פתיחת התפריט הראשי
דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים".

הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים. משערים שזמן יצירתו הוא בסביבות המאה ה-10.

מערכת הסימנים השומרונית לא הגיעה לרמת האחידות והסדירות המאפיינים את הניקוד הטברני, הסורי או הערבי: אין כתבי יד המנוקדים ניקוד מלא, ולאותם סימנים יש בכתבי יד שונים משמעות שונה. מחקר מערכת הניקוד השומרונית עדיין בראשיתו, ועיקר תיאורו נעשה על ידי זאב בן חיים באמצע המאה ה-20.

תוכן עניינים

סימני הניקודעריכה

סימן הניקוד שם הסימן הגייה
פתח הרמיזה [a],‏ [ɔ]
פתח הקריאה [e]
(חיריק) [i] וגם [e]
(חולם) [o] וגם [u]
(דגש) הכפלת העיצור
פתח האחווה [ʕa]

פתח האחווהעריכה

ייחודי לניקוד השומרוני הוא "פתח האחווה" (فتح اخا). סימן זה מופיע רק לפני האותיות א', ח' ו-ע', ויש לו שלוש וריאציות גרפיות: קו מאוזן, צמד האותיות הערביות عا (עא), והאות הערבית ع (ע). סימנים אלו מציינים שיש לפתוח את המילה בהברה [ʕa].

הצורך בסימן ניקוד זה נובע מהעובדה, שבהגייה השומרונית האותיות ה', א', ח' ו-ע' נהגות בדרך כלל כמו א' בעברית ([ʔ]). עבור המקרים היוצאים מן הכלל, שבהן האותיות ה', א', ח' ו-ע' נהגות כמו ע' בעברית ([ʕ]), נוצר סימן ניקוד מיוחד.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה