ניסים הכהן

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ' בחשוון ה'תקע"ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של ה"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה. מקובל ומחבר.

הרב נסים הכהן
מקום פעילות "חארה כבירה", ג'רבה
פטירה 13 בנובמבר 1813
כ' בחשוון ה'תקע"ד
תקופת הפעילות ? – 13 בנובמבר 1813 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מורה צדק, אב בית דין
רבותיו הרבנים אהרן פרץ, אברהם הכהן יצחקי, ואברהם כלאף
חיבוריו מעשה נסים (על התנ"ך, ועל משנה תורה לרמב"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב מרדכי הכהן, בן למשפחת אברי"ש. התחנך בצעירותו אצל הרב אהרן פרץ, ובהמשך אצל הרב אברהם הכהן יצחקי והרב אברהם כלאף. שימש כ-46 שנים כדיין, מורה צדק, ואב בית הדין בג'רבה, ולימד והרביץ תורה.

"איש אשר רוח אלוקים בו, האיש הלזה - מזה בן מזה, גברא דשפיר חזי... זו ה'וד הרב המובהק ואח לברק, ר'ב משרש'יא, מבני עליה, כמוהר"ר נסים הכהן זצ"ל... יראתו קודמת לחכמתו... כרע רבץ בי רבנן... שוקד על לימודו... ואם אמרתי... להזכיר מתרומות מדותיו, חוששני מחטאת... וכל המרבה לספר - אינו אלא טועה"... "רבים שתו מיין משתיו ואכלו מפת בגו"

תלמידו, הרב דוד ג'אוי, בהקדמתו לספר "מעשה נסים"

הלך לעולמו בכ' בחשוון ה'תקע״ד (1813).

משפחתועריכה

משפחתו הייתה משפחת רבנים בתוניסיה, בספרו הוא כותב "וראיתי בכתבי למר זקני הרי"ה (רבי יוסף הכהן), בן הרי"ה (רבי יצחק הכהן)", אך לא ברור מי הם.

  • אביו, הרב מרדכי הכהן אברי"ש, מגדולי רבני ג'רבה בדורו, ודיין בבית דינו של הרב אהרן פרץ[1].
  • אחיו הגדול, הרב יוסף הכהן. הוא מזכירו בכתביו.
  • אחיו, הרב אברהם הכהן. ככל הנראה הוא הרב אברהם הכהן (השלישי), תלמיד חכם ודיין בעיר תוניס[2].
  • אחיו, הרב רחמים הכהן אברי"ש, מגדולי רבני ג'רבה בדורו. כשהרב נסים נפטר, נתמנה במקומו לראב"ד ב"חארה כבירה", עד לעלייתו לארץ ישראל, שם נפטר.
  • בנו, הרב יוסף הכהן, מגדולי רבני ג'רבה בדורו. למד אצל אביו, עבר לשמש כרב למשך עשר שנים באחד הערים בסמוך לטריפולי שבלוב, לאחר ששב לג'רבה נתמנה לדיין ומורה צדק ב"חארה כבירה". העמיד תלמידים רבים ובהם הרב נסים ביתן, שהיה להראב"ד בג'רבה. התפרנס מצורפות ולא נהנה מכספי הציבור. חיבר את הספר "שארית יוסף", נפטר בשנת ה'תרי"ח (1858).
  • חתנו, רבי יהודה מעארך.

חיבוריועריכה

לדברי תלמידו, רוב החידושים שכתב אבדו "בעניין רע" ולא הגיעו לדפוס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוא חתום בהסכמות לספרים "תולדות יצחק" (ה'תקכ"א - 1761), ו"קרני ראם" (ה'תקכ"ה - 1765), לרבי יצחק חדאד הראשון.
  2. ^ הוא חתום בהסכמה שבספר "מעייני הישועה", בעניין פתיחת בתי קפה בשבת משנת ה'תרמ"א (1881).