ניצול מגטו ורשה

קנטטה מאת ארנולד שנברג

ניצול מוורשהאנגלית: A Survivor from Warsaw) מאת ארנולד שנברג, אופוס 46, היא קנטטה לקריין, מקהלת גברים ותזמורת שנכתבה בלוס אנג'לס מ-7 ביולי ועד 23 באוגוסט 1947. התמליל שלה מבוסס בחלקו על סיפורו האותנטי של ניצול מגטו ורשה, ובחלקו הוא פרי השראתו של שנברג עצמו. אורך היצירה קצת יותר מ-6 דקות, והיא כתובה בשיטת 12 הטונים שיצר שנברג. הטקסט של הקריין מבוצע באנגלית בשירה דיבורית (Sprechstimme), שיטה שפותחה על ידי שנברג. כן מופיעות בטקסט קריאות של השומרים הנאצים בגרמנית. תפילת "שמע ישראל", שמופיעה בסוף היצירה, מבוצעת על ידי מקהלת גברים בעברית. היצירה בוצעה לראשונה על ידי התזמורת הסימפונית של אלבקרקי (אנ') ב-4 בנובמבר 1948.

ארנולד שנברג ב-1948

הרקע לכתיבת היצירהעריכה

ארנולד שנברג, המלחין היהודי-אוסטרי שפעל בברלין כראש המחלקה לקומפוזיציה באקדמיה הפרוסית לאמנויות, הודח בשנת 1933 ממשרתו, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, בגלל יהדותו. עובדה זו החזירה אותו ליהדות, שאותה זנח מכבר. הוא היגר לארצות הברית והתקבל כפרופסור לקומפוזיציה באוניברסיטת לוס אנג'לס. בשנת 1941 קיבל אזרחות אמריקנית.

בשנת 1947 פנתה אל שנברג הכוריאוגרפית היהודייה קורין חוֹחֶם[1] וביקשה ממנו לכתוב יצירה לפי "שיר הפרטיזנים" ביידיש ובעברית (היא שלחה לו את המנגינה והתרגום לאנגלית של השיר).

שנברג ביקש ממנה תשלום עבור "יצירה לתזמורת קטנה ומקהלה, באורך של 6–9 דקות". הוא הבהיר: "אני מתכנן שהסצנה הזאת שתיארת – תהיה בגטו ורשה, כיצד הנידונים היהודים התחילו לשיר לפני הליכתם למות". שנברג וחוחם לא הגיעו להסכמה, וכך התוכנית להשתמש ב"שיר הפרטיזנים" כבסיס ליצירה נזנחה.

הזמנה שקיבל שנברג מקרן קוּסֶביצקי בבוסטון אפשרה לו לממש את תוכניתו, גם אם במתכונת שונה. שנברג כתב טקסט שמבוסס על סיפור עדות אותנטי ששמע מניצול מהגטו, וגם על השראתו שלו.

תוכן היצירה וניתוח מוזיקליעריכה

לַמְספֵּר רק זיכרון אחד ברור ממה שעבר עליו בתקופת השואה. הוא איננו זוכר כיצד ירד למערכת הביוב של ורשה, כיצד חי וכיצד יצא משם, וכמו כן איננו זוכר כיצד הגיע למחנה המוות. בוקר אחד עורכים שם הנאצים מפקד, ספירת ראשים להשמדה. קבוצת האסירים שבתוכה המספר מנסה להתארגן, אך בלבול רב שורר בין חבריה והשומרים מכים את הזקנים והחלשים המאחרים להתייצב. המוכים המוטלים על הקרקע נחשבים מתים והשומרים מורים על ספירה מחדש של המיועדים להישלח לתאי הגזים. הם מאיצים עוד ועוד את הספירה והיצירה מגיעה לשיאה בתפילת "שמע ישראל", הפורצת מאליה בקרב האסירים. שנברג מסיים את היצירה במילים "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".[2]

כאמור, היצירה כתובה בשיטת 12 הטונים – שיטה אשר בה שורת טונים משמשת כבסיס ליצירה.

השורה המקורית בבסיס היצירה היא: F#-G-C-Ab-E-D#-Bb-Db-A-D-F-B. בהמשך מופיעה השורה בטרנספוזיציה של תשעה וחצי צעדים כלפי מעלה. בתחילת היצירה מופיעים ששת הצלילים הראשונים של השורה המקורית בחצוצרה הראשונה ובכינורות, ובששת הצלילים הראשונים של הטרנספוזיציה בחצוצרה השנייה ובקונטרבסים.[3]

ביצוע הבכורהעריכה

הרעיון, הטקסט והסקיצות המוזיקליות נוצרו בין יולי לאוגוסט 1947. עקב בריאותו הלקויה כתב שנברג רק את תמצית הפרטיטורה, ורנה לייבוביץ', ידידו, השלים את כתיבתה תחת פיקוחו של המלחין.

הקשר בין קרן קוסביצקי לתזמורת הסימפונית של בוסטון הובילו להשערה שביצוע הבכורה יופקד בידי תזמורת זאת, אולם קורט פרדריק, מנצח התזמורת הסימפונית של אלבקרקי (ניו מקסיקו), ביקש את רשותו של שנברג לבצע עם תזמורתו את ביצוע הבכורה של היצירה. שנברג הסכים, בהניחו שבמקום לשלם, יכינו המוזיקאים באלבוקרקי את תפקידי התזמורת והמקהלה וישלחו אותם אליו. ביצוע הבכורה נועד להיות בספטמבר 1948, אולם הוא התקיים רק ב-4 בנובמבר של שנה זו, חודשיים בהם שמע המנצח קוסביצקי על בקשתו של פרדריק ואישר אותה.[דרושה הבהרה]

נגינת הבכורה של היצירה התקבלה בדממה בת כמה דקות, שלאחריהן נוגנה היצירה שנית והתקבלה בתשואות סוערות.

לקריאה נוספתעריכה

  • Kamien, R. (1988). Music:An Appreciation McGraaw-Hill, N.Y.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיה
אחרות ארצות הבריתטורקיהספרדפורטוגלשוודיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל