ניסוי מיליקן

ניסוי מיליקן או ניסוי טיפת השמן הוא ניסוי פורץ דרך בפיזיקה, שערך רוברט מיליקן בשנת 1909, כדי לכמת את המטען החשמלי של אלקטרון יחיד.

סכמה של הניסוי

מערכת הניסוי

לצורך הניסוי בנה מיליקן מערכת אשר פלטה מתוך נחיר קטן טיפות שמן זעירות בגודל אחיד. מקצת הטיפות נטענו במטען חשמלי כתוצאה מהחיכוך שנוצר בעת פליטתן מהנחיר. טיפות השמן חדרו דרך חריץ קטן למרווח בין שתי אלקטרודות, שבו שרר שדה חשמלי אחיד.

הניסוי התבסס על יצירת איזון עדין בין כוח הכבידה והכוח החשמלי, אשר פעלו על טיפות השמן הטעונות במטען חשמלי באופן אשר יגרום להן לנוע במהירות קבועה, ללא תאוצה. מסתן של טיפות השמן הייתה ידועה על בסיס גודלן וצפיפותן והופעל עליהן שדה חשמלי בעוצמה ידועה גם כן, כך שניתן היה לחשב על בסיס נתונים אלו את מטענה של הטיפה בדיוק רב. הניסוי חשף כי המטען הנמדד היה תמיד כפולה של מספר קבוע ומכך הסיק מיליקן כי מספר זה הוא מטענו של אלקטרון בודד, שהוערך בניסוי כ-‎1.5924×10^-19‎ קולון, דיוק של אחוז לעומת ההערכה כיום - ‎1.602×10^-19‎ קולון (יחידת SI למטען חשמלי).

הניסוי היה בעל השפעה מכרעת על התפתחות מכניקת הקוונטים ופיזיקת החלקיקים. בשנת 1923 זכה מיליקן בפרס נובל לפיזיקה בעבור ניסוי זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניסוי מיליקן בוויקישיתוף

• ניסוי מיליקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)