ניקוד שומרוני

הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים. משערים שזמן יצירתו הוא בסביבות המאה ה-10.

דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים".

מערכת הסימנים השומרונית לא הגיעה לרמת האחידות והסדירות המאפיינים את הניקוד הטברני, הסורי או הערבי: אין כתבי יד המנוקדים ניקוד מלא, ולאותם סימנים יש בכתבי יד שונים משמעות שונה. מחקר מערכת הניקוד השומרונית עדיין בראשיתו, ועיקר תיאורו נעשה על ידי זאב בן חיים באמצע המאה ה-20.

סימני הניקודעריכה

סימן הניקוד שם הסימן הגייה
פתח הרמיזה [a],‏ [ɔ]
פתח הקריאה [e]
(חיריק) [i] וגם [e]
(חולם) [o] וגם [u]
(דגש) הכפלת העיצור
פתח האחווה [ʕa]

פתח האחווהעריכה

ייחודי לניקוד השומרוני הוא "פתח האחווה" (فتح اخا). סימן זה מופיע רק לפני האותיות א', ח' ו-ע', ויש לו שלוש וריאציות גרפיות: קו מאוזן, צמד האותיות הערביות عا (עא), והאות הערבית ع (ע). סימנים אלו מציינים שיש לפתוח את המילה בהברה [ʕa].

הצורך בסימן ניקוד זה נובע מהעובדה, שבהגייה השומרונית האותיות ה', א', ח' ו-ע' נהגות בדרך כלל כמו א' בעברית ([ʔ]). עבור המקרים היוצאים מן הכלל, שבהן האותיות ה', א', ח' ו-ע' נהגות כמו ע' בעברית ([ʕ]), נוצר סימן ניקוד מיוחד.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה