סטודיבייקר

**סטודיבייקר**
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1852–1967 (כ־115 שנים)
חברות בנות	Pierce-Arrow
מיקום המטה	סאות בנד
ענפי תעשייה	תעשיית הרכב
מוצרים עיקריים	משאית

סטודיבייקר (באנגלית: Studebaker) הייתה יצרנית כלי רכב אמריקאית. החברה שבסיסה היה באינדיאנה החלה את דרכה ב-1852 כמפעל לייצור מרכבות, מפעל משפחתי של האחים ג'ון וקלמנט סטודיבייקר. ב-1868 נרשמה כחברה בשם "Studebaker Brothers Manufacturing Company".

היסטוריה עריכה

מודעת פרסום של סטודיבייקר, משנת 1905 למכונית החשמלית ולמכונית המונעת על ידי בנזין

בשנת 1902 החלו בייצור מכוניות חשמליות: ה"סטודיבייקר אלקטריק". בשנת 1904 החלו בייצור מכוניות עם מנועי בנזין, תחת השם : "Studebaker Automobile Company". במרוצת השנים שם החברה שונה ל-"Studebaker Corporation"^[1]

סטודיבייקר במלחמת העולם השנייה עריכה

חלק לא מבוטל מהייצור, הוקצה ל- צבא ארצות הברית, אשר היה זקוק למשאיות בתקופת מלחמת העולם השנייה. חלק לא מבוטל מדגם סטודיבייקר סדרה M (סוגי טנדרים ומשאיות קלות עד קיבולת העמסה של 3 טון), נשלח ל- דרום-מזרח אסיה שם פעל הצבא האמריקאי במלחמה נגד יפן.

במקביל, ייצרה חברת סטודיבייקר בתקופת מלחמת העולם השנייה את דגם "Studebaker US6 2½-ton 6x6 truck" שנבנה לפי דרישה וצורכי הצבא האמריקאי.

בנוסף, ייצרה החברה את המשאית למשימות בשלג סטודיבייקר M29 Weasel, (1942-1945) אשר נקלטה בצבאות ארצות הברית, וסופקה לכוחות חיל הנחתים של ארצות הברית.

במקביל סופקה לצבאות אנגליה, צרפת וקנדה.

בנוסף ייצרה החברה מנועים למטוסים.

סטודיבייקר בשנות החמישים של המאה העשרים עריכה

סטודייביקר לארק שנת 1959

בשנת 1950 החלו לייצר רכב משפחתי מדגם Bullet Nose, "בולט נוז". בשנת 1959 החלו לייצר את ה-לארק.

בשנת 1958 נקלעה חברת סטודיבייקר למצוקה, כשנכנסה כלכלית לתחרות עם שלושת ענקיות הרכב מדטרויט: ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר. בניסיון הישרדות, הוציאה החברה את הלארק – דגם קומפקטי במונחי הרכב האמריקאי. הוצגו בארצות הברית מספר גרסאות : סדאן 4 דלתות, סדאן 2 דלתות, סדאן 2 דלתות הרטופ, קונברטיבל (גג-פתוח), Lark Wagon סטיישן 2 דלתות, סטיישן 4 דלתות.

בארצות הברית ובקנדה נמכר דגם ה"לארק" גם תחת השם סטודיבייקר קומנדר.

החל מסוף 1960, הסטודבייקר לארק הורכב גם באוסטרליה. בשנים 1960–1966 הורכבה המכונית גם בישראל על ידי "קייזר-אילין תעשיות". במשך תקופה זו נמכרו כ-3,500 לארקים בישראל.

המפעל של סטודיבייקר באינדיאנה נסגר בשנת 1963. ייצור הלארק נמשך עד 1965 במפעל של החברה בקנדה עד לסגירתו הסופית.