סטוריבורד
סְטוֹרִיבּוֹרְד (באנגלית: Storyboard; בתרגום חופשי: תרחיש) הוא תכנון גרפי מוקדם לצורך צפייה טרום-חזותית לסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. התכנון הגרפי הומצא על ידי וולט דיסני בראשית שנות ה-30.
מקורותעריכה
תהליך הסטוריבורד הוא מורכב ואורך זמן רב. התכנון הומצא על ידי חברת וולט דיסני בראשית שנות ה-30. סרטים רבים משתמשים בתכנון הגרפי הזה אך ב-1970 השימוש הפך לפחות נפוץ מבעבר בעקבות המעבר להנפשה ממוחשבת שאינה מצריכה את הסטוריבורד. השימוש הראשון בסטוריבורד נעשה בסרטון הקצר שלושה חזירונים קטנים. הסרט חלף עם הרוח היה הראשון שעשה שימוש מלא בתכנון הגרפי. ב-1940 הסטוריבורד הצטרף גם לסרטי הלייב-אקשן, אך בשיטה מעט שונה.
שימושעריכה
סרטי לייב אקשןעריכה
השימוש בסטוריבורד בסרטי לייב-אקשן נעשה כדי ליצור טייזרים מוקדמים ופרסומות לטלוויזיה בקלות. בנוסף, הסטוריבורד חוסך עלויות הפקה ומוזיל יצירת סרטים.
תיאטרוןעריכה
ישנה טעות נפוצה אשר לפיה משתמשים בתכנון הגרפי בתיאטרון, אך הדבר אינו נפוץ. מפיק התיאטרון הרוסי קונסטנטין סטניסלבסקי היה מהיחידים אשר השתמשו בתכנון למחזות והצגות.
אנימציהעריכה
הסטוריבורד נוצר עבור סרטים מונפשים, ומאז יצירתו משמש כאמצעי המרכזי שעוזר להפיק סרטים וסדרות מונפשות. הנפשת הסטוריבורד מורכבת מציורים מוקדמים, דיאלוגים והערות. האולפנים הידועים בשימוש נרחב בתכנון הם דרימוורקס אנימציות, סוני אנימציות, אולפני ההנפשה של וולט דיסני ופיקסאר. בישראל הסרטים 9.99$, ואלס עם באשיר והמסע לכוכב המינימיקים נעשו ברובם בתכנון זה ולמעשה כך הפקתם הוזלה.
קומיקסעריכה
מספר קומיקסאים משתמשים בתכנון ליצירת הקומיקס שלהם בשיטה מעט שונה, השימוש כך אינו נפוץ וקורה לעיתים נדירות בקרוס-אוברים על מנת להזיל את ההפקה.
יתרונותעריכה
היתרון הגדול בשימוש הוא הוזלת ההפקה. יתרון נוסף הוא שינויים בעלילה שיכולים להתבצע ברגע מבלי לעבור על תהליך ההפקה שנית. יתרונות נוספים רבים קיימים בייחוד להנפשה, בלייב-אקשן קיימים כמה וכמה חסרונות.
קישורים חיצונייםעריכה
