נוהל פרויקטים לתחבורה (נוהל פר"ת)

נוהל לבחינת פרויקטים תחבורתיים או נוהל פר"ת הוא המדריך הרשמי של מדינת ישראל לבחינת כדאיות כלכלית ותחבורתית של פרויקטים בתחום תחבורה היבשתית בישראל. הנוהל העדכני הוא משנת 2012[1], והחליף את הנוהל הקודם משנת 2006[2]. הנוהל אמור לתרום להקצאה נאותה של מקורות כספיים של הממשלה ולסייע לקבלת החלטות בשאלה איזה פרויקטים לקדם ומתי להשקיע באיזה פרויקט.

ממשלת ישראל, כמו ממשלות רבות אחרות בעולם, אחראית לתכנון, להקמה, לאחזקה ותפעול של מערכת התחבורה. המדינה משקיעה משאבים רבים בפיתוח ואחזקת רשת התחבורה היבשתית. הטיעון העיקרי לכך שהממשלה אחראית לכך ולא גורם פרטי הוא היות הכבישים ורשת הרכבות סוג של מוצר ציבורי ולכן הקצאה של דבר זה על ידי שוק היא בעייתית, היבט נוסף הוא שלכבישים ולרכבות יש השלכות על הביטחון בהקשר של יכולת הזרמת כוחות צבא.

פיתוח ושיפור מערכת התחבורה עשויים לתרום לצמיחה כלכלית, יעילות כלכלית, לפיתוח העירוני והאזורי, לשיפור הבטיחות בדרכים ולהשפיע על כמות פקקי התנועה ועל זמני הנסיעה. עם זאת השפעה כזו אינה דבר ברור מאליו - לדוגמה ביקוש מושרה ופרבור הם תהליכים שדרכם סלילת כבישים חדשים לא בהכרח משפרים את מצב התנועה ומדדים אחרים. השפעות חברתיות של מכוניות על החברה כמו זיהום אוויר, תאונות דרכים וחניה עלולות לגרום לכך שהוספת כבישים תגרום יותר נזק מתועלת.

נוהל פר"ת הוא תוצר של פרויקט מחקרי רחב, לו שותפים רבים מתחום התכנון והביצוע. צוות המחקר כלל, בין היתר, מומחים בתחומי התחבורה השונים, לרבות תכנון תחבורה, הנדסת תחבורה, כלכלה, סביבה, בטיחות ועוד. הנוהל גובש בשותפות מלאה של משרדי התחבורה והאוצר.

מבנה הנוהלעריכה

  • פרק 1 של הנוהל הוא מבוא שכולל מסביר לנוהל, המגמות בעולם של הערכת פרויקטים בתחום התחבורה, מבנה הנוהל, הנחיות לעורך הבדיקה סיווג הפרויקטים וחלופות לפרויקט.
  • פרק 2 של הנוהל כולל הסברים על המתודולוגיה - הבסיס התאורטי הכולל שיטות שונות לאמידת רווחה חברתית, שיטות להערכת פרויקטים, דגשים לשימוש במודלים, הבעיה של ביקוש קבוע וחישוב התועלות, שיטת הניתוח הכלכלי בנוהל פרת ומדדי כדאיות כלכלית.
  • פרק 3 עוסק בעלויות של הפרויקט - כולל הבדל בין מחיר כלכלי למחיר פיננסי, הסבר ופירוט על עלויות ההקמה ועל עלויות ההחזקה
  • פרק 4 עוסק בניתוח תועלות והשפעות אחרות שאמורות לנבוע מהפרויקט כולל חסכון זמן לנוסעים, חסכון בעלויות תפעול הרכב, השפעה על הסביבה (כולל רעש וזיהום אוויר), בטיחות, חסכון בחניה, השפעת ההפרעות לתנועה במהלך ההקמה, השפעות על הפיתוח הכלכלי באזור (הגדלת הפריון), ערך האופציה וכן השפעות הנוגעות לשוויוניות וצדק חברתי.
  • פרק 5 עוסק בנושא של סיכון ואי וודאות,
  • פרק 6 מספק דוגמה למבנה דו"ח בדיקת הכדאיות.
  • פרק 7 מספק נתונים ופרמטרים וערכי ברירת מחדל כך שייווצר בסיס אחיד ומחייב לעורכי הבדיקה בפרויקט.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה