סטוריבורד
ערך ללא מקורות | |
סְטוֹרִיבּוֹרְד (באנגלית: Storyboard; בתרגום חופשי: תרחיש[דרושה הבהרה]) הוא תכנון גרפי מוקדם לצורך צפייה טרום-חזותית בהפקות ותכנונים מסוגים רבים בתעשיות שונות. תהליך הסטוריבורד מורכב ואורך זמן רב.
היסטוריה
עריכההסטוריבורד הומצא על ידי חברת וולט דיסני בשנות ה-30. סטוריבורד שימש לראשונה עבור הסרט הקצר שלושה חזירונים קטנים. הסרט חלף עם הרוח היה הראשון שעשה שימוש מלא בסטוריבורד. מ-1940 הסטוריבורד שימש גם לסרטי לייב-אקשן, אך בשיטה מעט שונה.[דרושה הבהרה]
שימושים
עריכהבעסקים
עריכהבאדריכלות
עריכהבבלשנות
עריכהבבידור
עריכהבפודקאסטים
עריכהבתיאטרון
עריכהתכנון גרפי אינו נפוץ בתיאטרון. מפיק התיאטרון הרוסי קונסטנטין סטניסלבסקי היה מהיחידים אשר השתמשו בתכנון למחזות והצגות.
בקולנוע
עריכההסטוריבורד נוצר עבור סרטים מונפשים, ומאז יצירתו משמש כאמצעי המרכזי שעוזר להפיק סרטים וסדרות מונפשות. הנפשת הסטוריבורד מורכבת מציורים מוקדמים, דיאלוגים והערות. באולפני האנימציה הגדולים נפוץ השימוש בסטוריבורד. השימוש בסטוריבורד הפך לפחות נפוץ בעקבות המעבר להנפשה ממוחשבת שאינה מצריכה[דרושה הבהרה] סטוריבורד. השימוש בסטוריבורד בסרטי לייב-אקשן נעשה כדי ליצור טייזרים מוקדמים ופרסומות לטלוויזיה בקלות. הסטוריבורד חוסך עלויות הפקה ומוזיל יצירת סרטים.
בטלוויזיה
עריכהבספרות
עריכהברומנים
עריכהבקומיקס
עריכהמספר קומיקסאים משתמשים בתכנון ליצירת הקומיקס שלהם בשיטה מעט שונה, השימוש כך אינו נפוץ וקורה לעיתים נדירות בקרוס-אוברים על מנת להזיל את ההפקה. [דרושה הבהרה]
יתרונות וחסרונות
עריכההיתרון הגדול בשימוש הוא הוזלת ההפקה. יתרון נוסף הוא שינויים בעלילה שיכולים להתבצע ברגע מבלי לעבור על תהליך ההפקה שנית[דרושה הבהרה]. יתרונות נוספים רבים קיימים בייחוד להנפשה. בלייב-אקשן קיימים כמה וכמה חסרונות.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
עריכה