סדציה

סדציה (באנגלית: Sedation) הוא תהליך רפואי של הרגעה, או טשטוש, או הרדמה קלה או שיכוך כאבים, בדרך כלל כדי להקל על הליך רפואי (אנ') או הליך אבחנתי (דיאגנוזה).

שימושים רפואיים

סדציה משמשת בדרך כלל בהליכים כירורגיים קלים כגון אנדוסקופיה, חסימת צינור הזרע, כריתת כלי דם או רפואת שיניים ולניתוחים משחזרים, ניתוחים קוסמטיים מסוימים, הסרת שן בינה או לחולים הסובלים מחרדה גבוהה.

שיטות הרגעה ברפואת שיניים כוללות סדציה נשאפת (אנ') (באמצעות חמצן דו-חנקני), הרגעה דרך הפה והרגעה תוך ורידית (IV).

דרגות סדציה

יש דרגות לסדציה, הבחירה בדרגה המתאימה מותנית במצב הרפואי של המועמד לסדציה, בשילוב עם ההיסטוריה הרפואית האישית ומצבי סיכון (למשל BMI מעל 35).

מידת הסדציה הרלוונטית למטופל נועדה למנוע חסר-סדציה (שאז המטופל מסתכן כי הוא חווה כאב או מצוקה) ויתר סדציה (המטופל מסתכן בתופעות לוואי כגון: דיכוי נשימה שעלול להוביל למוות).

האגודה האמריקאית להרדמה (ASA) קבעה סולם בן 6 דרגות לקביעת רמת הסיכון בסדציה^[1]:

1-ASA מטופל בריא
2-ASA מטופל הסובל ממחלה מערכתית קלה שאינה מגבילה את פעילותו בחיי היומיום, כולל מעשנים, נשים בהיריון וצורכי אלכוהול
3-ASA מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המגבילה את פעילותו היומיומית אך אינה משביתה אותה לחלוטין או מטופל בעל BMI מעל 40
4-ASA מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המהווה סיכון מתמיד לחייו
5-ASA חולה אנוש, שלא צפוי לשרוד ללא הניתוח
6-ASA מטופל ללא פעילות מוחית, שאבריו מוסרים למטרות השתלת איברים

סולם הסדציות קובע:

סדציה מתונה – המטופל מסוגל להגיב תגובה נורמלית לגירוי מילולי / מגע
סדציה בינונית – קיים שינוי הפיך ומבוקר של התודעה, המטופל מגיב באופן תכליתי לגירוי מילולי / מגע
סדציה עמוקה – הרפלקסים החיוניים ירודים אך קיימים, המטופל אינו פוקח עיניים לקריאת שמו או למגע יד על עור גופו אך מגיב לכאב או גירוי חוזר

סדציה פליאטיבית

סדציה פליאטיבית הוא טיפול פליאטיבי שבו נעשה שימוש מבוקר בתרופות לשם הורדת רמת ההכרה, במטרה להקל את סבלו של המטופל. משתמשים בהליך זה למשל בחולים סופניים, אשר תוחלת חייהם המוערכת היא פחות משבועיים, או בחולים שכל המאמצים הידועים והמוכרים להקלה על סבלם לא הועילו^[2]. בישראל נעשה טיפול זה בחולה סופני בהתאם לסעיף 23 לחוק החולה הנוטה למות.