נינה ארסינו
נינה ארסינו (באנגלית: Nina Arsenault; נולדה ב-20 בינואר 1974) היא אמנית פרפורמנס, זמרת, פובליציסטית, שחקנית ופעילה לזכויות נשים טרנסג'נדריות ממוצא קנדי. באמצע שנות ה-20 לחייה היא החלה תהליך התאמה מגדרית, ונכון להיום עברה יותר מ-60 ניתוחים פלסטיים הכוללים ניתוחי אף, השתלות חזה, מתיחת פנים, הצרת צלעות, השתלת סיליקון בחלקים שונים בגופה כמו הפנים והישבן, ניתוחים שונים בשפתיים, ועוד.[1] לארסינו 2 תארים מתקדמים בלימודי תיאטרון ודרמטולוגיה.[2]
 | |
| במצעד גאווה ב-2007 | |
| לידה |
20 בינואר 1974 (בת 50) בימסוויל, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | אמנות במה, וידאו ארט, ריאליטי |
| מדינה |
קנדה  |
| עיסוק | כתיבה, עבודת מין, פעילות לזכויות להט"ב |
| http://www.ninaarsenault.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייה
עריכהארסינו גדלה בבימסוויל שבאונטריו. טרם המעבר המגדרי שלה היא עבדה כמורה באוניברסיטת יורק שם לימדה משחק.[3] היא החלה להזדהות כאישה טרנסג'נדרית באוגוסט 1996,[4] ותהליך השינוי המגדרי שלה החל בשנת 1998.[5] עד לשנת 2007 היא עברה ניתוחים בשווי של למעלה מ-150,000 דולר, אותם מימנה באמצעות עבודת מין.[6]
קריירה כאמנית
עריכהבשנת 2009 הציגה לראשונה את המחזה האוטוביוגרפי שלה "יומני הסיליקון" (The Silicone Diaries). כל אחד מפרקי המחזה מתייחס לתקופה אחרת בחייה, החל מפגישתה הראשונה כילדה בת 5 עם ייצוגים נשיים, דרך עבודת המין שלה במועדונים של טרנסג'נדריות, ועד לניתוחים ולשינויים הגופניים שעשתה. כל אחד מפרקי המחזה מלווה בתמונות וסרטונים המתעדים את הניתוחים שעברה באותה תקופה.
בשנת 2012 הציגה בגלריה בטורונטו את המיצג "נרקיסיזם ירפא את החולים – או – בכל פעם שריסקת אותי בניתי את עצמי מחדש" (Narcissism will Heal the Sick – OR – For Every Time You Shattered Me I Made Myself Again), במסגרתה הוצבו במרכז הגלריה אופני כושר עליהם ארסינו רכבה והצליפה בעצמה, כשהיא ערומה וצבועה בצבעי אדמה. מסביבה פוזרו תמונות של השינויים הגופניים השונים שעברה, ועל קירות הגלריה הוקרנו קטעים מניתוחים שהיא עברה ומתהליכי ההחלמה שלה מהם.
באותה שנה קיימה גם את המיצג "40 יום + 40 לילה: עבודה לקראת חוויה רוחנית" (40 Days + 40 Nights: Working Towards a Spiritual Experience) במסגרת פסטיבל פרפורמנס בטורונטו. במהלך המיצג ארסינו שהתה במשך ארבעים יום ולילה בחלל של חנות שרוקנה באחד מרחובות העיר, וביצעה ריטואלים קבועים שונים במטרה להגיע לחוויה רוחנית. בין השאר, הריטואלים כללו רכיבה בעירום על אופני כושר תוך הצלפה עצמית, ומדיטציות של שעתיים כאשר היא מחזיקה נר בוער, או שמה אותו על ראשה ונותנת לשעווה לטפטף על הקרקפת שלה. במשך חמישה ימים היא גם חיה בחושך מוחלט. ב-11 הימים האחרונים היא פתחה את החנות לקהל, ועוברי אורח ומבקרים יכלו להיכנס בכל שעות היום ולצפות בפעילותה.[7]
ארסינו עבדה על צילומים ווידאו ארטים עם אמנים שונים, כמו ברוס לה ברוס, ג'ון גריסון, איסטב קנטור ואחרים. עבודות אלה הוצגו בקנדה וברחבי העולם בפסטיבלי סרטים, כמו גם במוזיאון הקנדי לאמנות עכשווית ואוניברסיטת ניו יורק.
חייה ועבודתה של ארסינו היוו נושא לספר Trans(per)forming Nina Arsenault - An Unreasonable Body of Work שערכה ג'ודית רודקוף והתפרסם באפריל 2012.[8]
פעילותה
עריכהארסינו כתבה 36 טורים העוסקים בנושאים טרנסג'נדריים למגזין הלהט"בי הקנדי Fab, הטור האחרון שכתבה פורסם בתחילת שנת 2007.
ארסינו פעלה לקידום זכויות אנשים טרנסג'נדרים, והעבירה הרצאות בנושא במשטרת טורונטו, כמו גם במספר בתי חולים ומוסדות אחרים בעיר.
ביולי 2013 עוררה ארסינו סערה כאשר טסה עם לקסי סנפינו, פעילה טרנסג'נדרית נוספת, בטיסה של חברת התעופה ווסט ג'ט. אחת הדיילות פנתה אליהן בלשון זכר במופגן וקראה להן גברים, בתגובה הן הסירו את חולצותיהן והתהלכו במטוס חשופות חזה בטענה שלפי החוק הקנדי מותר לזכרים ללכת בחזה חשוף, ומכיוון שמתייחסים אליהן כגברים, מותר להן לחשוף את חזן. בעקבות המקרה נכנסו השתיים לרשימה השחורה של החברה והורחקו מטיסותיה.[9]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נינה ארסינו
נינה ארסינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אני מודה לאלוהים וליו הפנר, תרגום לעברית לטקסט של ארסינו בבלוג "חשדנית מספיק"
הערות שוליים
עריכה- ^ Q&A: NINA ARSENAULT. BY JORDAN BIMM AUGUST 5, 2010
- ^ Transsexual performer Nina Arsenault explains "The Silicone Diaries".
- ^ I thank God & Hugh Hefner, Nina Arsenault, fabmagazine, June 17 2007.
- ^ Nina Arsenault: Like you've never seen her before. Chris Dupuis, Nov 6, 2009.
- ^ A very shemale Xmas. Nina Arsenault, Fab Magazine.
- ^ My $150,000 body.
- ^ Nina Arsenault presents 40 Days and 40 Nights: Working Towards a Spiritual Experience. Richard Ouzounian, Aug 15 2012.
- ^ עמוד הספר באתר intellectbooks.
- ^ דני זאק, מחאת הזמרת: סטריפטיז במטוס בתגובה לטרנספוביה, באתר מאקו, 7 ביולי 2013