נערה בגיטו: יומן מתקופת השואה

יומן

נערה בגיטו הוא השם שבו פורסם יומן שנכתב על ידי מרים חַשצֶ'בַאצקי (Chaszczewacki), נערה בת 15, בעת שהותה בגטו ראדומסק בשנים 1939–1942.

גילוי היומן ופרסומו עריכה

בסוף מלחמת העולם השנייה חזרה סטפאניה היילבּרוּן לעיר מגוריה ראדומסק בפולין. בעת ביקורה בבית הקברות של העיר, פגשה באישה פולנייה שמסרה לה מעטפה סגורה; "בני רצה למסור לך את זה", אמרה להיילברון וברחה. במעטפה מצאה היילברון מחברת שבה זיהתה את כתב ידה של תלמידתה לשעבר, מרים חשצ'באצקי. היילברון הביאה את המחברת לישראל ודאגה לפרסומה.[1]

במקור נכתב היומן בשפה הפולנית. חלקי היומן פורסמו בעברית, יידיש, פולנית, אנגלית וגרמנית. המחברת המקורית נמסרה ליד ושם.

חייה של מרים חשצ'באצקי עריכה

אמה של מרים, שרה לבית זלבר, בת למשפחה חסידית, הייתה גננת ואשת ציבור. אביה, דוד[2], יליד אוקראינה, פתח בית ספר עברי בראדומסק ולימד בני נוער את השפה העברית. בית ספר זה פעל גם בגטו. למרים היה אח, בשם נחום, יליד 1929[3]. מרים, תלמידת גימנסיה וחניכת תנועת הנוער הציונית, הייתה בת 15 בפרוץ המלחמה. היא מתוארת כנערה עדינה ורגישה, אינטליגנטית ומוכשרת. עברית למדה בבית הספר של אביה.[4]. בעדות אחרת, היא מתוארת כביישנית, רומנטית וחולמנית.[5]

אביה ואחיה של מרים נרצחו על ידי הגרמנים בגטו במהלך האקציה. האב, דוד, כתגובה על סירובו לעלות לקרונות.[6] האח, נחום, נקבר בקבר אחים בבית הקברות היהודי[7].

פרקי היומן עריכה

היומן נחלק לשני חלקים. פרק המבוא נכתב בסוף קיץ 1939 ,ומסתיים בתיאור פריצת המלחמה וכיבוש ראדומסק על ידי הגרמנים, בספטמבר 1939. החלק השני כולל 27 קטעי יומן מתוארכים (כולל היום בשבוע) החל ב 21 אפריל 1941. היומן משלב פרקי נערות וחברות יחד עם תיאור אירועי המלחמה וחיי הגטו.

סופה של מרים חשצ'באצקי עריכה

הרישום האחרון ביומן בכתב ידה של מרים היה בתאריך 7 באוקטובר 1942, כאשר מרים היא בת 18. בתאריכים 9-12 באוקטובר 1942 בוצעה בגטו ראדומסק האקציה הראשונה, שבה נשלחו כ 14,000 תושבי הגטו לטרבלינקה.

בדף האחרון של המחברת נמצא רישום בכתב יד שונה, שכותבו אינו ידוע. הסברה היא שנכתב על ידי שוטר פולני, שהיה בנה של אותה פולנייה שמסרה את המחברת:

"בערבו של ה 24 באוקטובר 1942, היא הסגירה עצמה יחד עם אמה למשטרה הפולנית. במשך שבוע הן התחבאו בשירותים ואכלו מזון לא מבושל. הן נלקחו לתחנת המשטרה ולמחרת הוסעו במשאית לצנסטכובה."

באחד מקטעי יומנה האחרונים, כחודש לפני מותה, כתבה:

"בעומדי, על סף המוות, הנני דואגת ליומני. הייתי רוצה כי לא יסיים באופן עלוב בתנור או במזבלה. הייתי רוצה כי מישהו, יהיה זה אפילו גרמני, ימצאהו ויקרא אותו. הייתי רוצה כי כתיבתי, המכילה רק חלק זעום ממה שעבר עלינו, תשמש עדות למצבנו העלוב."[8]

היומן המתורגם עריכה

  • מרים חשצ'באצקי, נערה בגיטו: יומן מתקופת השואה; תרגם לעברית: ישראל רוזן; עריכה: ל[יבר] לוש, תל אביב: ארגון יוצאי ראדומסק בישראל; בשיתוף עם ארגוני בני העיר בתפוצות, תשל"ט 1978.

לקריאה נוספת עריכה

  • Children of Dust and Heaven: A Collective memoir, Cape Town: S. Heilbrunn, 1978.
    • Stefania Heilbrunn; Miriam Chaszczewacki, Children of Dust and Heaven: A Diary from Nazi Cccupation Through the Holocaust; A Collective Memoir, new ed., Pacific Palisades, Calif.: Remember Point, 2012. (מהדורה מתוקנת ומעודכנת)
    • "KINDER AUS STAUB UND HIMMEL: EIN TAGEBUCH AUS DER NS-BESATZUNGSZEIT WÄHREND DES HOLOCAUSTS: GERMAN EDITION" by Stefania Heilbrunn

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Children of Dust and Heaven, p. 344.
  2. ^ תמונתו ופרק לזכרו בספר יזכור ליהדות ראדומסקו עמוד 460
  3. ^ נערה בגיטו, עמוד 28
  4. ^ נערה בגיטו, עמ' 4.
  5. ^ Children of Dust and Heaven, עמוד 86
  6. ^ Children of Dust and Heaven, עמוד 142
  7. ^ Children of Dust and Heaven, עמוד 184
  8. ^ ספר יזכור לקהילת ראדומסק, עמוד 307