נאפסטר (Napster) היא אחת מחלוצות התוכנה בתחום שיתוף קובצי מוזיקה בפורמט MP3, ברשת האינטרנט. התוכנה זכתה לפרסום רב בתקשורת עקב השאלות המשפטיות שהיא העלתה לגבי שיתוף קבצים ואחרי מאבק משפטי וציבורי התוכנה איבדה מכוחה ויכולתה.

Napster
מפתח שון פנינג, שון פארקר וג'ון פנינג
מחזור חיים 1999–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת הפעלה חוצה פלטפורמות
סוג רישיון תוכנה שיתופית עריכת הנתון בוויקינתונים
קטגוריה שיתוף קבצים
www.napster.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בזמן לימודיו באוניברסיטת בוסטון נורת'איסטרן פיתח סטודנט בשם שון פנינג תוכנה אשר סרקה את רשת האינטרנט בחיפוש אחר קובצי MP3 ודיווחה על התוצאות לשרת מרכזי אשר היה מחובר לרשת האינטרנט. בעקבות תגובות חיוביות מהסביבה לתוכנה אותה פיתח, פרש פנינג במאי 1999 מהאוניברסיטה, כדי להקים את נאפסטר בעזרת חברו ושותפו העסקי שון פארקר[1]. למרות ואולי בשל הצלחתה הרבה בקרב המשתמשים, נאפסטר נהפכה די מהר ליעד לביקורת רבה מצד אמנים רבים כגון מטאליקה ויעד לתביעות רבות מצד חברות התקליטים ואיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המייצג אותן בשל העובדה ששימושה העיקרי הפר זכויות יוצרים של האמנים המיוצגים על ידה. לעומת זאת היו גם אמנים אשר תמכו בנאפסטר כגון Limp Bizkit[2]

בספטמבר 2008 רשת חנויות האלקטרוניקה האמריקאית בסט ביי רכשה את נאפסטר תמורת 121 מיליון דולר במזומן[3].

דרכי פעולה עריכה

רשת זו הייתה מבוססת על שרת מרכזי שיצר אינדקס של כל השירים אשר כל המשתמשים ברשת שיתפו באותו זמן. לאחר התקנת נאפסטר על המחשב, נהפך המחשב לשרת קטן אשר ביכולתו להפוך את קובצי המוזיקה אשר מאוחסנים על המחשב הספציפי הזה, לזמינים לכל משתמשי נאפסטר. בשלב זה המחשב מחובר לכל השרתים המרכזיים של נאפסטר ומעביר להם מידע על כל קובצי המוזיקה במחשב, וכך לשרתי נאפסטר היו רשימות מלאות של כל השירים שנמצאו ושותפו על הדיסקים קשיחים שחוברו לתוכנה. כאשר משתמש היה רוצה להוריד שיר מסוים הוא הקליד את שם השיר ובחר בו מתוך רשימה של כל השירים הקיימים בתוכנה, ואז החלה ההורדה ישירות מהמחשב האחר. לדברי מפתחי נאפסטר לשיטה זו היו כמה סיבות: 1) בשלב מסוים מאגר השירים הגיע לממדים כאלה שלשום שרת מרכזי לא היה דיסק קשיח מספיק גדול שיוכל להכיל את כל השירים, או רוחב פס כדי לטפל בכל הבקשות. 2) נאפסטר גם ניסתה להשתמש בפרצה בחוק האמריקאי לגבי זכויות יוצרים אשר צוין בו כי חברים יכולים לשתף ביניהם מוזיקה. לכן הקונספט החוקי מאחורי נאפסטר היה "שכל האנשים האלו פשוט משתפים את המוזיקה עם חבריהם". בתי המשפט לא הסכימו עם ההיגיון של טיעון זה, אך זה נתן מספיק זמן לנאפסטר להוכיח שהשיטה שלה עובדת ולגדול לממדים עצומים[4]. אך עוד לפני תחילת הבעיות המשפטיות של החברה, קהילת המשתמשים יצרה אלטרנטיבה - OpenNap - גרסת קוד פתוח של הפרוטוקול שבו השתמש נפסטר, שנוצרה בתהליך של הנדסה הפוכה (Reverse Engineering). רשתות אלו המשיכו להתקיים, אפילו לאחר קריסת נפסטר.

ציוני דרך במאבק המשפטי עריכה

  • דצמבר 1999 - איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי מגיש תביעה נגד נאפסטר.
  • מאי 2000 - לארס אולריך, המתופף של להקת מטאליקה, מגיש אישית לנאפסטר רשימה של יותר מ-300,000 משתמשים אשר, לטענת מטאליקה, הפרו את זכויות היוצרים שלה, בכך הם מצאו שיר שלהם אשר אפילו עוד לא שוחרר רשמית, כבר מופץ דרך רשת הנאפסטר (ה-3 לחודש). החלטת בית המשפט כי נאפסטר תעמוד למשפט ולא תזכה לחסינות כ"צינור מידע בלבד" (ה-8 לחודש) גורמת לחברה לשתף פעולה עם מטאליקה ולחסום כ-300,000 משתמשים[5].
  • פברואר 2001 - צו בית משפט אמריקני מורה לנאפסטר להפסיק להפיץ שירים מתוך רשימה של כ-250,000 שירים שמגישות חברות התקליטים.
  • יולי 2001 - צו בית משפט אמריקאי מורה לנאפסטר לחסום את כל הקבצים המוגנים בזכויות יוצרים וגורם בפועל לסגירתו[6].

מורשתה של נאפסטר עריכה

סגירת נאפסטר עודדה פיתוח של תוכנות שיתוף קבצים חדשות דוגמת קאזה, ביטורנט ו-Emule. בניגוד לתקוות חברות ההקלטות, סגירת נאפסטר לא גרמה להפסקת שיתוף הקבצים המוגנים בזכויות יוצרים, וכיום התעבורה בתוכנות שיתוף הקבצים גבוהה מזו שהייתה בנאפסטר. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המשיך בניסיונותיו לעצור את שיתוף הקבצים אשר עם הזמן התפשט יותר ויותר. אחת הטקטיקות שנבחרו הייתה לתבוע משתמשים מסוימים בסכומים גבוהים, רוב המקרים האלו הגיעו להסדר מחוץ לבתי המשפט שבו שולם קנס כספי בצירוף התנצלות פומבית[7].

כיום עריכה

לאחר קריסתה, בשנת 2003 נאפסטר חזרה כשירות מוזיקה מקוון בתשלום (בדומה ל-iTunes). בשנת 2011 מוזגה נאפסטר אל תוך שירות המוזיקה Rhapsody[8].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נאפסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Napster History
  2. ^ vanHorn, Teri, Napster To Sponsor Free Tour By Limp Bizkit, MTV, ‏April 24, 2000
  3. ^ קפטן אנטרנט, בסט ביי קונה את נאפסטר ב-121 מ' דולר, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
  4. ^ Brain, Marshall, How Gnutella Works, HowStuffWorks
  5. ^ Childres, Chad, Metallica vs. Napster – Infamous Rock Lawsuits, Loudwire
  6. ^ חדשות 2, ‏כותרות העבר: סוף לאתר נאפסטר, באתר ‏מאקו‏, 27 ביולי 2012
  7. ^ Electronic Frontier Foundation, RIAA v. The People: Five Years Later, ‏September 30, 2008
  8. ^ Pepitone, Julianne, Today is Napster's last day of existence, CNNMoney, ‏November 30, 2011