"ה הוכרזה כאגף קהילה ומניעת פשיעה – מצילה במשרד לביטחון הפנים. בתחילת 2009 אגף מצילה כלל 73 יישובים ו- 15 פנימיות. במהלך 2010 הועברו 37 רשויות לתכנית 'עיר ללא אלימות'. כיום אגף מצילה כולל 79 יישובים ו- 20 פנימיות מצילה יוזמת ומפעילה פרויקטים בקהילה למניעת פשיעה ואלימות בקרב ילדים, נוער ומבוגרים ב-76 ישובים יהודיים וערביים וכפרי נוער, מחצור הגלילית בצפון ועד אילת בדרום, בקרב כ-88,000 תושבים. בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה וגופים אחרים בקהילה.
תחומי פעילות האגף
עריכה- פיתוח מקצועי של תחום המניעה
- הפעלת תכניות מניעה ביישובים ובפנימיות
- גיבוש וניהול תכניות מערכתיות בשם הבט"פ
משימות האגף
עריכה- הפעלת תכניות למניעת אלימות והעצמה ביישובים ובפנימיות
- ניהול תכניות חברתיות ארציות בשם המשרד:
שירות לאומי/ אזרחי כיתות מכינה סיירות הורים מגמת משטרה בפנימיות
- העלאת המודעות הציבורית לתופעות פשיעה ואלימות ולכלים / הדרכים להתמודד עמן
- פיתוח מודלים ושיטות חדשניות של מניעת פשיעה
- מעקב והערכה באמצעות מדדים כמותיים ואיכותיים
תכניות ליבה
עריכה- הגברת ההתנדבות והמעורבות בקהילה
- מניעת פשיעה באמצעות ספורט
- מניעה באמצעות פעילות אתגרית
- מניעה באמצעות טיפול בבעלי חיים
- סדנאות לקהל הרחב ולאנשי המקצוע
- העצמת הורים
- העצמת עולים חדשים ושילובם בחברה
- מניעה באמצעות אמנויות [לחימה/במה/ועוד]
- מניעת אלימות וגזענות בספורט
- קורסי גישור והקמת מרכזי גישור לנוער בפנימיות
אופן הפעילות
עריכהמצילה מאמינה כי המאבק בפשיעה ובאלימות צריך להיעשות ברמה היישובית, שם נמצאים המשאבים והיכולת המקצועית. מצילה פועלת באמצעות מטה מצילה, מנהלי אזור ורכזי מצילה, המוצבים ב-62 ישובים מהמגזר היהודי והלא יהודי. בכל ישוב כזה, מחצור הגלילית בצפון ועד אילת בדרום, מקדם רכז מצילה היערכות קהילתית למאבק בפשיעה ובאלימות, על ידי תיאום בין הארגונים בקהילה ותוך מעורבות פעילה של התושבים ובשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה וגופים אחרים.
אופן הפעילות בישוב
עריכהכל רכז מצילה פועל ביישובו, באמצעות מינהלת מצילה שליד הרשות המקומית. בראש המינהלת עומד ראש הרשות לאו מי שהוסמך על ידו בעירייה. לאחר בניית תמונת עדכנית של הפשיעה בישוב, מתכנסת מינהלת מצילה לדון בבעיות האלימות והפשיעה ולקבוע תכנית עבודה שתיתן להן מענה. לכינוס המנהלת שותפים נציגי אגפי החינוך, הרווחה והביטחון בעירייה, נציגי ועדות רלוונטיות, מפקד תחנת המשטרה, מנהלי בתי הספר, מטה מצילה ונציגי ציבור. רכז מצילה ומנהל האזור מלווים את הפעלת התכניות למניעת אלימות ופשיעה ביישוב ובוחנים את התוצאות.
- יסוד "שולחן עגול" ביישוב בו נוטלים חלק כל הגורמים הרלוונטיים ביישוב
- גיבוש משותף של תכנית עבודה למניעת הפשיעה ביישוב
- איגום משאבים לצורך יישום תכניות למניעת פשיעה בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה
תחומי פעילות
עריכה- ביצוע תכניות מניעה במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובפנימיות תוך מיקוד בקבוצות נוער נורמטיבי, נוער בסיכון ונוער המצוי בניתוק
- ליווי הורים והדרכתם בהשבת הסמכות ההורית
- העצמת עולים חדשים ושילובם בחברה
- יישום תכניות למניעת אלימות וגזענות באירועי ספורט בכלל ובמשחקי כדורגל בפרט
- יעוץ מקצועי וסיוע לרשויות המקומיות בנושא מניעת פשיעה ואלימות
- הגברת המודעות בקרב הציבור באשר למניעת הפשיעה והאלימות בחברה
- העמקת הידע המקצועי בתחום מניעת פשיעה ואלימות ע"י פיתוח מודלים למניעת פשיעה ואלימות.
מודלים למניעת פשיעה ואלימות
עריכהבמצילה פותחו מודלים למניעת פשיעה ואלימות, שחלקם מיושמים בשטח. מודלים אלה מבוססים על מודלים דומים שפותחו במדינות אחרות, ועל ניסיון שהצטבר מהפעלתם. מקור נוסף הוא הניסיון שהתפתח במצילות בישובים בישראל. מודל של מניעת פשיעה נותן מענה קונספטואלי-יישומי לבעיית פשיעה ספציפית (לדוגמא: הרס והשחתה של רכוש ציבורי, אלימות במקומות בילוי או מניעת קורבנות של עבירות מרמה והונאה). מודל למניעת פשיעה מבוסס על עקרונות של מניעת פשיעה כמו:
- עיצוב סביבתי
- עיצוב התנהגותי
- מיגון טכנולוגי ואלקטרוני
- מידע, זיהוי ופיקוח
- הפעלת בעלות
- הפעלת משגיחים, מלווים ושומרים
- תגובה בזמן אמת
המודלים:
עריכה- מודל בית מוגן
- מודל הגנה על נהגי מוניות
- מודל העצמת הורים בנושא מניעת אלימות בבתי הספר
- מודל התמודדות קהילתית מערכתית עם גניבות רכב וגניבות מרכב
- מודל יום מרוכז למאבק באלימות במוסדות חינוך
- מודל מג"ן: מרכז גישור יישובי לבני נוער
- מודל ממי: מרכז מצילה ישובי למניעת פשיעה ואלימות
- מודל מניעת אלימות באמצעות ספורט
- מודל מניעת אלימות נוער באמצעות פעילות אתגרית
- מודל מניעת היפגעות מינית בקרב ילדים ונוער
- מודל מניעת התפרצויות לדירות ולבתי מגורים
- מודל מניעת ונדליזים וגרפיטי
- מודל מניעת ונדליזם וגרפיטי באוטובוסים
- מודל מניעת פשיעה באינטרנט
- מודל מניעת פגיעה בבעלי חיים
- מודל מניעת פשיעה ואלימות בעסקים ובקניונים
- מודל מעברים - איך להצליח במעבר לבית הספר העל יסודי
- מודל מערך ישובי להגנה על קשישים
- מודל מתנדבי מצילה יישובית
- מודל ננ"א - נוער נגד אלימות
- מודל נפלא - נוער פועל לשיפור איכות החיים בשכונה
- מודל ענ"א - עסקים נגד אלימות
- מודל פיתוח מנהיגות נוער למחויבות אזרחית
- מודל צמצום אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל
- מודל רכז מניעת אלימות ועבריינות בבתי ספר
- מודל שכונה בטוחה
- מודל מניעת אלימות במגרשי כדורגל
אזורי פעילות
עריכה| צפון | מרכז | ירושלים וש"י | תל אביב יפו | דרום | מיעוטים | פנימיות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית שאן | רחובות | קרית-ארבע | תל אביב יפו | ירוחם | ג'סר אלזרקא | י. ז'בוטינסקי |
| שלומי | יבנה | אפרת | אזור | מ.א. שפיר | כפר קרע | כפר סילבר |
| מגדל | פתח תקווה | מעלה אפריים | בני ברק | מ.א. יואב | לקיה | ניר העמק |
| טירת הכרמל | אורנית | מ. א. הר חברון | רמת השרון | מ.א. בני שמעון | פזורה בדואית | הדסה נעורים |
| רכסים | אבן יהודה | מ.א. גוש עציון | גבעת שמואל | מצפה רמון | מג'ד אל כרום | בן-יקיר |
| מ.א. גולן | פרדסיה | ביתר עילית | מ.א. רמת נגב | פקיעין | עיינות | |
| ראש פינה | מ.א. לב השרון | בית אל | ערד | טובא זנגריה | נווה עמיאל | |
| קרית-אתא | קרני שומרון | מיתר | משגב-סלאמה | קרית יערים | ||
| נשר | עמנואל | מ.א. שער הנגב | שעב | תום ממ"ד | ||
| בנימינה/ג. עדה | הוד השרון | כסרא סמיע | הודיות | |||
| רמת ישי | מ.א. שומרון | כפר מנדא | נחלת יהודה | |||
| זכרון יעקב | גדרה | כפר ברא | כנות | |||
| מ.א.חוף הכרמל | שגב שלום | שטיינברג | ||||
| חצור הגלילית | סחנין | אלוני יצחק | ||||
| מ.א.מטה אשר | עילבון | כפר גלים | ||||
| עמק המעיינות | כפר חסידים | |||||
| סאג'ור | גן ונוף | |||||
| חורפיש | מבואות ים | |||||
| בענה | נווה הדסה | |||||
| אבו סנאן | רמת הדסה | |||||
| ירכא | ||||||
| כפר כנא | ||||||
| דיר אל אסד | ||||||
| כפר קמא | ||||||
| תל- שבע | ||||||
| כפר יאסיף | ||||||
| זמר | ||||||
| קלנסאוה | ||||||
| אבו גוש | ||||||
| ריינה | ||||||
| מזרעה |
פנימיות וכפרי נוער
עריכהבשנת 2002 הוחלט באגף מצילה להגדיל את הפעילות גם לפנימיות ולכפרי נוער נוסף על הפעילות ביישובים. הפעילות החלה בפרויקט אד-הוק לשיקום קבוצת נוער בסיכון גבוה בפנימייה באזור ירושלים. בזכות שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים המעורבים זכה הפרויקט להצלחה רבה, ובעקבותיה ביקשו עוד פנימיות להשתתף בפרויקט. התקציב המושקע בפעילות זו הוא 1,500,000 ש"ח, מחציתו ממומנת על ידי הפנימיות. נושא הפנימיות במצילה מרוכז תחת מנהלת תחום פנימיות ועולים במטה ובתיאום מול מנהלי הפנימיות. כמה גורמים השפיעו על ההחלטה להיכנס לפנימיות ולכפרי הנוער: מתן סיוע למוסדות חינוך אשר אינם משתייכים לרשות מקומית מסוימת ; תמיכה פעילה במניעת אלימות בקרב הנערים, המגיעים לפנימיות לאחר שעברו בכמה מוסדות חינוך, ובאים מרקעים שונים ומתרבויות שונות; מתן סיוע לילדים עולים להשתלב מבחינה תרבותית וחברתית - מקצתם נמצאים בארץ ללא משפחה וזקוקים לתמיכה. במסגרת פעילות האגף בפנימיות מופעלות שתי תכניות מרכזיות: תכנית "שפה אחרת" שבמסגרתה מוקמים מרכזי גישור, ותכנית למגמות משטרה המאפשרת לנוער להשתלב במסלול ייחודי ללימודי משטרה וחוק. התכניות האחרות מתמקדות בפעילות אתגרית ובפעילויות התנדבותיות. לפעילות מצילה במסגרת הפנימיות שותפים רבים, בעיקר האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך.
סיירות הורים
עריכהמעל 150 סיירות הורים פועלות כיום בכל רחבי הארץ במסגרת שיתוף פעולה של המשרד לביטחון הפנים על גופיו יחד עם הרשויות המקומיות.
סיירת הורים היא קבוצת הורים מתנדבים ביישוב המסיירת ברחבי היישוב המקומי ומפגינה נוכחות במרכזי בילוי נוער בלילות, במהלך סופי שבוע ובזמן חופשות בית הספר. ההורים עוברים הכשרות המסייעות להם ללמוד ולהתמודד בצורה טובה יותר עם תרבות הבילוי של בני הנוער, חיזוק והגברת מעורבותם בחייהם של הילדים וחיזוק תחושת הקהילתיות של התושבים אשר יש לה תרומה מכרעת לתחושת הביטחון האישית של התושבים. ההורים עוברים הכשרה לניהול שיח עם בני הנוער, יוצרים קשר עם הנערים ומסבירים להם על הסכנות ההתמכרות לאלכוהול ולסמים. נערים בסיכון מאותרים ומופנים לגורמי טיפול. הסיירת פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה ביישוב וכן עם גופים התנדבותיים דומים ובכך מעצימה את כוחם של גורמי המניעה, הפיקוח, האכיפה והביטחון ביישוב מטרת פעילות סיירות הורים צמצום האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית של הנוער ביישוב; מתן מענה לנוער במצבי חירום; איתור בני נוער בסיכון והפנייתם לגורם מטפל; הגברת המודעות של ההורים לפעילות הפנאי של ילדיהם ואיגום משאבי האכיפה והמניעה בכדי להגביר את רווחת התושבים וביטחונם האישי. שותפים לתכנית • אגף מצילה- אגף חברה ומניעת פשיעה • תכנית 'עיר ללא אלימות • הרשות למלחמה בסמים
סקירה כללית
עריכה• הסיירות הראשונות הוקמו בשנת 2002 באילת וברמת השרון • בשנת 2009 פעלו ברחבי הארץ 40 סיירות הורים • בשנת 2010 הוקמה ועדת היגוי משרדית בהשתתפות נציגי כל הגופים במשרד לביטחון הפנים לקידום הנושא ברמה הארצית • בתום שנת 2010 שולש מספרן של הסיירות והוא עומד כיום על מעל 150 סיירות הפזורות בכל רחבי הארץ. • פעילותן של הסיירות הוסדר והתמקצע וכיום מוקצים לכל סיירת רכז וכן תקציב הכשרות וקניית ציוד לתמיכה בפעילות. • בחודש דצמבר 2010 נערך כנס מקצועי ארצי ראשון מסוגו לציון הקמתן של 100 סיירות הורים. מטרות הכנס: הנעת השטח לקידום תחום הסיירות ביישובים השונים, תגבור הסיירות הקיימות ויצירת שדולה בקרב יישובים שכנים בהם עדיין לא פועלות סיירות הורים, מתן כלים מקצועיים וחיזוק תדמית המשרד לביטחון הפנים בהיותו הגורם המרכזי הפועל באמצעות גופיו השונים לשיפור תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור וכמקדם מעורבות אזרחית. • במסגרת פעילות הוועדה התקיים קורס רכזי סיירות ועתידים להיפתח קורסים נוספים בהמשך השנה.
מהי סיירת הורים?
סיירת הורים היא קבוצת הורים מתנדבים ביישוב המסיירת ברחבי היישוב המקומי ומפגינה נוכחות במרכזי בילוי נוער בלילות, במהלך סופי שבוע ובזמן
חופשות בית הספר. ההורים עוברים הכשרות המסייעות להם ללמוד ולהתמודד בצורה טובה יותר עם תרבות הבילוי של בני הנוער, חיזוק והגברת מעורבותם בחייהם של הילדים וחיזוק תחושת הקהילתיות של התושבים אשר יש לה תרומה מכרעת לתחושת הביטחון האישית של התושבים.
ההורים עוברים הכשרה לניהול שיח עם בני הנוער, יוצרים קשר עם הנערים ומסבירים להם על הסכנות ההתמכרות לאלכוהול ולסמים. נערים בסיכון מאותרים
ומופנים לגורמי טיפול.
הסיירת פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה ביישוב וכן עם גופים התנדבותיים דומים ובכך מעצימה את כוחם של גורמי המניעה, הפיקוח, האכיפה
והביטחון ביישוב.
מטרת פעילות סיירות הורים צמצום האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית של הנוער ביישוב; מתן מענה לנוער במצבי חירום; איתור בני נוער בסיכון והפנייתם לגורם מטפל; הגברת
המודעות של ההורים לפעילות הפנאי של ילדיהם ואיגום משאבי האכיפה והמניעה בכדי להגביר את רווחת התושבים וביטחונם האישי.
שותפים לתכנית • אגף חברה ומניעת פשיעה - מצילה • תכנית 'עיר ללא אלימות' • הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
סקירה כללית
עריכההסיירות הראשונות הוקמו בשנת 2002 באילת וברמת השרון. בשנת 2009 פעלו ברחבי הארץ 40 סיירות הורים. בשנת 2010 הוקמה ועדת היגוי משרדית בהשתתפות נציגי כל הגופים לקידום הנושא ברמה הארצית בתום שנת 2010 שולש מספרן של הסיירות והוא עומד כיום על מעל 110 סיירות הפזורות בכל רחבי הארץ. פעילותן של הסיירות הוסדר והתמקצע וכיום מוקצים לכל סיירת רכז וכן תקציב הכשרות וקניית ציוד לתמיכה בפעילות. בחודש דצמבר 2010 נערך כנס מקצועי ארצי ראשון מסוגו לציון הקמתן של 100 סיירות הורים. מטרות הכנס: הנעת השטח לקידום תחום הסיירות ביישובים השונים, תגבור הסיירות הקיימות ויצירת שדולה בקרב יישובים שכנים בהם עדיין לא פועלות סיירות הורים, מתן כלים מקצועיים וחיזוק תדמית המשרד לביטחון הפנים בהיותו הגורם המרכזי הפועל באמצעות גופיו השונים לשיפור תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור וכמקדם מעורבות אזרחית. במסגרת פעילות הוועדה התקיים קורס רכזי סיירות ועתידים להיפתח קורסים נוספים בהמשך השנה.
קישורים חיצוניים
עריכהורד לוי, 5 יחידות במדעי המשטרה, באתר הארץ, 24 בינואר 2008