סוויז'ן
סְווֵיְזֶ'ן (סינית: 燧人, פיניין: suì rén) הוא גיבור תרבות במיתולוגיה הסינית, עליו מסופר שלימד את בני האדם כיצד להבעיר אש וכיצד להשתמש בה לבישול[1][2]. הוא נחשב לאחד משלושת המלכים שפעלו בשחר ההיסטוריה, עוד לפני זמנם של קיסרים כמו הקיסר הצהוב, יאו ושון. על פי המסורת שלטונו נמשך 110 שנים.
במקורות הכתובים
עריכהסְווֵיְזֶ'ן מופיע בספרים ממגוון אסכולות עוד מתקופת האן וטרום האן:
- קונפוציאניזם: "שׂוּ'ן דְזְה", "מאמרות האדון הנחבא"[3], "מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן", "מאמרות האמצע"[4], "צידוקי המנהגים".
- לגאליזם: "הָאן פֵיי דְזְה", "גְווָאן דְזְה".
- דאואיזם: "ג'ואנג דזה" (הפרקים החיצוניים).
- ניחוש: "שלושה קברים עתיקים"[5].
- בלשנות: "שְׁווֹ וֶן גְ'יֵה דְזְה"[6].
הספרים לא רק מציינים את קיומו וחשיבותו של סְווֵיְזֶ'ן, אלא גם מתארים את הטכניקה בה הבעיר אש:
בפירות, ירקות וצדפות ניזון העם, אך בקיבתו פגע, והאנשים הרבו מחלה. אז קם איש קדוש, ובקדח בערה יביא אש, יעלה הריח החריף, ויתרצה העם ויעשהו מלך על הארץ ויקראוהו אדון סְווֵיְזֶ'ן.
— "הָאן פֵיי דְזְה" בפרק "חמשת המזיקים"[7]
השם או הפועל "קדח בערה" המופיע בציטוט יכול להתייחס למקלות איתם קודחים זה בזה להבערת אש, או לכלי צור להבערת אש.
מדוע אמרו סְווֵיְזֶ'ן? שקדח בבערת העץ והוציא אש, לימד את האנשים לבשל מזון, היטיב את רווחתו וטבעו של העם, ומנע מן הריח להזיק, וייקרא סְווֵיְזֶ'ן.
— "מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן", גיליון 1, בפרק "ספירה"[8]
סְווֵיְזֶ'ן החל להעלות אש על ידי קדיחה בעץ. צלה את הנא, עשאו מבושל והסיר מן האנשים את מיחושי הבטן, ברחקו מדרך החיות והעופות יישב את רצון השמיים, ולכן נקרא סְווֵיְזֶ'ן.
— "צידוקי המנהגים", בחלק "מלכים והגמונים", בפרק "שלושת המלכים"[9]
משמעותם המילולית של הסימניות בשם סְווֵיְזֶ'ן היא "איש בערה".
במקראות הקיסריות של עידן טאיפינג מצוטט מתוך "רשומות איסוף האבידות"[10] סיפור מיתי על סְווֵיְזֶ'ן כמי שמוצא את האש פורצת מחור שעשתה ציפור ב"עץ הבערה" הענק, ולאחר מכן קודח בעץ ובעזרת ענף מוציא את האש.
הקשר היסטורי
עריכהנראה כי מדובר בדמות שהשתייכה לשבט מטריארכלי מתחילת התקופה הנאוליתית שחי באזור עיקול הנהר הצהוב, התקיים מציד, והצליח להבעיר אש באמצעות האבנים בהן הכה את החיות או באמצעות אבנים ממפולות בהרים. הברקה של אדון סְווֵיְזֶ'ן איפשרה לו להמציא את מקלות הבערת האש.
במאמר "ביוגרפיות של שלושת המלכים"[11] של סה-מה ג'ן נטען שסוויז'ן היה המלך שקדם לפֿוּשִׂי.
הקשר גאוגרפי
עריכהמאמינים כי סְווֵיְזֶ'ן גילה את הדלקת האש בשָׁאנְגְצְ'יוֹ[12], ולכן המקום זכה בכינוי "ארץ תרבות האש". באזור מוצג גם מתחם גן-קבר בן יותר מ-40,000 קמ"ר הקרוי "קבר קיסר הבערה"[13].
באמנות
עריכהאיורים של סְווֵיְזֶ'ן מציגים אותו כבעל שלוש עיניים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Christie, Anthony (1968). Chinese Mythology. Feltham: Hamlyn Publishing. ISBN 0600006379, p.84
- ^ Wu, K. C. (1982). The Chinese Heritage. New York: Crown Publishers. ISBN 0-517-54475X. p.51
- ^ 潛夫論
- ^ 中論
- ^ 古三墳
- ^ 说文解字
- ^ 《韩非子·五蠹》, תרגום ישיר.
- ^ 《白虎通義·卷一·號》, תרגום ישיר מהמקור.
- ^ 《風俗通義·皇霸·三皇》, תרגום ישיר מהמקור.
- ^ 拾遺記, ראה ב太平御覽, מגילה 869.
- ^ 司马贞《三皇本纪》
- ^ 商丘
- ^ "燧人氏陵風景區". 新華網. 2010-10-14. נבדק ב-2011-10-30.(הקישור אינו פעיל)