סטטיסטיקה בייסיאנית
סטטיסטיקה בייסיאנית, הנקראת על שם הסטטיסטיקאי תומאס בייס, היא תאוריה בתחום הסטטיסטיקה שבה הראיות לגבי מצבו האמיתי של העולם מבוטאות על ידי האמונות האפריוריות (קודמות לתצפית) שלנו לגבי מצבו של העולם (אמונה סובייקטיבית או כזו המבוססת על ידע קודם), הידועות בשם הסתברויות בייסיאניות.
השיטה הבייסיאנית מבטאת רק אחת מתוך כמה דרכים לפרש את המונח "הסתברות", וישנן שיטות אחרות שאינן מתבססות על אמונות אפריוריות לגבי העולם.
אחד הרעיונות המרכזיים הבאים לידי ביטוי בגישה הבייסיאנית הוא ש"הסתברות היא דעה קיימת, והסקת מסקנות מנתונים אינה אלא בדיקה מחדש של דעה זו לאור מידע רלוונטי חדש".[1]
הסקה בייסיאנית
עריכה- ערך מורחב – הסקה בייסיאנית
הסקה בייסיאנית היא גישה של הסקה סטטיסטית הנבדלת מהסקה שכיחותנית (אנ'). היא מבוססת בעיקר על השימוש בהסתברויות בייסיאניות על מנת לסכם ממצאים וראיות.
מידול סטטיסטי בייסיאני
עריכהבניסוח של מודלים סטטיסטיים באמצעות סטטיסטיקה בייסיאנית ישנה תכונה ייחודית, בכך שהיא מצריכה הגדרה של ההסתברויות הפריוריות עבור כל אחד מהפרמטרים הלא ידועים. ההסתברויות הפריוריות הן חלק אינטגרלי מהמודל לא פחות מהביטוי של ההתפלגויות. הסתברויות פריוריות עשויות להיות או היפרפרמטרים (אנ') (פרמטרים של המודל בעלי הסתברות פריורית) או התפלגות היפרפריורית (אנ') (פרמטרים של ההתפלגות של הפרמטר של המודל, שלהם יש הסתברות פריורית).
תכנון ניסויים בייסיאני
עריכהתכנון ניסויים בייסיאני (אנ') כולל את המושג שקרוי: "השפעת האמונות המוקדמות" ('influence of prior beliefs'). גישה זו משתמשת בשיטות של ניתוח עוקב (אנ') על מנת לכלול את הממצאים מהניסויים הקודמים בניסויים החדשים. זה נעשה על ידי עדכון ה"אמונות" תוך שימוש בהתפלגויות פריוריות (לפני הניסוי) ופוסטריוריות (לאחר ראיית הממצאים). דבר זה מאפשר לתכנון הניסויים לעשות שימוש במגוון אמצעים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סטטיסטיקה בייסיאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "probability is orderly opinion, and that inference from data is nothing other than the revision of such opinion in the light of relevant new information" - this citation is from: Edwards, W.; Lindman, H.; Savage, L. J. (1963). "Bayesian Statistical Inference for Psychological Research". Psychological Review. 70: 193–242