ניחות (Attenuation) הוא איבוד הדרגתי של שטף בתוך תווך. בהנדסת חשמל ובתקשורת לניחות השפעה על התקדמות גלים ואותות במעגלים חשמליים. במקרים רבים, הניחות הוא פונקציה מעריכית של המרחק בתוך התווך, מקרים אלה ידועים גם בתור חוק בר-למברט.

איור 1: ניחות העוצמה הסייסמית ברעידת אדמה עם המרחק מהאפיצנטר. הגרף העליון מציג ניחות ע"פי התצפיות הנצפות, והגרף התחתון לאחר ניטרול אחד המשתנים המשפיעים ביותר על אנומליות בנחיתה.

באלקטרומגנטיות, הניחות הוא הפחת בעוצמת הקרינה האלקטרומגנטית כתוצאה מבליעה או פיזור של פוטונים. תופעה זו מוכרת גם בשם הכחד (Extinction). בסיבים אופטיים, המושג מתייחס לאיבודי העברה, כלומר, פיחות בעוצמת האור כתלות במרחק אותו עוברת הקרן. בסייסמולוגיה הניחות היא נחיתה בעוצמת אנרגיית הגלים הסייסמיים שמשוגרים ממוקד רעידת אדמה אל כל תווך קרום כדור הארץ. כתוצאה מכך, קיימת גם ניחות בתאוצות הקרקע המתרחשות על פני השטח[1], ובהתאמה גם בעוצמה הסייסמית בכל אתר ואתר.


הערות שולייםעריכה

  1. ^ אם כי קיימת גם תופעה של הגברה בתאוצות הקרקע בהתאם לתנאים המיוחדים של כל אתר למשל: התשתית הגיאולוגית. איור 1 מציג את הניחות ברע"א תוך התעלמות מאנומליות ההגברה (גרף עליון), ובניטרול אנומליה זו ואחרות (גרף תחתון).
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.