סולנום מטפס

מין של צמח

סולנום מטפס (שם מדעי: Solanum seaforthianum Andrews) הוא צמח טרופי מטפס מעוצה, ירוק-עד (נשיר מותנה באזורים קרים) ואינו קוצני. מין זה משויך לסוג סולנום שנמנה עם משפחת הסולניים ומוצאו מהאזורים הטרופיים, מפלורידה עד הקריביים, ממקסיקו ועד ונצואלה, ומברזיל[1].

קריאת טבלת מיוןסולנום המקור
סולנום מטפס
סולנום מטפס
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: סולנום
מין: סולנום מטפס
שם מדעי
Solanum seaforthianum Andrews
Andrews, 1808
תפרחת של סולנום מטפס

סולנום מטפס נכרך על צמחים באמצעות פטוטרות העלים ומגיע לגובה של 4 עד 6 מ'. פריחתו כחול-לוונדר, פירותיו הם ענבות אדומים שנישאות באשכולות אמיריים. פרחיו קטנים דמויי כוכב עם סימן צהוב מתחת לקונוס האבקנים ובעל עוקץ מאורך. העלים רב-צורתיים ואפילו על אותו פרט. עליו מסורגים, פשוטים ועל פי רוב מחולקים לאונות או מורכבים-מנוצים בלתי זוגיים. אונות העלה (העלעלים) פשוטים, אינם שווים זה לזה, קודקודם מחודד ושפתם תמימה פחות או יותר[2].

מאפיינים עריכה

 
הפטוטרת נכרכת לענף יבש

סולנום מטפס הוא מטפס עדין ומעוצה, מסועף שנכרך באמצעות פטוטרות העלים, ירוק-עד (נשיר מותנה באזורים קרים) ואינו קוצני.

הגבעולים גלילים-מצולעים, קירחים או מתקרחים משערות דלילות, פשוטות, לבנות, כ-0.2 מ"מ אורכם. קליפת הגבעולים הישנים חומה עד חום אדמדם.

הפטוטרות ארוכות (1 עד 4 ס"מ) נכרכות סביב עצמים, בעלות חריץ זעיר בצד הקרוב יותר לפרק שמעליהן. החריץ מכוסה בשערות זעירות ופשוטות כמו אלו שבצד העליון של העלים. הלוואים חסרים.

העלים מסורגים רכים ופשוטים או לעיתים קרובות יותר מנוצים או בעלי אונות של 3 עד 7 אונות, אורכם 3.5 עד 10 רוחבם 2 עד 9 ס"מ. קו המתאר של העלה אליפטי עד משולש רחב. העלה רך, ירוק ובמהלך התייבשותו צבעו הופך לחום-צהבהב. צד התחתון של העלה קירח. הצד העליון, אף הוא קירח או פלומתי (שערות זעירות ופשוטות) על העורקים והשוליים, אלה מתרחבים לפעמים אל הטרף בקרבת הבסיס. מספר העורקים הראשיים 4 עד 6 זוגות, בעלים בעלי אונות מספרם תואם למספר האונות. בסיס העלים מתחדד, קטום או מעט לבבי, מדי פעם אלכסוני וא-סימטרי. השפה תמימה פחות או יותר.

אונות העלה אורכם כ-5 ס"מ ורוחבם כ-2 ס"מ. קודקודם מחודד עד חד.

התפרחות (מסוג מכבד), מסועפות יוצאים מראשי הגבעולים, לאחר מכן ניתן למצוא אותן יוצאות גם מצידי הגבעול.

הפרחים דו-מיניים, בעלי כותרת וגביע מאוחים. עוקץ התפרחת עד 4 ס"מ. עוקץ הפרח 5 עד 10 מ"מ והוא מעובה בבסיסו.

הגביע מאוחת 5 עלים בצורת גביע, אורכו 1 עד 1.5 ורוחבו 2 עד 3 מ"מ, קטום או עם 5 אונות דקות משולשות וקירחות.

הכותרת מאוחת עלים, בעל 5 אונות, בדרך כלל סגולה, לעיתים נדירות לבנה, קוטרה 0.9 עד 1.3 ס"מ. האונות סגלגלות-מוארכות, אורכן 5 עד 8 מ"מ, רוחבן 2.5 עד 4.5 מ"מ וקירחות.

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים לצינור הכותרת, בלוע הכותרת, בין עלי הכותרת. הם צמודים זה לזה והדוקים אל עמוד השחלה ויוצרים סביבו כעין קונוס. הזירים קצרים מאוד (2 עד 3 מ"מ) והם קצרים מהמאבקים. המאבקים חופשיים, גדולים, אורכם 3 עד 4 מ"מ, נוטים על פי רוב זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראשו של המאבק. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.

השחלה עילית, בת 2 מגורות, בכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד השחלה, יחיד, יוצא מראש השחלה ואורכו כס"מ אחד. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה[3].

השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות.

הפרי היא ענבה אדומה, עסיסית, כדורית וקוטרה 1 עד 2 ס"מ, ומכילה 4 עד 20 זרעים.

הזרעים דמוי דיסק וקוטרם 2 עד 3.5 מ"מ.

בית גדול עריכה

 
פרח של סולנום מטפס

סולנום מטפס גדל בבר בעיקר באזורים טרופיים בארצות מוצאו מפלורידה עד הקריביים, ממקסיקו ועד ונצואלה, ובברזיל (פרננדו דה נורוניה) והוא התאזרח בארצות נוספות באמריקה הדרומית, אפריקה הדרומית ומזרח אוסטרליה ואף בלבנון-סוריה[1]. באזורים טרופיים לחים הצמח הופך לאגרסיבי פולשני ומעוצה.

סולנום מטפס גדל בכל אזורי ישראל ובקרקעות שונות. הוא צמח של קרינת שמש ישירה או הצללה חלקית, עמיד לקרה, לשרב ולמליחות נמוכה וצריכת המים שלו בינונית. הוא בעל קצב צימוח מהיר ודישון סדיר מועיל לחיזוק הפריחה הארוכה והשופעת. גיזום וקיטום לאחר הפריחה מעודדים הסתעפות הצמח. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף, ובאמצעות זרעים באביב[4].

תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סולנום מטפס בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Solanum seaforthianum Andrews, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  2. ^ Solanum seaforthianum Andrews, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  3. ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 481
  4. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 391-392