סוזי מרוני

שחיינית אוסטרלית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סוזן ג'ין "סוזי" מרוני (אנגלית: Susan Jean "Susie" Maroney; נולדה ב-15 בנובמבר 1974), היא שחיינית אוסטרלית למרחקים ארוכים.[1]

סוזי מרוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 בנובמבר 1974 (בת 48)
קרונולה, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.68 מטרים
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה מדליית המסדר של אוסטרליה (26 בינואר 1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירהעריכה

מרוני נולדה במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. כילדה רכה בשנים, סבלה מרוני מאסתמה. כטיפול למצבה, החלה ללמוד שחייה, בגיל ארבע. עד מהרה השקיעה את עצמה, רובה ככולה, בעיסוק החדש שמצאה לעצמה.

בגיל 14 החלה להתחרות בשחייה למרחקים ארוכים. לאחר שנכשלה במאמציה לסיים את בית הספר התיכון, בין היתר בגלל שיתוק מוחין ממנו סבלו היא ואחיה שון, התעמקה בתחום השחייה, מתוך רצון להגיע להישגים ייחודיים בתחום השחייה למרחקים מרתוניים. בשנת 1989, כשהיא בת 14 וכמה חודשים, זכתה להכרה הראשונה שלה כשחיינית למרחקים מרתוניים, כשסיימה במקום השלישי בתחרות אוסטרלית לנשים בתחום זה.

בשנת 1990 הייתה לאדם הראשון לשחות ממאנלי שבניו סאות' ויילס לדארלינג הארבור וחזרה, בשבע שעות. באותה שנה גם שברה את שיא המהירות לחציית תעלת למאנש, כשבתוך כך היא גם הופכת לאוסטרלי הצעיר ביותר שחצה אי פעם את התעלה.

מרוני זכתה להכרה ותוארים רבים. בין הישגיה הבולטים:

  • האישה המהירה ביותר לחצות בשחיית הלוך ושוב את תעלת למאנש, במהירות של 17 שעות ו-14 דקות, ב-1991.
  • ב-12 במאי 1997, בגיל 22, הייתה מרוני לאדם הראשון ששחה ישירות מקובה לפלורידה, מרחק של 180 קילומטר.
  • והישג השיא שלה - שחייה רצופה של 197 קילומטר, שארכה 38 שעות ו-33 דקות, ממקסיקו לקובה, ב-1 ביוני 1998.

ב-2007 מכרה מרוני את סיפור חייה, כולל הגילוי על השיתוק מוחין לתוכנית טוק שואו בטלוויזיה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Peter Matthews, . The Guinness Book of Records, 1995, 2014