נחום דובער שניאורסון

האדמו"ר השני מצ'רנוביל-אוברוץ'

רבי נחום דובער שניאורסון (ה'תר"ב, בלובביץ' - ח' בכסלו ה'תרנ"ו, 25 בנובמבר 1895, קייב) היה האדמו"ר השני מצ'רנוביל-אוברוץ' (אוורוטש).

נחום דובער שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1842
לובביץ', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 1895 (בגיל 53 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות צ'רנוביל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש) עריכת הנתון בוויקינתונים
אם חנה שניאורסון (לבית טברסקי) עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מחסידות אוורוטש (ענף של צ'רנוביל) ה־2
י"ח בכסלו ה'תרל"ז–ח' בכסלו ה'תרנ"ו
חיים פרלוב מקוידנוב [אדמור ה-3]
נח יוסף בועז [אדמו"ר ה-4]
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד' של האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת ה'תר"ב[1] לאדמו"ר הרב יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק), ולחנה (בת הרב יעקב ישראל טברסקי) בן הזקונים לאביו ואמו. רבי נחום דובער היה אחיה של הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב.

אביו שימש אדמו"ר בעיר אוברוץ', לחסידות צ'רנוביל-אוברוץ' ולאחר פטירת אביו מילא נחום דובער את מקומו[2]. בהנהגתו נהג כדרך אביו וניהל חצר בסגנון חסידויות צ'רנוביל-פולין, ולא בדרכה של חסידות חב"ד[2], כסגנון סבו רבי יעקב ישראל טברסקי, ולא כסגנון סבו הצמח צדק[3]. תשע עשרה שנה נשא באדמו"רות אוורוטש.

הוא התחתן בשנת תרט"ז עם בתו של דוד משה פרלוב מקוידינוב (בן לאדמו"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב)[4].

בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר קייב, לאחר כמה חודשים עבר שם ניתוח ונפטר כמה לאחר הניתוח, ביום ח' בכסלו ה'תרנ"ו, נקבר בקייב[5]. היה אדמו"ר בין השנים תרל"ז-תרנ"ו[6]

חתנו הראשון הוא קרוב משפחתו דרך אשתו - רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (בנו של אהרן פרלוב מקוידנוב) שהמשיך אותו באדמורו"ת מאז שחמיו נפטר עד שהוא עצמו נפטר, לאחרי שנה בלבד, והיה האדמו"ר השלישי מאוורוטש. חתנו השני הוא גם קרוב משפחתו דרך אשתו, רבי נח יוסף בועז שהמשיך את האדמורו"ת לאחר פטירת גיסו, והיה האדמו"ר הרביעי מאוורוטש.

לנחום דובער היו שלוש בנות, כל חתניו היו קרובים שלו; חתנו השלישי היה בעל בתו בתיה, הוא היה בן דוד ראשון של יצחק דובער, שמו הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון בן המהר"ש[7].

לקריאה נוספתעריכה

  • עמרם בלוי, ממלא מקומו: רבי נחום דובער, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ' (שנה ה גיליון ד, תשס"ח) עמודים קנח-קסג.
  • שד"ב לוין, מבית הגנזים תש"ע, הוצאת קה"ת, ISBN 978-0-8266-0657-0 עמודים; שכז-שכח

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היכל הבעש"ט, גיליון כ' עמוד קנח
  2. ^ 1 2 בית רבי, חלק ג' דף ט"ו, עמוד ב', על אביו: "הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין" (אף שהיה ממשפחת אדמור"י חב"ד) ועליו: "שמילא מקומו אחריו" (אחרי אביו בהנהגת חסידות ארווטש, כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). ובהקריאה והקדושה טבת תש"ב: "בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר" ובהערה: "א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"ץ"
  3. ^ אף שהיה נכד מכמה כיוונים של אדמור"י חב"ד ונשא בעצמו את שם משפחת שניאורסון
  4. ^ שפתי צדיקים חוברת ח', מובא בהיכל הבעש"ט גיליון כ' עמוד קנח
  5. ^ יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, תשס"ד, עמודים 155–156, ראה שם אודותיו בכלל. לצילום מצבת קברו. לרישום פטירתו (שורה עליונה, צד ימין עברית, צד שמאל רוסית / אוקראינית).
  6. ^ יצחק אלפסי 'המאירים לארץ', עמודים 283–284 ועמוד 305
  7. ^ למנחם מענדל היה זה זיווג שני - חתונה שנייה, ולאחר פטירתה נישא בשלישית


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.