נסיכות ברכטסגאדן
נסיכות ברכטסגאדן או נסיכות-פרובוסט ברכטסגאדן (בגרמנית: (Fürst-) Propstei Berchtesgaden) הייתה נסיכות שלהאימפריה הרומית הקדושה, שהוחזקה על ידי מועצה של Canons Regular בראשות נסיך-פרובוסט.
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה | ברכטסגאדן |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
1102  |
| תאריכי פירוק |
1803 |
| ישות קודמת |
 דוכסות בוואריה |
| ישות יורשת |
 נסיכות הבוחר מזלצבורג |
  | |
גאוגרפיה עריכה
השטח כלל את אזור ברכטסגאדן האלפיני, כלומר הקהילות המודרניות של ברכטסגאדן, בישופשויזן, מרקטשלנברג, רמסו ושונאו אם קוניגסי, הממוקמות במדינת בוואריה הגרמנית של היום, כמו גם מספר אחוזות רחוקות יותר.
מיקומו של המנזר היה חשוב מבחינה אסטרטגית. ראשית, הוא נמצא באזור שיש בו מרבצי מלח יקרי ערך, והוא היה ממוקם בצורה כזו שהוא היה מסוגל לשמש כמדינת חיץ בין שכנותיה הגדולות בהרבה, דוכסות בוואריה וארכיבישופות זלצבורג, ולנצל את המצב לטובתו. שנית, עמק ברכטסגאדן תחום כמעט כולו בהרים גבוהים, למעט נקודת גישה אחת לצפון, ולכן הוא כמעט בלתי חדיר.
היסטוריה עריכה
מנזר ברכטסגאדן, המוקדש לפטרוס הקדוש וליוחנן המטביל, נוסד בשנת 1102 בתוך דוכסות הגזע הבווארית כקהילה של קנונים אוגוסטינים על ידי הרוזן ברנגר מזולצבאך בהוראת אמו, הרוזנת אירמגארד.
לאור הנסיבות הגאו-פוליטיות החיוביות, הפרובוסטים התקשו מעט לבסס את העצמאות הטריטוריאלית של המנזר, שהפך למנזר אימפריאלי ב-1194. בשנת 1380 השיגו הפרובוסטים מעמד של רייכספורסט כנסייתית ומשנת 1559 ערכו הצבעה ישירה באספת הרייכסטאג כ"נסיך-פרובוסטים", דרגה כמעט שווה לזו של נסיך-בישוף. התואר היה אחד משניים בלבד באימפריה: התואר היחיד השני היה במנזר הקיסרי אלוואנגן השוואבי.
תפקידו של הנסיך-פרובוסט התקיים לעיתים קרובות בשילוב עם תפקידים כנסייתיים גבוהים אחרים, והפרובוסטים התגוררו לעיתים קרובות במקומות אחרים. מ-1594 עד 1723, התואר והשטחים הוחזקו על ידי בית ויטלסבאך, מ-1612 באיחוד אישי על ידי הנסיכים-ארכיבישופים של קלן, שבני דודיהם שלטו על הדוכסות הבווארית השכנה. הקמצנות המתמדת של הארכיבישופים של זלצבורג הובילה להתנגשויות נשק ב-1611, כאשר חייליו של וולף דיטריך רייטנאו כבשו את ברכטסגאדן אך נהדפו על ידי כוחותיו של מקסימיליאן הראשון, דוכס בוואריה.
ב-1802/1803 חולנה הנסיכות ושטחיה נמסרו תחילה לנסיכות הבוחר מזלצבורג, שעל פי חוזה פרסבורג ב-1805 נפל בידי האימפריה האוסטרית, ולבסוף ב-1810 לממלכת בוואריה החדשה שהוקמה. מבני הנזירים שימשו זמן מה כצריף, אך בשנת 1818 הוגדר המנזר כמעון מלכותי של בני הזוג וויטלסבאך, שהשתמשו בו כארמון קיץ.
לאחר סיום המלוכה הבווארית, הבניינים מנוהלים מאז 1923 על ידי קרן הפיצויים של Wittelsbach ("Wittelsbacher Ausgleichsfonds"). חלק מהחדרים פתוחים לציבור, בעוד שחלקים אחרים של הבניין עדיין משמשים את בית ויטלסבאך. הכנסייה הנזירית משמשת כיום ככנסיית הקהילה של ברכטסגאדן.
