נתנאל נורת'
נתנאל נורת' (אנגלית: Nathaniel North; בערך 1671 – 1716?) היה שודד ים יליד ברמודה בתור הזהב של הפיראטים, שפעל באוקיינוס ההודי עם ג'ון בוואן ואחר כך כמחליפו בפיקוד על ה"דיאפינט" לאחר פרישתו של בוואן בשנת 1704. לאחר שאיבד את הספינה הוא שלט במושבת פיראטים באמבונאיבו שהורכב מצוותו לשעבר לפני שחזר שוב לים. עם פרישתו בעושר רב בשנת 1709, הוא התיישב בצפון מדגסקר והתחתן עם אישה מקומית, אך נרצח על ידי משפחתה.[1]
קורות חיים עריכה
בשנת 1689 היה נורת' איש צוות (פריוואטר) על סיפונה של ספינה אנגלית שתקפה ספינות צרפתית במלחמת הברית הגדולה. הוא גויס לצי המלכותי, אך נמלט ועשה את דרכו לג'מייקה. שם פגש שוב את המגייסים הבריטיים, אך נמלט מהם בקפיצה מעל סיפון האוניה, ושחייה לחוף. עד שנת 1696 היה נורת' חבר צוות בקבוצת שודדי ים שכירים (פריוואטרים) (שכללה את הקברניט לעתיד ג'ורג' בות') שכבשו את ספינה מסוג בריגנטין עם ה-18 תותחים שנקראה "פליקן", סמוך לניופאונדלנד. השודדים השכירים הונהגו באותה העת, על ידי קברניט חדש - רוברט קולי, שהשיג רישיון לתקוף מאחזים צרפתיים במערב אפריקה. אבל במקום לתקוף את הצרפתים, הם נסעו למדגסקר ושם חיפשו לשדוד ספינות ערביות וסוואהיליות. כשלא הצליחו למצוא ספינות, השודדים ב"פליקאן" פשטו ותקפו ביבשה כפרים באיי קומורו.
כשחזר למדגסקר, נבחר נורת' כסגן מפקד הספינה על ידי הצוות לאחר שקולי ומספר שודדים אחרים נפטרו ממחלה. ג'וזף ווילר נבחר על ידי הצוות להיות רב החובל שלה. "הפיליקן" הצטרפה ל"דירק צ'ייברס" ו"רוברט קוליפורד״ ושלוש הספינות יחדיו כבשו את "מוחמד הגדול". לאחר מכן, צ'ייברס וקוליפורד סירבו לחלוק את השלל מ"מוחמד הגדול" וטענו כי הצוות של "הפיליקן" לא השתתף בקרב. בעקבות אירוע זה, "הפיליקן" עזבה את השלישייה ומאוחר יותר השתלטה על שלוש אוניות קטנות, שמרו על אחת מהן, ושינו את שמה ל"דולפין". לאחר מכן, נגרם נזק לשתי הספינות בהוריקן חזק, מה שהכריח את הספינות לחזור למדגסקר. שם הם ביצעו את חלוקת השלל, כשכל אחד מהפיראטים קיבל כ-700 ליש"ט.
המשך הקריירה עריכה
בשנת 1699 שימש נורת' שוב כסגן רב החובל, בפיקוד קפטן סמואל אינלס, שקיבל פיקוד על ה"דולפין". לאחר שתפסו ספינה דנית גדולה הם הפליגו לאיל סיינט-מארי וחילקו את הביזה כאשר כל אחד מקבל מהם מקבל כ-400 פאונד. אולם לאי סנט-מארי הגיעו ארבע אוניות מלחמה בריטיות שהכריחו את רב החובל לשרוף את ה"דולפין". בעוד שהוצעה חנינה לפיראטים - וחלקם קיבלו אותה - נורת' נמלט למדגסקר בסירה של הספינה.
בשנת 1701 פנה נורת' לפשיטה על יישובים במקום שוד ימי. הוא הוביל חבורת שודדים לחוף באיי קומורו. החבורה שלו בזזה כפרים בנגזידג'ה והחזיקה את סולטן הכפר מיוט ושחררה אותו תמורה שוחד, לפני שחזרה לים.[2]
סוף הקריירה ומוות עריכה
רק בשנת 1707 הצטרף נורת' לג'ון האלסי כסגן בספינה "צ'ארלס". במהלך תקופה זו נלכדו שתי אוניות בריטיות, אחת מהן האלסי לקח לעצמו וחזר למדגסקר, והשאיר את נורת' בפיקוד על ה"צ'ארלס". המינוי הזה התגלה כקצר חיים, שכן ה"צ'ארלס" עלתה על שרטון זמן קצר אחר כך. נורת' חזר למדגסקר וחי עם מלך מרטן. בשנת 1709 חזר נורת'ן לאמונבולה, שם סחר עם מאוריציוס ורכש מדי פעם עבדים מאיי קומורו. בתקופה מסוימת לאחר מכן, במהלך סכסוך בין שבטים ילידים, הוא נלכד ונרצח על ידי קבוצת מתנגדים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Seitz, Don Carlos, Howard F. Gospel and Stephen Wood. Under the Black Flag: Exploits of the Most Notorious Pirates. Mineola, New York: Courier Dover Publications, 2002
- ^ Newitt, Malyn (1983). "The Comoro Islands in Indian Ocean Trade before the 19th Century". Cahiers d'Études Africaines. EHESS. 23 (89): 158. JSTOR 4391844.